צוות בטיפולנט
ילדה בת חמש, שאמה מאובחנת כבעלת אישיות גבולית, מתארת לחוקרת את מסיבת יום ההולדת שלה. היא מתארת איך פתחה את המתנות ומוסיפה "פתחנו את המתנות ואכלנו עוגת יום הולדת, ואז אמא הורידה את הבגדים שלה והייתה שיכורה".
במהלך ראיון אבחוני אחר, מתנהל הדיאלוג הבא בין מתבגרת בת 15 אומרת לאמה בעלת האישיות הגבולית:
מתבגרת: את אפילו עוד יותר ילדותית עכשיו, את מצחקקת ומתנהגת בצורה הזויה
אמא: טוב, אני קצת מרדנית כרגע, רק מנסה שיהיה כיף
מתבגרת: אני המתבגרת שאמורה לעשות את זה
אמא: כל כך הרבה זמן לא היה לי כיף ולא עשיתי מה שבא לי, אני מתגעגעת להיות מתבגרת, היה נחמד אם היינו יכולות לבלות ביחד ולעשות כיף ביחד
מתבגרת: את אמורה להיות אמא שלי
אמא: טוב, אולי מתישהו אני אוכל שוב להיות אמא שלך
מתבגרת: עד שאת תהיי אמא שלי אני כבר אהיה מבוגרת ככה שזה לא ממש משנה
דוגמאות אלו פותחות את מאמרה של Jenny Macfie אשר פורסם בכתב העת Child Development Perspectives. במאמרה סוקרת Macfie את האופן בו מושפעים ילדים מחיים עם הורה בעל אישיות גבולית, ומצביעה על התערבויות טיפוליות העשויות לסייע באינטראקציות ההורה-ילד ולמנוע פגיעה התפתחותית.
מחקרים רבים מצביעים על ההשפעות השליליות הנלוות לחיים עם הורה הסובל מהפרעה נפשית. השפעות אלו נובעות, כל הנראה, משילוב בין גורמים גנטיים-תורשתיים לבין גורמים סביבתיים שליליים הנובעים מהפרעת ההורה.
מחקרים ספורים בלבד בחנו באופן אמפירי את השפעת ההורות הגבולית על התפתחות הילד ועל דיאדת ההורה- ילד. מחקרים אשר התמקדו בתקופת הינקות הצביעו על כך שילדים לאמהות גבוליות נטו, בגיל חודשיים, ליותר מבטים מעורפלים והסבות מבט מהאם, ולפחות תגובתיות אליה. בהתנהגותן, היו האמהות הגבוליות יותר חודרניות ופחות רגישות לילדיהן ביחס לאמהות ללא אישיות גבולית. ב'סיטואציית הזר' נמצאו 80% מהילדים לאמהות גבוליות כבעלי סגנון התקשרות בלתי מאורגן. לאחר הפירוד הקצר מהאם נראו הילדים מתלבטים בין תשוקה לגשת אליה לבין חשש לעשות זאת: חלקם ניגשו אל האם כשגבם אליה וחלקם לטשו בה עיניים אך לא התקרבו.
בגילאי בית הספר היסודי הפגינו ילדים לאמהות גבוליות אחוז גבוה יותר של סימפטומים פסיכיאטריים (דיכאון, חרדה), בעיות התנהגות (אגרסיביות, עבריינות), בעיות קשב וערך עצמי נמוך. סימפטומים אלו עשויים לנבוע הן מגורמים מולדים ותורשתיים והן מהסביבה המורכבת בה גדלים חלק מהילדים: ילדים להורה עם אישיות גבולית חוו יותר מעברים בין בתי מגורים ובתי ספר ויותר שינויים בהרכב המשפחתי. כמו כן, ילדים אלו נחשפו יותר להתמכרות ההורה לסמים ואלכוהול ולנסיונות אובדניים שלו.
ההורות הבלתי יציבה אשר מאפיינת רבים מההורים בעלי האישיות הגבולית עלולה להביא להשפעות מתמשכות על הילד אשר יתבטאו בבגרותו בקשיים בתחושת הנפרדות והאוטונומיה, ביטחון עצמי נמוך, קושי בויסות הרגשי וקשיים ביצירת קשרים זוגיים.
למרות המורכבות הנלווית פעמים רבות לחיים עם הורה בעל אישיות גבולית, הילדים אשר נמצאים בסיכון משמעותי במיוחד הם ילדים בעלי פגיעות ביולוגית-רגשית מוגברת. על פי המודל הביו-סוציאלי שניסחה ד"ר מרשה לינהאן, ילדים אשר נוטים באופן מולד לרגשות עוצמתיים ולקשיים בויסותם ונתקלים ב'סביבה בלתי מתקפת' הם הפגיעים ביותר לפיתוח אישיות גבולית. בהתאם, לטענתה של מק'פי עשויים ילדים עם פגיעות זו לפתח הפרעת אישיות גבולית כאשר הם מטופלים על ידי הורה גבולי היוצר סביבה בלתי מתקפת ובלתי רגישה לרגשותיו וצרכיו של הילד.
במאמרה מצביעה מק'פי על מספר התערבויות טיפוליות אשר עשויות לסייע הן להורה עצמו והן לדיאדת ההורה-ילד. לדבריה, אסטרטגיות טיפוליות המיועדות להורים בעלי אישיות גבולית צריכות לכלול רכיבים המכוונים להרחבת היכולת למנטליזציה ולתפקוד רפלקטיבי, מאחר ובעלי אישיות גבולית מתקשים במיומנויות אלו. אסטרטגיות מבוססות מנטליזציה מגבירות את היכולת לתפוס את התנהגות העצמי והאחר במונחים של מצבים מנטליים כמחשבות, רגשות ואמונות. מודלים טיפוליים מתאימים הם הטיפול מבוסס המנטליזציה, תרפיה ממוקדת-העברה והטיפול הדיאלקטי המכוון בין השאר לחיזוק מיומנויות התמודדות. כמו כן, פסיכותרפיית הורה-ילד המבוססת על שיפור היכולת למנטליזציה עשויה להיות יעילה במיוחד: ההורה חש מובן על ידי המטפל ומסוגל להרחיב את יכולתו לזהות הן את צרכיו, רגשותיו ותפיסותיו והן את אלו של הילד. בהתאם, ההתקשרות נעשית בטוחה וחיובית יותר.
Development in children and adolescents whose mothers have borderline personality disorder. Macfie, Jenny. Child Development Perspectives, Vol 3(1), Apr 2009, 66-71.
