קירסטן וייר, בתרגום צוות בטיפולנט
מחקרים מראים כי אנשים רבים לא חשים בנוח כאשר הם פונים לטיפול רפואי. לעיתים הם חשים מאוימים בנוכחות הרופא, וכתוצאה מכך מגלים פחות מעורבות בטיפול שהם מקבלים. הפחד העיקרי הנו מהיווצרות מחלוקת עם הרופא, אשר תשפיע על איכות הטיפול שהוא יעניק. מצב זה עתיד להשתנות, בזכות פסיכולוגים אשר שואפים לשפר את איכות התקשורת בין שני הצדדים.
בכדי לחולל שינוי משמעותי בחדר הטיפולים, יש להתמקד בשיפור התקשורת בין הרופא למטופל. כאן נכנסים לתמונה הפסיכולוגים, אשר משתלבים במערכת הבריאות, במסגרת מגוון יוזמות. אחת הדרכים בהן פסיכולוגים חותרים להביא לשינוי, הנה באמצעות עבודה עם המטופלים. לדוגמא, הכנת המטופלים לקראת פגישתם עם הרופא, ע"י הכנת שאלות לרופא וחקירה משותפת של החששות שעולים לקראת הפגישה. כמו כן, פסיכולוגים עובדים עם הרופאים, לדוגמא עוזרים להם להבין יותר לעומק את הקושי הפסיכולוגי שחווים מטופלים בשיחה עם הרופא. ישנם מטופלים אשר מתקשים בהבנת אינפורמציה אשר נמסרת בע"פ ולא בכתב. אחרים חשים חרדים ולכן נעשים שקטים מאוד, בייחוד כאשר אינם מרגשים טוב מבחינה פיזית. קושי נוסף מתבטא במקרים בהם המטופל פוגש מספר אנשי מקצוע שונים, ולא מפתח קשר רציף עם רופא ספציפי אשר לומד להכירו.
אחת מהסוגיות המרכזיות ביותר במפגש עם רופא, קשורה לחילופי אינפורמציה. כחלק מכך, סיבוכים רפואיים רבים הנם תוצר של בעיות בתקשורת בין הרופא למטופל. לדוגמא, מטופלים רבים חוששים לספר לרופא שהם נוטלים תרופות מתחום הרפואה המשלימה. מידע שכזה הנו הכרחי לרופא, שכן חלק מהטיפולים האלטרנטיביים עשויים להתנגש עם הטיפול הקונבנציונאלי. מחקרים מראים כי ככל שהתקשורת בין הרופא למטופל טובה יותר, כך משתפר מצבו של המטופל, באם זאת בהבנה טובה יותר של אופן נטילת התרופות, שיפור תמונת הסימפטומים, או עלייה בשביעות הרצון של המטופל מהטיפול שקיבל. כמו כן, תקשורת טובה עם הרופא מסייעת למטופלים לבצע בחירות מושכלות יותר בכל הקשור לטיפולים או בדיקות סקר, שאינם בהכרח נחוצים.
גורם אשר נפוץ במיוחד ומקשה על התקשורת, הנו לחצי הזמנים בהם נתונים הרופאים. במרבית המוסדות, רופאים מתבקשים להגביל ביקורים ל-10 עד 15 דקות. מדובר במסגרת זמנים לחוצה ולעיתים בלתי אפשרית, בייחוד במקרים של מטופלים עם תמונה בריאותית מורכבת. מסגרת הזמנים מגבילה מאוד, אך קשה לשינוי. לכן, מחקרים ביקשו לבדוק כיצד ניתן לשפר את איכות התקשורת, גם במסגרת מפגשים קצרים מאוד. לדוגמא, ד"ר ארנולד מהאוניברסיטה הרפואית בקנזס, מצא כי כאשר המטופל שוכב, והרופא יושב לצדו, הפגישה נחווית על ידי המטופל כארוכה יותר, לעומת מצבים בהם הרופא נשאר עומד. כמו כן, ד"ר שי ושותפיו מאוניברסיטת וירג'יניה, מצאו כי ישנן מחוות פשוטות שהרופא יכול לבצע, אשר משפיעות מאוד לחיוב על חווית המטופל. לדוגמא, כאשר הרופא מציע למטופל לשתף בשאלות ובדאגות, וכאשר הרופא מלווה את המטופל לדלת בסוף הפגישה, ואף משוחח עמו קצרות במסדרון. נראה כי השקעה במפגשים, גם אם הם קצרים, משתלמת לטווח ארוך, שכן מטופלים אשר יוצאים מהפגישה כשהם מבולבלים, נוטים לחזור ולקבוע יותר פגישות, לעומת מטופלים אשר יוצאים מהפגישה עם תחושה של סיפוק והבנה.
כיום, פסיכולוגים רבים משתלבים בתוכניות הלימוד בבתי ספר לרפואה, במטרה לסייע לרופאים לשכלל את מיומנויות התקשורת שלהם. ד"ר פולונסקי, מייסד עמותה לטיפול בסוכרת, הוא אחד מהם. לאחרונה הרכיב פולונסקי קבוצות ברחבי ארה"ב, הכוללות רופאים ומטופלים הסובלים מסוכרת. תחילה מבקש פולונסקי מחברי הקבוצה לשתף במה שמרגיז אותם בצד השני. מטופלים רבים שיתפו כי הם חשים שהרופאים לא שמים בראש סדר מענייניהם את טובת המטופל, בעוד הרופאים שיתפו כי הם מתוסכלים מכך שהמטופלים לא פועלים לפי ההוראות שלהם. פולונסקי מדווח כי לא פעם מתלקחים בקבוצות ויכוחים סוערים, אך ככל שעובר הזמן, כל צד מתחיל להבין יותר לעומק את נקודות המבט של הצד השני. בסופו של דבר התחושה של שני הצדדים היא זהה "אני מרגיש כאילו אני היחידי שבאמת אכפת לו". תובנה זו מביאה לרוב למפנה דרמטי בקבוצות, אשר עוברות משם לעיסוק בשאלה הבאה - "מה נוכל לעשות כדי לשפר את המצב?". פולונסקי משתף כי כאשר מזהים ומתגברים על המכשולים בתקשורת, ישנה תחושה כי המטפל והרופא פועלים סוף סוף יחד כצוות, לעבר מטרה משותפת.
Improving patient-physician communication, Kirsten Weir, Monitor on Psychology, American Psychological Association, November 2012, pp. 37-40.
http://www.apamonitor-digital.org/apamonitor/201211#pg38