ד"ר רונית כהן זמורה
הפרעת קשב וריכוז הפכה בעשור האחרון ל"מכת מדינה". ונדמה כי אבחנה זו ניתנת בקלות בכל מקרה בו תלמיד מגלה קושי אובייקטיבי או סובייקטיבי בהתמודדות עם הלימודים במערכת הבית ספרית. לדוגמא, במחקר שערך Lefevereal בשנת 2003 נמצא כי אחוז התלמידים הלוקים בהפרעה זו עומד על 5%, בעוד שכיום יש הטוענים כי שיעור הלוקים בהפרעה הוכפל. עם זאת, למרות העלייה הניכרת במודעות להפרעה זו, במקרים רבים ישנו דווקא חוסר אבחון עקב הקושי בזיהוי תסמיני ההפרעה ואופייה.
להלן מספר סיבות לכישלון באבחנה:
1. סביבה לא מייצגת - הלקות באה לידי ביטוי ביתר שאת בבית הספר ואילו בבית ההורים אינם חווים אותה במלא עוצמתה. הדבר נובע מכך שבכיתה הילד חשוף לגירויים רבים (כל תלמיד מהווה גירוי) לעומת הבית בו מספר הגירויים מופחת. בעוד שבכיתה על הילד להמתין לתורו ולדחות סיפוקים, בבית הילד אינו נדרש לעמוד במבחן זה באותה מידה.
2. "הדבקת" סטריאוטיפ - על אף שלקות הלמידה אינה קשורה לפוטנציאל הלמידה, התנהלותם של תלמידים עם הפרעות קשב וריכוז משפיעה באופן מהותי על אופן הלמידה שלהם. כתוצאה מכך הם נגררים פעמים רבות להתנהגויות הפוגעות בהישגיהם, והתנהגויות אלו מפורשות פעמים רבות כעצלות והיעדר מוטיבציה למימוש הפוטנציאל שלהם.
3. הסתמנות נדירה - הסימפטומים המאפיינים את הפרעת הקשב וריכוז יכולים להיות ממוסכים על ידי הפרעות אחרות כדיכאון, חרדה ולעיתים נדירות גם אפילפסיה.
לאור כל זאת, התהליך האבחוני צריך להיות זהיר, רב שלבי וממושך. הוא מערב צוות מולטי-דיסיפלינרי, המתרשם מהילד בזמנים שונים, ועל כן הוא אורך זמן רב. קיימת חשיבות רבה לביצוע התהליך בשלמותו על מנת למזער טעויות באבחנה. כמו כן לא נתן להפריז בחשיבות האבחון המוקדם, שנועד לצמצם כמה שנתן את הפגיעה במעגלי התקשורת של הילד ולהימנע מהסלמה והגברה של התנהגויות בלתי רצויות כמו עבריינות, התמכרויות ( TSAI, 1999) וכן חוסר מוכנות לקראת העתיד (BARKLEY, 1995).
איסוף נתונים: קבלת מידע מפורט ככל האפשר מההורים, מהמערכת החינוכית ומהילד עצמו. המידע צריך להיות אינטגרטיבי ועליו לכלול את כל צירי האישיות: ביולוגי, פסיכולוגי, לימודי וחברתי (אפטר, 1977):
בדיקת הציר הביולוגי נעשית על ידי רופא, נירולוג או פסיכיאטר, וכוללת מספר היבטים.
א. התרשמות איכותית- במהלכה נאסף מידע בדרכים הבאות:
ב. התרשמות אובייקטיבית - נתן להוסיף להתרשמות האיכותית מימד אובייקטיבי על ידי מבחן CPT - מבחן ממוחשב הבודק את יכולתו של הילד להתמודד עם מטלה חד גונית משעממת יחסית לאורך זמן. בארץ קיימים 3 תת סוגים של מבחן זה:
ג. העברת שאלונים- השאלון הנפוץ בארץ הינו שאלון CONNERS (הגרסא המקוצרת) (1977) - שאלון זה מכיל 29 פריטים לגבי התנהגותו של הילד ובודק אימפולסיביות, קושי לסיים מטלות, מגע בחפצים, מצבי רוח, התפרצויות ועוד. שאלון זה ניתן להורה, למורה המחנך ולילד (ההגעה לפגישה עם הנירולוג לאחר מילוי השאלון על ידי כל הגורמים היא מומלצת ומקצרת את תהליך האבחון. ניתן לבקש את השאלון בעת הזמנת התור לרופא).
בדיקת הציר הפסיכולוגי מתבצעת על ידי פסיכולוג, וכוללת מספר שלבים:
א. אבחון אינטלקטואלי - המבחן השכיח ביותר הינו מבחן ווקסלר הבודק את היכולת הקוגניטיבית של הילד. מבחן זה בנוי מ-10 תת מבחנים ופערים בביצוע בין תת מבחנים שונים עשויים לרמוז על חולשה בתחום הקשב והריכוז.ב. מבחנים השלכתיים - נועדו על מנת לבדוק את המצב הרגשי של הילד.
בדיקת הציר הלימודי מתבצעת על ידי מאבחן דידקטי וכולל אבחון דידקטי - אבחון לימודי שתפקידו לשרטט מפה על יכולותיו של הילד בתחומים לימודיים שונים, ולחקור כיצד הוא מתמודד עם מטלות במסגרות התפקודים התפיסתיים. על סמך לפי האבחון אפשר ללמוד על נקודות החוזק ונקודות החולשה של הילד. בהתאם, בונים תוכנית לימודית ייעודית לעקיפת הקשיים ולטיפול נקודות החולשה. האבחון בא לתת מענה למערכת החינוכית ומספק המלצות לדרכי פעולה והתמודדות עם הילד על מנת להגיע ליעילות קוגניטיבית.
בדיקת הציר החברתי נעשית על ידי פסיכולוג, מחנך ויועץ חינוכי וכוללת תצפית שתפקידה להעריך את דרכי התמודדות של הילד במצבים שונים בבית הספר (בכיתה, בהפסקה) וללמוד על התגובות הרגשיות שלו. ילד הסובל מבעיית קשב וריכוז עלול להיות חסר מנוחה, נוטה לתוקפנות, ולסבול מקשיים חברתיים ומקושי בהבנת מצבים חברתיים.
כאמור, התהליך האבחוני הוא ארוך ומערב בעלי מקצוע רבים הבודקים את הילד בזמנים שונים. לא אחת נצפה הבדל בהתנהגות הילד בבית הספר לעומת התנהגותו בבדיקה הרפואית.
חוסר התאמה ברשמיהם של חברי הצוות המאבחן אינה נדירה, ועשויה לנבוע הן מהתנהגות שונה של הילד בזמנים שונים ובסביבות שונות בהן נצפה, והן מהשימוש בכלים סובייקטיביים כתצפיות. כתוצאה מכך ההורים עלולים לחוש בלבול רב וחלקם נוטשים את התהליך או שאינם מיישמים את המלצותיו.
עם זאת, הטיפול בהפרעות קשב וריכוז חיוני, ולא רק בהקשרו הלימודי. מחקרים מצביעים על שכיחות גבוהה של שימוש בסמים, נהיגה מסוכנת, נשירה מלימודים, אלימות ועבריינות, וכן מצביעים על תחלואה נפשית נלווית, כמו דיכאון, חרדה, מאניה דפרסיה והפרעות אישיות בקרב בעלי הפרעות קשב וריכוז. בד בבד אנו עדים לציירים, מדינאים, ספורטאים ואנשי תקשורת המייחסים את הצלחתם להפרעת הקשב והריכוז שלהם (Goldston, 2007). מהספרות המחקרית ומהידע הקליני אנו מוצאים קשר בין תנאי הסביבה, המערכות המרכזיות העוטפות את הילד בהתמודדות היומיומית שלו (המשפחה, בית הספר והחברה) לבין היכולות למזער את היסודות הפוגעים של הפרעת הקשב והריכוז.
לסיכום, שיקול דעת זהיר, הבודק כל העת את מחירה של כל החלטה הינו הכרחי על מנת למזער את השלכותיה ההרסניות של הפרעת הקשב והריכוז בחייהם של הילדים הלוקים בה. ובמקביל לרתום את כישוריהם לצורך הפיכתם למבוגרים מאושרים ופרודוקטיביים לעצמם ולחברה. טיפול בהפרעת קשב וריכוז חייב לכלול התייחסות לכל המרכיבים: הביולוגי, הרגשי, הלימודי והחברתי - התייחסות למימד אחד לא תאפשר לילד למצות את מלוא הפוטנציאל שלו.
ד"ר רונית כהן זמורה, מאבחנת דידקטית, מדריכת הורים ומטפלת זוגית ומשפחתית.ליצירת קשר- 0522-303707
ברקלי ר.א, לשלוט ב - ADHD, גלילה, 1997.
Barkley R.A, Taking Charge of ADHD, Guilford Press, 1995.Conners CK The Conners' Rating Scale (revised) Technical Manual, Toronto, Canada. (1997).Tsai CH. Gau SF Long term outcome studies of hyperactive children:http://www.ahrq.gov/clinic/epcsums/adhdsutr.htm - אבחון ADHD.
