צוות בטיפולנט
השימוש בטכניקה של חשיפה עצמית על ידי מדריכים במסגרת הדרכה קלינית זכה לתשומת לב מועטה יחסית בספרות הקלינית והמחקרית. Ladany & Walker (2003) משייכים את מיעוט ההתייחסות לנושא לעובדה שהיבט זה נכלל פעמים רבות בנושא הרחב יותר של אינטראקציות בין אישיות בין מדריכים למודרכים, ולכך שכאשר חשיפה עצמית על ידי המדריך אינה קשורה בצרכי המודרך, היא אינה זוכה לתשומת לב. עם זאת, המחברות מניחות כי חשיפה עצמית מותאמת עשויה להוות כלי הדרכתי עוצמתי ויעיל.
על בסיס הספרות המוכרת, Ladany & Walker מגדירים חשיפה עצמית כהצהרות אישיות הנחלקות למספר קטגוריות בסיסיות:
חומרים אישיים- חשיפה עצמית הכוללת פרטים אישיים מחיי המדריך אשר אינם קשורים באופן ישיר לעבודת המודרך כתוכניות לחופשה, קשיים זוגיים או טיפול בילדים. במינונים נמוכים, חשיפה עצמית זו נחשבת לבלתי מזיקה וחסרת השפעה של ממש על תוצאות ההדרכה.
חוויות טיפוליות- חשיפה עצמית של עבודתו הטיפולית של המדריך.
חוויות מקצועיות- חשיפה עצמית של חוויות מקצועיות לא טיפוליות כהיבטים הנוגעים לניהול משימות אדמיניסטרטיביות והיבטים הקשורים להתנהלות במוסד ההכשרה בו מתנהלת ההדרכה.
תגובות למטופלים של המודרך- חשיפה עצמית של רשמים או גישות לעבודה עם מטופל מסוים. למשל, מדריך הצופה בשעה טיפולית שהוקלטה יכול לחשוף תחושות של משיכה למטופלת של המודרך וכך להוות מודל לעבודה עם רגשות העברה נגדית ולהציע נורמליזציה לחוויות המודרך.
חוויות הדרכתיות- חשיפה עצמית הכוללת התייחסות לתפקיד, האחריות והחוויות הנלווים לחווית ההדרכה.
ניתן להתבונן בחמשת הקטגוריות של חשיפה עצמית של מדריכים על פני מספר ממדים הנוגעים למידת האישיות (Personalization) המאפיינת כל אחת מהן. ממד אחד הוא המידה בה החשיפה העצמית תואמת לנושאים המעסיקים של המודרך, כאשר באופן לא מפתיע, נמצא במחקרים כי ככל שהיא תואמת יותר, כך היא עוצמתית יותר. ממד נוסף נוגע למידת האינטימיות של החשיפה עצמית של המדריך (התמודדות עם אובדן מול תוכניות לחופשה). ממד חשוב נוסף הוא המידה בה חשיפה עצמית נבחרת בהתאם לצרכי המדריך או המודרך. חשיפה עצמית המכוונת לצרכי המדריך נובעת בדרך כלל מהצורך שלו להישמע ולהיות מתוקף. חשיפה עצמית המכוונת לצרכי המודרך, לעומת זאת, מכוונת לסייע לתהליך ההתפתחות של המודרך.
במרבית המקרים חשיפה עצמית של המדריך אינה משפיעה ישירות על תוצאות הטיפול אלא על הברית הטיפולית בין המדריך למודרך, על חשיפתו העצמית של המודרך ועל הבנתו של המודרך.
בהקשר לברית הטיפולית, Ladany & Walker מסתמכים על המודל של Bordin לנושא של ברית טיפולית ביחסי ההדרכה. לפי מודל זה הדרכה כוללת שלושה רכיבים מרכזיים: הסכמה בין המדריך למודרך על מטרות ההדרכה, הסכמה בין מדריך למודרך על המשימות ההדרכתיות שיסייעו להשגת המטרות וקשר רגשי בין המדריך למודרך הכולל דאגה, אמון וחיבה. Ladany & Walker משערים כי חשיפה עצמית של מדריכים משפיעה בעיקר על הקשר הרגשי: חשיפה עצמית של מדריך היא הבעת אמון במודרך אשר מזמינה אותו לתת אמון גם במדריך. Ladany & Walker אף מציעים כי חשיפה עצמית של המדריך מזמינה חשיפה עצמית של המודרך ומקלה עליה מאחר והיא מהווה מודל אישי והבעת אמון.
בהיבט של חיזוק הבנתו של המודרך, חשיפה עצמית של מדריך מנוסה יכולה להוות חוויה לימודית משמעותית עבור המודרך.
לצד ההיבטים התורמים והיעילים הנלווים לחשיפה עצמית של מדריכים, Ladany & Walker מתייחסים למצבים בהם המדריך משתמש בחשיפה העצמית מתוך צרכיו שלו עצמו. לעיתים, מדריכים יפנו אל חשיפה עצמית מתוך הצפה או עיסוק עצמי מוגבר ואלו יבואו על חשבון רמת הקשב והפניות לצרכיו של המודרך. במקרים אחרים, הנרקיסיזם של המדריך יגרום לחשיפה עצמית מוגזמת אשר מכוונת לעורר את הערצתו של המודרך או להראות לו עד כמה המדריך מוכשר, בעל סטטוס ובעיקר- מוצלח יותר מהמודרך. חשיפה עצמית מסוג זה תגרה את המודרך לבטא יחס של הערצה או להתנגד ולדחות את צרכי המדריך.
צורך נוסף אך קיצוני פחות של מדריך אשר עשוי להתבטא דרך חשיפה עצמית הוא הצורך לבסס המשגות קליניות-תיאורטיות בהן המדריך מאמין. במצבים אלו חשיפה עצמית של המדריך כוללת דוגמאות קליניות אשר יכולות לפתח את מיומנויות ההמשגה של המודרך כאשר הן במינון מותאם, אך לצמצם את חופש המחשבה שלו כאשר המינון שלהן מוגזם ובלתי מותאם. בדומה, חשיפה עצמית של מדריך אשר מתייחסת לחוויותיו משלב ההכשרה המוקדם ("גם אני עשיתי טעויות כמו...") יכולה להיות יעילה ותורמת מאחר והיא משככת חרדה, או לחלופין- מרחיקה ומקטינה כאשר המודרך חווה אותה כפסאדה מזויפת.
Ladany & Walker מתייחסים גם לשימושים החיוביים והשליליים הטמונים באפשרות של חשיפה עצמית של חוויות הדרכתיות. חשיפה עצמית המכוונת לטובת המודרך עשויה לאפשר דיון פתוח ומלמד בחוויה העכשווית של המודרך, ולהעשיר את הבנתו את תהליך ההדרכה ו/או את המטופל. לעומת זאת, חשיפה עצמית של חווית ההדרכה עשויה להיות שלילית כאשר היא מכוונת, במודע או שלא במודע, לגרום למודרך להרגיש חסר ערך לא רק כמטפל אלא גם כמודרך.
Nicholas Ladany and Jessica A. Walker. Supervisor self-disclosure: balancing the uncontrollable narcissist with the indomitable altruist. Journal of Clinical PsychologyVolume 59, Issue 5, Article first published online: 10 MAR 2003