מי היא אישה? תגובה למאמרן של דפנה יואל וקורדליה פיין

עומר אלעד

מבוא

מאמר תגובה זה מגיב למאמרן של דפנה יואל וקורדליה פיין, "מי היא אישה?" המתפרסם באתר זה. המאמר המקורי פורסם בכתב עת שנותן במה למאמרים טרנספובים רבים ויועד לקובעי מדיניות, ואילו כאן הציגה יואל עיבוד למאמר הכולל סקירה של משמעויות שונות של נושא מין, מגדר וזהות מינית, ומיועד לאנשי טיפול. בתגובתי אני מבקש לאתגר את עיקרי המאמר ובמידה מסוימת את רלוונטיות תחום המומחיות המוצג בו לאנשי טיפול ולטיפול מיטיב לקהילה הטרנסית.

הטענות נגד המאמר הן טענות המבקשות לבחון אותו בהקשר של עמדות ותפיסות עולם רחבות יותר, תוך בחינת הניסיון של הכותבות לתרגם את המידע לפרקטיקה של קובעי מדיניות ואנשי.ות טיפול. בעוד שיואל מבקשת לעורר מודעות ודיון ביקורתי בסוגיות של מגדר וזהות מגדרית במאמר זה ובמחקרה לאורך השנים, ואנחנו אף שותפים לעמדה שקוראת לאתגר תפיסות מגדר מהותניות (essentialism), לא ניתן לקרוא את מאמרה ללא הבנה מעמיקה של שיח אנטי-טרנסי גלובלי אלים ומתגבר שפעמים רבות משתמש בדיוק באותו שיח אנטי-מהותני כדי לבטל ואף למחוק את החוויה הטרנסית ואת הצורך במענים ובזכויות. כהקשר נוסף לקריאה, אוסיף מידע שחשוב להכיר ולקחת בחשבון על המצוקות והאתגרים בחייהם של אנשים על הקשת הטרנסית וכיצד הם רלוונטיים למרחב הטיפולי.

בחלק הראשון אציג הערות, המשגותֿ, ודיוקים לגבי החוויה של אדם על הקשת הטרנסית בעולם ואופיו של הליך להתאמה מגדרית כהליך אישי וייחודי לכל אחד.ת, ובחלק השני אתמקד במשמעות של כל האמור לעולם הטיפול, ואציע קווי מחשבה ועקרונות מנחים לאנשי ונשות טיפול. כעובד סוציאלי עם התמחות קלינית, טרנסג'נדר א-בינארי, חוקר לעת מצוא ומנכ"ל עמותת פרויקט גילה להעצמה טרנסית, אני טווה במאמר זה את עמדתי תוך חיבור בין ניסיון אישי, ידע קהילתי, ועמדה מקצועית-טיפולית מבוססת-מחקר.

חלק ראשון: להיות אדם על הקשת הטרנסית בעולם

כנקודת מוצא לשיח בנושא, חשוב להדגיש את היקפה של האלימות האנטי-טרנסית בעולם כיום, ואת מצבן המוחלש במיוחד של נשים טרנסיות. נכון לכתיבת תגובה זו, הוגשו בארצות הברית בשנת 2023 כבר למעלה מ- 560 חוקים אנטי-טרנסים, מספר המהווה עלייה של 222% מהשנה הקודמת (Trans Legislation Tracker, 2023); כמו-כן, האלימות נגד אנשים טרנסים, ובעיקר נשים טרנסיות, גואה וכבר הוכרזה כמגיפה (Human Rights Campaign Foundation, 2022). שתי דוגמאות אלה הן קצה הקרחון. בעולם ובישראל יש גל חסר תקדים של מתקפה על אנשים על הקשת הטרנסית, על טיפולים להתאמה מגדרית, ועל גיוון מגדרי. כך לדוגמא, בישראל בשנת 2022 הייתה עלייה של כ- 53% במספר הדיווחים על פגיעות כנגד אנשים על הקשת הטרנסית (האגודה למען הלהט"ב).

המתקפה הטרנספובית פועלת במספר מישורים, אולם מטרתה (בין אם מוצהרת ובין אם לאו), היא לצמצם ואף למחוק זהויות טרנסיות ואפשרויות לגיוון מגדרי. כך למשל, לאחרונה השלים השלטון ברוסיה מהלך של עשור שהחל בצמצום החיים הלהט"בים הפומביים ונגמר ביולי 2023 באיסור גורף על התאמה מגדרית רפואית לא.נשים על הקשת הטרנסית וביטול האפשרות לשינוי סעיף המין בתעודת הזהות, שהיה אפשרי כמעט שלושה עשורים. המתקפה הטרנספובית היא מתקפה מתוזמנת ומוסדרת שנועדה לרתום את הנושא כנושא מפלג בין שמרנים לבין ליברלים (Nagourney& Peters, 2023; Pauly, 2023). באופן מפתיע, נושא מפלג זה מצא בית בתנועת ה-Gender critical, תנועה שבמקורה מזוהה עם פמיניזם ליברלי אך הוכרה כתנועה פשיסטית (Lemkin, 2022), בה שני המחנות דווקא מסכימים על הסכנה הטמונה בא.נשים על הקשת הטרנסית לסדר החברתי הקיים, ופועלים במרץ לכלות את הקהילה הטרנסית.

במאמרה, יואל מציינת את שתי הדרכים העיקריות בהן א.נשים על הקשת הטרנסית חווים נחיתות בתוך מערכת חברתית היררכית: נון-קונפורמיזם מגדרי שמוביל לאפליה ולאלימות, והחמרה של התופעות הללו בגלל מרחבים מופרדים מגדרית. בעוד שזהו ניתוח נכון, הוא מצומצם ולא מתייחס לאלימות האנטי-טרנסית, ולסבירות הגבוהה משמעותית לחשיפה לעוני, טראומה, אפליה, אלימות, אבטלה, העדר עורף משפחתי, ציונים נמוכים ב- social determinants of health (מכלול גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות כגון השכלה, הכנסה, סביבה פיזית, ועוד), וכן ויקטימיזציה חוזרת ונשנית.

חוויות הנחיתות השונות יכולות אמנם להיות קשורות לנון קונפורמיזם מגדרי, אבל לטעמי ומניסיוני הן נטועות במשהו עמוק יותר: דה-הומניזציה (dehumanisation) הנעשית לא.נשים על הקשת הטרנסית. דבר זה תואם את הנתונים המלמדים כי אף אם אדם על הקשת הטרנסית תואם את התפיסות המגדריות המקובלות, ברגע הגילוי או החשיפה של הזהות הטרנסית הוא יהיה חשוף לפגיעה. כלומר, הזהות הטרנסית מיסודה פעמים רבות מערערת על תפיסה שמרנית של אנושיות ומייצרת הזרה, ללא תלות במראה או בשלב בתהליך ההתאמה המגדרית. הבורות והשנאה לא.נשים על הקשת הטרנסית באות לידי ביטוי למשל בתוצאות סקר שנעשה בישראל בשנה שעברה (מלינקוביץ', 2022), אשר חשף שכל ישראלי שלישי לא מוכן לעבוד או ללמוד עם א.נשים על הקשת הטרנסית, וכל מעסיק רביעי לא מוכן להעסיק א.נשים על הקשת הטרנסית. זאת, על אף התפתחות משמעותית בעשור האחרון בישראל ובעולם של נראות, הצלחות, ומענים סוציאליים וחברתיים. פער זה בין עלייה בנראות ובקבלה החברתית לבין עלייה ברמת האלימות והאפליה ניכר גם בשאר העולם (Arayasirikul et al., 2022).

מאמרה של יואל מתיימר לענות על השאלה "מי היא אישה", אך גולש לכל אורכו להתייחסות כללית לא.נשים על הקשת הטרנסית ולתהליכי התאמה מגדרית שונים. אני מבקש להאיר זרקור על כך שהשאלה "מי היא אישה" היא שאלה טעונה ולא אחראית שאינה שקולה לשאלה "מה הוא מגדר", אלא מרפררת למהלכים טרנס-מיזוגניים (Serano, 2007) בהם המגדר של נשים טרנסיות הוא זה שנתון בסימן שאלה ולעתים קרובות נשלל מהן באלימות, בעוד שהן עצמן נתונות לאפליה חריפה במיוחד ונותרות חשופות לפגיעה ולפוגענות.

הקהילה הטרנסית כולה חווה אלימות בכל מישורי החיים, מהתעללות והתעמרות בבית הספר, אובדן עורף משפחתי, קשיים תעסוקתיים ועד אלימות פיזית ומילולית (גולדין, 2020; מרטון, 2013). בתוך כך, נשים טרנסיות הן קבוצה מוחלשת במיוחד, המותקפת ללא רחמים ובצורה שיכולה לעתים להיות יותר פולשנית ואלימה מהאלימות המופנית כלפי גברים טרנסים וא.נשים א-בינאריםות. בארצות הברית, בה ישנה הצטלבות בין גזענות וטרנספוביה, היו מאות מקרי רצח של א.נשים על הקשת הטרנסית בשנים האחרונות, כאשר כמעט 70% מהם היו של נשים טרנסיות שחורות (EveryStat, 2023). בישראל אין אלימות רצחנית של א.נשים על הקשת הטרנסית, אולם ממצאים מקומיים מראים כי רוב חברי.ות הקהילה יחוו התנסויות שליליות במרחב הציבורי, כולל אלימות מילולית ופיזית, וכי על פי רוב נשים טרנסיות יחוו זאת יותר מגברים טרנסים (אין מידע על א.נשים א-בינארים.ות, גולדין, 2020). מוות של חברי.ות קהילה בישראל בשנים האחרונות, ובעיקר נשים טרנסיות, קשור לאובדנות ולהתמכרויות, שגם אותן ראוי וחשוב להבין בפריזמת חוויית החיים הקשה של א.נשים על הקשת הטרנסית. לאור כל זאת ניכרת החשיבות כי אנשי ונשות טיפול יכירו ויבינו את המשמעויות העמוקות, המחירים, והאומץ, שנדרשים כדי לחיות בעולם טרנספובי כאדם על הקשת הטרנסית, ובפרט כאישה טרנסית.

כנקודה מהותית נוספת, ברצוני להתייחס לבחירות הלשוניות של יואל ולהסברים שצירפה. התחיליות "סיס" (cis) ו"טרנס" (trans) פירושן בלטינית "בצד הזה של" (סיס) ו"מול" או "בצד השני" (טרנס). אלה מונחים שנמצאים בשימוש במדעי הכימיה והגנטיקה ללא קשר למגדר, והוטמעו בשיח על זהויות מגדריות. חשוב להדגיש כי סיסג'נדריות לא מסמנת התנהגויות ותכונות אישיות אלא מתייחסת רק ליחסי הגומלין בין המין שסומן בלידה והזהות המגדרית. לעומת ההגדרה של יואל של נשים סיסג'נדריות כנשים שנולדו עם מערכת רבייה נקבית, יש לחדד כי נשים סיסג'נדריות הן נשים שסומנו כנקבות (לרוב דווקא על סמך המראה החיצוני של איברי המין בעת הלידה, וללא ידע על מערכת הרבייה), ומזדהות כנשים. הדגש על מערכת הרבייה הנקבית הוא דגש אישי ולא סמן קבוצתי. למול זאת, ההצעה של בלשנות טרנסית (Zimman, 2021) של "מין מסומן בלידה" (sex assigned at birth) מעבירה את הדגש ממהותנות (מגדר לפי איברי מין) לתהליך למידה של זהות מגדרית שיכול להיות מנותק מאותו סימון מין. כלומר, אישה סיסג'נדרית יכולה להבין את עצמה כאישה *בגלל* הגוף שבו נולדה, ללא צורך להציע שנשים טרנסיות הן פחות נשים בגלל הגוף בו נולדו (Ashley, 2023). בעוד שנקודה זו יכולה להיתפס כעניין שולי שמקורו בשיח דיסציפלינרי או בלשני, זוהי נקודה חשובה לאנשי טיפול שמעוניינים להבין לעומק את מנעד הזהויות המגדריות ואת חוויית הזהות הטרנסית.

מושגים אלו של "סיס" ו"טרנס" מצויים בשנים האחרונות יותר ויותר תחת התקפה, כחלק מכוחות אנטי טרנסיים רחבי היקף. מגמה זו הגיעה עד כדי תפיסת המושג "סיסג'נדר" כקללה, ואף הצהרה של דונלד טראמפ שיפעל לחקיקה שתגדיר אזרחים ואזרחיות אמריקאים כסיסג'נדרים בלבד. ד"ר דנה דפוסה (Defosse), אשר טבעה את המושג "סיסג'נדר" ב- 1994, פרסמה בפברואר 2023 מאמר המסביר כיצד הרתיעה מהמושג סיסג'נדר מקורה בהתנגדות להפרדה שהמילה מציעה בין מין למגדר ולהבנייתה מגדר כקטגוריה חברתית. דפוסה מצביעה על כך שההתנגדות חושפת את שורשי המציאות העגומה הנוכחית של א.נשים על הקשת הטרנסית והגל העכור של אלימות מילולית, פיזית וחוקית כנגדם.ן בשנים האחרונות.

יואל מציינת כי "אין בחירה לשונית ניטרלית מבחינה פוליטית" ובוחרת בשפה רב-מגדרית, אך לא נותנת את הדעת על כך שהתנגדות לכך שנשים טרנסיות הן נשים היא עמדה אשר מאפשרת הצדקה לאפליה ואלימות, ולכן איננה עמדה שוות ערך. לצורך הבהרה, אפשר לחשוב למשל על מרחבים בהם חשוב להדגיש את ההבדל בין נשים נכות לכאלה שאינן נכות כדי להבין צרכים וחוויות חיים שונות, אולם זה לא משנה את עובדת היותן של אלה ושל אלה נשים. לעומת זאת, התנועה שמאמינה שאין דבר כזה שינוי מין ומגדירה נשים לפי סממנים ביולוגיים הוכרה כאמור כתנועת שנאה פשיסטית שמטרתה היא להכחיד א.נשים על הקשת הטרנסית מהעולם (2022 ,Lemkin), ולכן זו נקודה אקוטית שאי אפשר להבליג על אגביותה בהתייחס לשאלה המרכזית במאמר, "מי היא אישה".

לסיום חלק זה, אציין שלצד הקשיים והאתגרים מבפנים ומבחוץ, לא.נשים על הקשת הטרנסית יש מקום של כבוד ואף של קדושה בהיסטוריה האנושית, וא.נשים רבים בקהילה חווים את הזהות הטרנסית, את ההשתייכות לקהילה הטרנסית, ואת מקומם בעולם, כמשהו טוב ומיטיב, ואת תפקידם בעולם כסמן לקדמה, התפתחות, וחופש מגדרי לכולם.ן.

התאמה מגדרית כתהליך אישי

על אף שיואל מציגה עמדה כנגד מהותנות מגדרית המגובה בגוף מחקרים נרחב שמציג מין ומגדר כפסיפס מוחי, התנהגותי ותפיסתי, וקוראת לעולם ללא מגדר (Joel, 2019), ממספר נקודות במאמר זה עלולה להשתמע דווקא עמדה מהותנית, לפיה יש מאפייני מין מוחלטים ואבסולוטיים לגברים ולנשים, וכי א.נשים על הקשת הטרנסית מבקשים בתהליך ההתאמה המגדרית שלהם לחקותם בהתאם ליעדם המגדרי. ברצוני להאיר על נקודות אלה, לערער עליהן, ולתאר תחת זאת את תהליך ההתאמה המגדרית כתהליך אישי שאינו מוגבל לא.נשים על הקשת הטרנסית. תהליכי התאמה מגדרית רפואיים הם תהליכים שחלק גדול מהם משותף לא.נשים על הקשת הטרנסית ולסיסג'נדרים.

1. איברים "אמיתיים" לעומת "חיקוי"? בקטגוריות מין המחברת מציינת שניתן להסיר שחלות ואשכים אבל אי אפשר להפוך שחלות לאשכים או אשכים לשחלות. זה כמובן נכון עד להודעה חדשה, אבל מה קורה כאשר ניתן לבנות אשכים ופין (במקרה של גברים טרנסים), או איבר מין נקבי (במקרה של נשים טרנסיות)? האם גברים סיסג'נדרים שמאבדים את האשכים ועוברים שיחזור הם "באמת" זכרים, וגברים טרנסג'נדרים שעוברים בנייה של שק האשכים הם "חיקוי" של זכרים? האם נשים סיסג'נדריות שעוברות ניתוח וגינופלסטי בעקבות סרטן הן "באמת" נקבות, ונשים טרנסג'נדריות שעוברות את אותו ניתוח הן "חיקוי" של נקבות?

2. טיפול הורמונלי כ"חיקוי"? באותה מטבע, המחברת משתמשת במושג "חיקוי" בהקשר של טיפול הורמונלי לא.נשים על הקשת הטרנסית, מושג טעון, שאינו ניטרלי, ומרמז שוב על עמדה מהותנית. אמנם זו המשמעות הטכנית של הפעולה של לקיחת תרופה (ואכן גם אינסולין מחקה את פעולתו של הגוף), אולם בהקשר הזה ייתכן שיהיה יותר נכון לכתוב שטיפול הורמונלי מתאים את רמות ההורמונים בהתאם לרצון המטופל.ת ולנתונים רפואיים. המושג המקצועי הינו טיפול הורמונלי חלופי (Hormones Replacement Therapy), וזהו טיפול תרופתי שגם א.נשים סיסג'נדרים לוקחים. חשוב שאנשי ונשות טיפול המלווים א.נשים על הקשת הטרנסית יידעו שטיפול הורמונלי הוא הליך אישי שנעשה מול אשת המקצוע הרלוונטית (לרוב אנדוקרינולוג.ית או לעתים רופא.ת משפחה), במסגרתו ניתן לקחת מינונים שונים, לכוון לתוצאות מסוימות, להפסיק לאחר תקופה, או לקחת לכל החיים.

3. התערבויות חסרות השפעה? צוין במאמר כי התערבויות כירורגיות והורמונליות שנעשות לאחר הבגרות המינית הן חסרות השפעה או בעלות השפעה מוגבלת על מאפיינים אחרים – זו טענה מסוכנת ומטעה שלקוחה לטעמי אף היא משיח שמטרתו להוכיח ששינויים להתאמה מגדרית הם "חיקוי" של מאפייני מין "אמיתיים", משל היה מגדר תלבושת שמלבישים על הגוף ה"מקורי". טענה זו היא חרב פיפיות בדיון על א.נשים טרנסג'נדרים כי היא גוזרת מהותנות בלתי-אפשרית לפיה מצד אחד יש לעבור תהליכי התאמה מגדרית בגיל צעיר ככל הניתן כדי שלא תהיה התפתחות מינית מסוג מסוים, ומצד שני מציבה א.נשים על הקשת הטרנסית בגירים כ"חיקוי" של מין ומגדר. שאלת ה"אמת" בסוגיה זו מנוצלת תדיר על מנת לשרטט גבולות סביב מדיניות, חוקים, תרבות וסטיגמה, ובהקשר זה, הדבר מוביל בין היתר לצמצום ניכר של האפשרות של א.נשים צעירים לעבור תהליכי התאמה מגדרית (למשל למעלה מ- 30 מדינות בארצות הברית העבירו או שוקלות להעביר איסור על התאמה מגדרית לקטינים, Redfield et al., 2023), המהווה בפועל מחיקה של האפשרות של א.נשים רבים על הקשת הטרנסית לשהות במרחבים מופרדים מגדרית מתוך הטענה שהם לא "באמת" המגדר שלהם ולכן לא זכאים למרחב מגדרי זה.

בנוסף, טענה זו על טיפולים רפואיים להתאמה מגדרית מסוכנת במיוחד בהקשר הטיפולי משום שהיא מרדדת את ההשפעות של התהליך, לא מזמינה את סקרנות המטפל.ת ומתעלמת מניסיון החיים של מאות אלפי א.נשים על הקשת הטרנסית בעולם שחווים.ות שינויים אדירים בגוף ובנפש. ישנו ידע רב שנצבר בקהילה הטרנסית שאינו מצוי בקהילה המדעית, וחשוב שהמרחב הטיפולי יהיה מרחב של הקשבה ולמידה.

4. מי היא אישה? טרנס-מיזוגניה הינה ההדרה הספציפית של נשים טרנסיות כתוצאה מהצטלבות של טרנספוביה ומיזוגניה (Serano, 2007). כפי שהודגם לאורך המאמר, נשים טרנסיות חוות יותר אלימות פיזית, מילולית, ומינית, והיחס אליהן שלילי יותר. לכן גם הדיון הציבורי העכשווי נוטה להתמקד בנשים טרנסג'נדריות ושאלת ה"אמת" אודותיהן, במקום לעסוק בפטריארכיה, קפיטליזם ואלימות ממסדית. כך, תוך תפיסה מעוותת של גבריות וזכריות כמסוכנת באופן מהותי ומהותני, ותוך תפיסה מעוותת של נשים טרנסיות כ"למעשה גברים", נבחנת לרוב המסוכנות של נשים טרנסיות ולא המסוכנות שהן נמצאות בה. אולם כאשר אנחנו בוחנים את הידע המדעי, התרבותי והחברתי שיש לנו על מגדר וזהויות מגדריות, הטיעונים הללו מתחילים לקרוס. כך לדוגמה, איגוד הפסיכולוגים האמריקאי התריע על ההשפעה הנפשית ההרסנית על גברים ובנים של אידאולוגיית מגדר שתופסת גבריות מסורתית כמנוגדת לנשיות ומאדירה אלימות, הישגיות והעדר חולשה (APA, 2018). כלומר, התפיסה של גבריות, ולא גבריות או זכריות בעצמן, היא המקור להפעלת אלימות ודיכוי על אחרים.

אך אפילו יותר חשוב מכך, מן ההכרח לשאול - האם המטפל.ת צריכה להכריע בשאלה "מי היא אישה?" והאם זה חשוב כהוא זה למרחב הטיפולי המיטיב? אני מבקש לטעון כי בהקשר הטיפולי אין למעשה משמעות להבנה מעמיקה של מגוון המשמעויות התרבויות והמדעיות של המושג מין. ההתעקשות על פריטת המושג מין לרבדיו מבלבלת ומכניסה את המטפל.ת לעמדה לא הוגנת של בוררות, החלטה, או שמירת סף. באופן דומה, אין משמעות אינהרנטית להבנת המטפל.ת את המושג "מגדר", אולם ברצוני לטעון כי בניגוד למין, למגדר יש מקום נרחב בחיי היומיום, בוודאי למי שעסוקה בדרכים בהן מגדר מתווה את זהותה (בין אם כסיסג'נדר או טרנסג'נדר) ולכן בחלק הבא אתייחס לאופנים בהם המידע, כמו גם התובנות השונות שהצגתי, יכולים להועיל ליצירת מרחב טיפולי רגיש ומאפשר.

נושאים נוספים שיכולים לעניין אותך:

ο מניסיונות המרה לטיפולי הרמה: פרקטיקה הכרתית בטיפול בקהילת הלהטב"ק

ο מטרנס-פורמציה לטרנספורמציה: פסיכואנליזה במפגש עם טרנס

ο מושכלות יסוד בתיאוריה קווירית וכמה מילים על האתיקה של לשון פנייה

חלק שני: לקראת שיח טיפולי רגיש ומותאם

המצע שנפרש לעיל מספק לאנשי הטיפול מידע חשוב על הקשיים והאתגרים עמם מתמודדים א.נשים, ובייחוד נשים, על הקשת הטרנסית בעולם טרנסופובי. תחת מכבש דה-הומניזציה, ואל מול אלימות משתוללת וכוחות מחלישים שונים, המטרה של כל אדם על הקשת הטרנסית היא לשרוד, לשגשג, ולחיות. תהליך ההתאמה המגדרית, בין אם חברתי או רפואי, הוא כאמור תהליך אישי, ללא קצב או יעדים קבועים ומוחלטים, וחשוב כי אנשי הטיפול ייקחו זאת לתשומת לבם, ילוו את המטופלים.ות ויתמכו בהם.ן בדרך בה יבחרו ללכת. בהקשר זה, חשוב לכתוב זאת במפורש – קשה ביותר לעבור תהליכים חברתיים ורפואיים להתאמה מגדרית. מדובר בבחירה מורכבת מול המשפחה והאהובים.ות שלנו, בבירוקרטיה שלא נגמרת מול מערכת אטומה, ובדרישה חוזרת ונשנית להוכיח את הזהות המגדרית בפני אנשי מקצוע.

אנשי ונשות טיפול שעובדים עם הקהילה הטרנסית נמצאים בהצטלבות בה הם אמונים על הטיפול הנפשי של המטופלים.ות אולם גם נדרשים פעמים רבות לשמש כשומרי סף בתהליכים הרפואיים והבירוקרטיים (שכן תנאי לרוב ההליכים הממסדיים להתאמה מגדרית הוא מכתב מגורם בריאות נפש שמאשר את יכולת המטופל.ת לתת הסכמה מדעת, ולמעשה מטיל את אחריות האישור המגדרי, קרי שאדם הוא "באמת טרנס", על אנשי הטיפול המלווים). זוהי עמדה קשה לאנשי ונשות טיפול ולמטופלים.ות, המשפיעה על איכות הטיפול ועל רבדיו.

א.נשים על הקשת הטרנסית רגילים לזה שאין להם מרחבים טיפוליים מיטיבים בגלל היסטוריה והווה קולקטיביים ואישיים של עמדות טיפוליות פוגעניות, ולמרות רצון וצורך רב בטיפול, נוטים להימנע מצריכת שירותי בריאות, לחוות חשדנות רבה, ולעתים לבטא בלבול בין תפקיד המטפל.ת כמלווה ובין תפקיד המטפל.ת כשומר.ת סף. בשל כך, אציע לסיום כמה כיווני מחשבה לאנשי טיפול אשר יסייעו להם לאפשר למטופלות.ים שלהם לחוות טיפול מיטיב עם פוטנציאל לריפוי.

ראשית, באשר למודל טיפולי כללי, עולה נקודה נוספת ביחס למאמרה של יואל. במאמרן המקורי, בחרו יואל ושותפתה, שאינן נשות טיפול, להתמקד בשאלה "מי היא אישה?" כמראה לסוגיות הקשורות לקביעת מדיניות. ואילו בסוף מאמרה הנידון, יואל מנסה לחבר את סקירת המושגים לשיח הטיפולי. כך למשל, היא מציעה לאפשר ליצור בחדר הטיפול מרחב חקירה "... בלי לקרוס מיד לתוך הבינאריות התרבותית". מטרת ההצעה היא "החלשת הדרישה להתאמה בין ביטוי מגדרי למראה גופני" אשר לדידה יכולה להגביר את חופש הבחירה של א.נשים על הקשת הטרנסית לגבי שינויים גופניים.

על אף שזוהי הצעה שיכולה להיתפס כתמימה ואף חיובית, כמאפשרת תהליך אישי לפי רצונ.ה של המטופל.ת, היא מהדהדת שיח חדש, שלא בכדי צמח בשנים האחרונות בהקשר ישיר לאלימות הטרנספובית הגואה, הקורא לאתגר את מודל הטיפול מאשש המגדר (Gender Affirming Care) ולהציע במקומו כחלופה Gender-Exploratory Therapy (טיפול חוקר-מגדר, בתרגום חופשי) (Spiliadis, 2019). שיח זה גורס שטיפול מאשש מגדר הוא טיפול שמפעיל לחץ על מטופלים.ות לאמץ זהות טרנסית ולעבור תהליכים רפואיים להתאמה מגדרית, בעוד שטיפול חוקר-מגדר הוא טיפול הבוחן את המקורות הפתולוגיים של זהות טרנסית. הטיפול חוקר המגדר מציג את עצמו כנטול אג'נדה וניטרלי אבל זוהי פרדיגמה חדשה ללא הגדרה וללא תיקוף בעולם הבריאות הטרנסי, שיותר קרובה במהותה ל"טיפולי" המרה (Ashley, 2023) מאשר למרחב טיפולי המסייע לא.נשים לחקור ולהבין את המגדר שלהםן.

מנגד, המודל של טיפול מאשש מגדר שהחל להתבסס בארץ ובעולם בשנים האחרונות ומבוסס על עשרות שנות מחקר וניסיון קהילתי, כבר מגלם בתוכו את החקירה המבורכת ללא פתולוגיה או אטיולוגיה. טיפול זה מצפה בהגדרתו מהמטפל.ת ללמוד ולהעריך את המגוון הקיים והמשמעות של זהויות מגדריות ושל תרבות טרנסית, אבל נותן למטופל.ת להוביל את הטיפול מתוך אמונה עמוקה כי הא.נשים עצמם יודעים לחקור, לבדוק, לשאול שאלות, ולבחון איזה צעדים ירצו לקחת. לפיכך הבחירה ב"קריסה לבינאריות תרבותית", באם תהיה כזו, נתונה בידיה של המטופל.ת, ואין באפשרות המטפל.ת לשלוט בכך או לתמרן זאת. במודל זה, התפקיד של המטפל.ת הוא ללוות את המטופלים.ות במסע שלהם.ן ולסייע לבנות אסטרטגיות חוסן (שמש, 2016). עמדה זו נכונה לכל טיפול מיטיב באשר הוא, אבל על אחת כמה וכמה לא.נשים על הקשת הטרנסית.

תפיסה זו מגובה בניירות עמדה של מרבית הגופים המקצועיים של בריאות ובריאות נפש ברחבי העולם, שאינם רואים בא.נשים על הקשת הטרנסית פתולוגיה או אנומליה, אלא א.נשים שמתמודדים עם חברה דכאנית ואלימה ובעלי פוטנציאל רב להצלחה ולשגשוג בהינתן סביבה תומכת. העובדה שהגופים המקצועיים האמונים על החיבור בין המערכת הרפואית והציבורית ובין זהויות טרנסיות (איגודים רפואיים, בריאות נפש, משפטנים ובריאות הציבור) אוחזים בעמדות אלה, צריכה להיות מרכזית בכל דיון שעוסק בכלים טיפוליים בעבודה עם א.נשים על הקשת הטרנסית.

גם אם אנשי ונשות טיפול לא מאמצות מודל מסוים בבואם לטפל בא.נשים על הקשת הטרנסית, ישנם עקרונות טיפוליים מרכזיים שראוי ומומלץ למטפלים.ות לאמץ:

• שם, לשון פנייה, נראות חיצונית וביטוי מגדרי: המרחב הטיפולי יכול לעתים להיות המרחב הבטוח היחידי שיש לא.נשים על הקשת הטרנסית להתנסות עם מגדר. זו זכות גדולה אם הם בוטחים בך עם בקשה לשם, לשון פנייה או לבוש/ מראה מסוים. אם יש למטפל.ת קושי עם זה, חשוב לקבל הדרכה ייעודית ולא ליצור תלות במטופל.ת לצורך אישור או הרגעה.  

• בהמשך לכך, תפקיד המטפל.ת הוא לא להוות בוחן מציאות (למשל, מטפל.ת יכול.ה להגיד: לא נורא שאני מתבלבלת בלשון הפנייה, גם ברחוב יתבלבלו), אלא לבנות ביחד עם המטופל.ת אסטרטגיות חוסן והתמודדות עם עולם טרנספובי.

• רצוי להעמיק את הידע וההבנה בנושא המגדרי ובזהויות הטרנסיות. ניתן לעשות זאת על ידי קריאת מאמרים, צפייה בסרטים, השתתפות בסדנאות ובהכשרות. חשוב לגשת לזה בסקרנות וברצון ללמוד, ולא מתוך ניסיון להבין מה "באמת" ומה לא. לצד המצוקות החברתיות, לא.נשים על הקשת הטרנסית יש גם מצוקות פנימיות כגון דיספוריה מגדרית (תחושת המצוקה לנוכח הפער בין המין שסומן בלידה לבין המגדר או לחוויות החיצוניות). לא כל הא.נשים על הקשת הטרנסית חווים דיספוריה מגדרית, ואלה שכן לא חווים זאת באותה צורה. מרחב טיפולי מיטיב יהיה מרחב שלא מניח הנחות על החוויות של המטופל.ת אלא בודק זאת ביחד איתה.ו.  

• לא.נשים על הקשת הטרנסית יש עוד בעיות בחיים! כולל התמודדויות נפש, גיוון נוירולוגי, מערכות יחסים, קשיים תעסוקתיים, ועוד. מומלץ לשים לב להטיות שאולי יש למטפל.ת (למשל, לשייך את כל ההתמודדויות האחרות לזהות הטרנסית, או להפך), ולתת מענה טיפולי מותאם לכל הצרכים.

• מיצוי זכויות: גם אם זה לא התפקיד שלך, חשוב להכיר ולהבין מה הזכויות שמגיעות לא.נשים על הקשת הטרנסית כגון טיפולים להתאמה מגדרית בסל הבריאות, נהלים מותאמים בביטוח לאומי, הגנה מפני אפליה בעולם העבודה ועוד. יש לקהילה הטרנסית ארגונים ומענים שיכולים לתת תשובות על כל שאלה, גם למטפל.ת וגם למטופל.ת, וחשוב להכירם.

• עבודה מיטיבה עם הקשת הטרנסית מחייבת הבנה מעמיקה של טיפול מיודע-טראומה ושל יחסי כוח בתוך חדר הטיפולים.

• חשוב להאמין ולהפנים כי גיוון מגדרי זה סימן לחברה בריאה ולא סימן לפתולוגיה.

לסיכום, על ידי אימוץ של מספר תפיסות יסוד לפיהן גיוון מגדרי הוא טוב וא.נשים על הקשת הטרנסית ראויים לחיות, ומוכנות לאתגר את גבולות השפה, הזהות, והגוף, אנשי ונשות טיפול יכולים להיות גורם משמעותי בתהליך ההחלמה וההאנשה של החברה שלנו ביחסה לא.נשים על הקשת הטרנסית, ובאפשרות של א.נשים על הקשת הטרנסית לשגשג, וזו המסקנה היחידה וההכרחית בעיניי לשאלה "מי היא אישה?".

על הכותב – עומר אלעד

עומר אלעד הוא עובד סוציאלי קליני (MSW), מנכ"ל פרויקט גילה להעצמה טרנסית. חוקר, כותב, ומאמין בכוח של ידע שמקורו בקהילה. עומר פעיל למען זכויות הקהילה הטרנסית במשך למעלה משני עשורים בישראל ובארצות הברית. בין היתר, כיהן בועד המנהל של מרפאת בריאות טרנסית באורגון ארצות הברית, הקים וניהל את תוכנית העבודה הסוציאלית הראשונה לא.נשים על הקשת הטרנסית בישראל, וכעת מנהל את הארגון הותיק בישראל לקידום הקהילה הטרנסית. עומר חתום, בין השאר, על מאמר העוסק בתהליכים המקבילים שעוברים מטפלים.ות ומטופלים.ות על הקשת הטרנסית, וכן לקח חלק בצוות הכתיבה של תהליכי עבודה על הוראת תקנון עבודה סוציאלית מספר 1.11: ״מדיניות עבודה טיפולית עם אנשים על הקשת הטרנסית״ של משרד הרווחה והביטחון החברתי, ושל קווים מנחים נוספים להתוויית מדיניות בנושאי חינוך, רווחה, ובריאות של אנשים על הקשת הטרנסית. 

לתגובתה של פרופ׳ דפנה יואל למאמר זה

מקורות

גולדין, ס. (2020), 'מאפיינים וצרכים של קהילת הטרנס* בישראל בדגש על נושאי בריאות ורווחה: דו"ח סיכום מחקר סקר ארצי'. תל אביב: מרפאת לוינסקי, לשכת הבריאות המחוזית

האגודה למען הלהט"ב בישראל 2022 (דו"ח). מצב הלהט"בופוביה בישראל. נדלה מתוך  https://user-1723486.cld.bz/aguda-lgbtophobia/aguda-lgbtophobia-10/

מלינקוביץ', ט. (2022). קמפיין הגאווה של פרויקט גילה להעצמה טרנסית ו-Google קורא להעסקה מכבדת של טרנסים וטרנסיות. אתר Tech-il, נדלה מתוך https://www.tech-il.co.il/2022/06/07/lgbtq-google-gila/

מרטון, י (2013), אנשים טרנסג'נדרים בישראל: גורמי לחץ, משאבי תמיכה ובריאות נפשית (עבודת תזה שלא פורסמה). אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב, ישראל

שמש, א. (2016). אסטרטגיות חוסן בקרב טרנסג'נדרים: Singh, Hays & Watson. אתר בטיפולנט. נדלה מתוך https://www.betipulnet.co.il/particles/Resilience_strategies_transgender_individualsAmerican

Psychological Association, Boys and Men Guidelines Group. (2018). APA guidelines for psychological practice with boys and men. Retrieved from http://www.apa.org/about/policy/psychological-practice-boys-men-guidelines.pdf

Arayasirikul, S., Turner, C., Trujillo, D., Sicro, S.L., Scheer, S., McFarland, W., Wilsom, E.C. (2022). A global cautionary tale: discrimination and violence against trans women worsen despite investments in public resources and improvements in health insurance access and utilization of health care. International Journal for Equity Health 21, 32

Ashley, F. (2023). Interrogating Gender-Exploratory Therapy. Perspectives on Psychological Science, 18(2), 472–481

Defosse, D. (2023) I Coined The Term 'Cisgender' 29 Years Ago. Here's What This Controversial Word Really Means. Retrieved from https://www.huffpost.com/entry/what-cisgender-means-transgender_n_63e13ee0e4b01e9288730415

EveryStat. How does gun violence impact the communities you care about?. Retrieved 20 July 2023 from  https://everystat.org/#transhomicide

Human Right Campaign Foundation (2022). An Epidemic of Violence 2022. Fatal Violence Against Transgender and Gender Non-Conforming People in the United States in 2022. Retrieved from  https://reports.hrc.org/an-epidemic-of-violence-2022

Joel, D. (2019) It's Time for a World without Gender, Scientific American. Retrieved from https://blogs.scientificamerican.com/voices/its-time-for-a-world-without-gender/

Lemkin Institute for Genocide Prevention(2022). Statement on the Genocidal Nature of the Gender Critical Movement's Ideology and Practice. Retrieved from  https://www.lemkininstitute.com/_files/ugd/391abe_36bda7805aee44c88af8496b40ebfa4c.pdf

Nagourney, A. , Peters, J.W. (2023). How a campaign against transgender rights mobilized conservatives. New York times. Retrieved from https://www.nytimes.com/2023/04/16/us/politics/transgender-conservative-campaign.html

Pauly, M. (2023). Inside the Secret Working Group That Helped Push Anti-Trans Laws Across the Country. Motherjones. Retrieved from https://www.motherjones.com/politics/2023/03/anti-trans-transgender-health-care-ban-legislation-bill-minors-children-lgbtq/

Redfield, E., Conron, K.J., Tentindo, W. & Browning, E. (2023). Prohibiting Gender Affirming Medical Care for Youth. The Williams InstituteSerano, J (2007) trans-misogny primer. Retrieved from https://www.juliaserano.com/av/TransmisogynyPrimer-Serano.pdf

Spiliadis A. (2019). Towards a gender exploratory model: Slowing things down, opening things up and exploring identity development. Metalogos, 35, 1–16

The Translegislation tracker.2023  anti-trans bills tracker, https://translegislation.com/

Zimman, L. (2018)., 'Transgender Language, Transgender Moment: Toward a Trans Linguistics', in: K. Hall & R. Barrett (eds), The Oxford Handbook of Language and Sexuality (online edn, Oxford Academic)