צוות בטיפולנט
במאמר "מחקר חדש על אינטראקציות מורכבות בין שינה להפרעות קשב וריכוז" (New Research on the Complex Interaction of Sleep and ADHD) שהתפרסם בשנת 2015, מתארים החוקרים Weiss, M. D., Craig, S. G., Davies, G., Schibuk, L., & Stein, M. את מחקרם בנוגע לקשר בין הפרעות קשב וריכוז להפרעת שינה בילדות.
מחקרים על שינה והפרעות קשב וריכוז (ADHD) מעידים כי ישנה חפיפה בין סימפטומים ומאפיינים של הפרעות קשב וריכוז לבין אפקטים נוירו-התנהגותיים ונוירו-קוגניטיביים של הפרעת שינה. ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז סובלים משיעור גבוה של בעיות שינה, כגון התנגדות לשעת השינה, קושי להירדם, התעוררות חוזרת ונשנית בלילה, קושי להתעורר בבוקר, בעיות נשימה בזמן השינה וישנוניות במהלך היום. אחוז בעיות השינה בקרב ילדים אלו הינו גבוה מאוד, ובמחקרים מסוימים אף מגיע עד ל-70%, אם כי אחוז זה תלוי מאוד בדמוגרפיה ובאמצעי המדידה (Engelhardt, Mazurek & Sohl, 2014).
קשה להתיר את הקשר המורכב בין קשיי שינה להפרעות קשב וריכוז, שכן חלק ניכר מהסימפטומים והליקויים המאפיינים אותם חופפים, אך נראה כי יתכן שהפרעות קשב וריכוז משפיעות על הוויסות העצמי ועל היכולת לפתח שעון ביולוגי תקין. כך, ישנן עדויות המציעות כי הפרעות קשב וריכוז קשורות לדפוסי שעון ביולוגי ספציפיים, כגון נטייה לשעת שינה מאוחרת, אך הספרות המחקרית כיום אינה מציעה הסבר לטבע הסיבתיות של הקשר ביניהם.
קשיים בשינה משפיעים על קשב, אינהיביציה, ויסות עצמי ופונקציות ניהוליות בילדים, עם ובלי הפרעות קשב וריכוז, אבל הם בעלי השפעה מצטברת גדולה יותר על צעירים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז (Gruber et. al., 2012).
החוקרים מציעים הסבר נוסף לקשר בין הפרעות קשב וריכוז לקשיי שינה: ייתכן כי קשיי שינה והפרעות קשב וריכוז קשורים בקשר אטיולוגי. כך, החוקרים משערים כי הפרעה בנתיבים הדופמינרגי והמלטונינרגי היא העומדת בבסיס הפרעות קשב וריכוז והן בבסיסם של קשיי שינה. קצב הפרשת המלטונין קשור מאוד למעגל השינה, ונמצא כי הסובלים מהפרעות קשב וריכוז ואינסומניה הנם בעלי עיכוב בהפרשת מלטונין לילי, בנוסף לכך, נמצאו בקרבם גם הבדלים בקצב גלי הפרשת המלטונין. ממצא זה הוביל למחקר שבחן האם שיפור במצבם של ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז ואינסומניה יתרחש באמצעות יצירת שינוי בהפרשת המלטונין או נוירוטרנסמיטורים אחרים. במחקר נמצא כי מלטונין אקסוגני יכול לסייע לשינה של ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז (Weiss et. al., 2006). זאת ועוד, ממצא חדש מציע כי מתילפנידאט, התרופה הנפוצה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, משפיעה גם על רמות המלטונין. בשנת 2012 Molina-Carballo מצא כי התרופה קשורה לשינויים קלים בתנודת המלטונין, כך שכאשר כשהילדים נטלו מתילפינידט המלטונין היה נמוך יותר בבוקר ועלה מעט בערב.
מעבר לקשר האטיולוגי דלעיל, הקשיים הנם גם בעלי השפעה הדדית, ככל הנראה; ידוע כי מחסור בשינה גורם או מתווסף לקושי בקשב. כך למשל, ישנו דמיון רב בין התנהגות המאפיינת ילד הסובל מהפרעות קשב וריכוז, להתנהגותו של ילד הסובל מעייפות כבדה. מהכיוון השני, מבחינת ההשפעה של קשב פגוע על השינה, עדיין לא ברור האם ויסות קשב פגוע גורם להתפתחות קשיים בשינה ולקשיים בביסוס שעון ביולוגי תקין. ניתן לראות כי ישנם מעט ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, שסובלים מהפרעת שינה ראשונית, שהינה הבעיה המרכזית והמקור להפרעת הקשב והריכוז, לעומתם, רוב הילדים סובלים גם מהפרעות קשב וריכוז וגם מהפרעת שינה, כאשר ההשפעה כאמור הינה הדדית ולא ברור מי מבין ההפרעות היוותה את המקור הראשוני לקושי. עם זאת, ידוע כי הפרעות שינה מסויימות, כגון דום נשימה בשינה, קשורות לסיכון גבוה להפרעות קשב וריכוז, וכי טיפול מוצלח בהפרעת השינה יכול להפחית את הסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז, בקרב חלק מהסובלים מההפרעה (Marcus et. al, 2013).
כאשר הפרעת שינה והפרעות קשב וריכוז מופיעות ביחד, הן עלולות ליצור מעגל קסמים, בו הפרעת השינה מחמירה את תסמיני הפרעת הקשב והריכוז, וזו בתורה מובילה להחמרה של הפרעת השינה. לכן, הבנה של הקשר בין שתי ההפרעות וטיפול המתייחס לשתיהן יחד, יכולים להוביל לשיפור גדול יותר במצבם של המטופלים, מאשר השיפור שיושג כאשר טיפולים יתמקדו באחת מהן בלבד.
במאמר הראשון (לידיעת החוקרים) בו עסקו בקשר בין הפרעת קשב וריכוז לשינה, צויין כי הורים לילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מדווחים על קשיים בשינה (Corkum et.al., 1999) אך לתלונה זו נמצאו מעט עדויות אובייקטיביות. רק לאחר שהחלו לעשות שימוש מחקרי במכשיר האקטיגרף (מכשיר דמוי שעון-יד, העוקב אחר זמני השינה וזמני הערות ומשמש לאבחון הפרעות בתזמון השינה) על מנת לבחון את דיווחי ההורים, החלו להימצא עדויות אובייקטיביות לבעיות שינה שונות, ביניהן: זמן הירדמות ארוך יותר, יעילות נמוכה של השינה וזמן שינה קצר יותר. במחקרים אלו לא נמצא הבדל בין ילדים שיוצבו על ידי תרופות וילדים שאינם מטופלים באופן תרופתי (Owens et. al., 2013; Stein et. al., 1996; Radek et. al., 2013).
מחקרו של Moreau משנת 2014, מצא תוצאות מעט שונות. במחקר זה הושוותה שנתם של ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז לשנתם של ילדים ללא ההפרעה. במחקר נמצא כי מדדי השינה של קבוצת הילדים שאינה סובלת מהפרעת קשב וריכוז שונים באופן מובהק רק מקבוצת הילדים שחבריה סבלו לא רק מהפרעות קשב וריכוז, אלא מקומוריבדיות של סימפטומים פסיכיאטרים, כגון: קשיי למידה, בעיות תקשורת, הפרעת התנגדות או הפרעת חרדה כללית. לעומת זאת, בין קבוצת הילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז בלבד לקבוצת הילדים ללא הפרעות כלל, לא נמצא הבדל מובהק בקשיי השינה. מכאן כי ישנה חשיבות להתייחסות הקלינאים לבעיות שינה אצל ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, במיוחד כאשר ישנה הופעה של סימפטומים פסיכיאטרים נוספים (Moreau, Rouleau & Morin, 2014).
Moreau מצא בשנת 2013 כי ישנו קשר בין שינה לא יעילה לבין פגיעות ביכולות הקשב. ישנו קשר בין יעילות נמוכה של שינה להשתנות מוגברת של הקשב, כמו גם קשר בין משך שינה קצר, לטווח רחב של קשיים בפונקציות הניהוליות (Moreau et. al., 2013). זאת ועוד, נמצא כי בעיות שינה משפיעות על ערנות ופונקציות ניהוליות בכל הילדים, אך בילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, פונקציות ניהוליות הקשורות לקשב הינן פגיעות במיוחד להשפעות השליליות של מעט שינה (Waldon J., et. al., 2015).
בשנת 2015 Hiscock ועמיתיו חקרו התערבות התנהגותית בבעיות השינה של הנבדקים, בצורת הקפדה על היגיינת שינה, ומצאו כי התערבות זו שיפרה את תסמיני הפרעות הקשב והריכוז של הילדים שהשתתפו בניסוי, כמו גם את שנתם, בריאותם, איכות החיים, התפקוד היומיומי ודיווחי המורים על התנהגותם. אם כן, התערבות בשינה קשורה לתועלת ניכרת ומתמשכת בסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז.
זאת ועוד, כאמור, נמצא כי מלטונין אקסוגני יכול לסייע לשינה של ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז (Weiss et al., 2006). לבסוף, ייתכן כי מתילפנידאט, התרופה הנפוצה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, משפיעה גם על איכות השינה, בשל השפעותיה על הפרשת המלטונין.
לסיכום, נראה כי הפרעת קשב וריכוז הינה בעיה נוירולוגית שההשפעה שלה איננה מוגבלת רק לשעות בהן הילד נמצא בבית הספר, אלא הפרעה המשפיעה על כל שעות היממה. המחקר מקשר בין עוררות יתר בערב וקושי בקשב במהלך היום, ומאשש את ההשערה כי הפרעות שינה, מובילות או מחמירות את הסימפטומים השונים של הפרעות קשב וריכוז (Stein, Weiss & Hlavaty, 2012). הפרעות קשב וריכוז והפרעות שינה אינן רק קומורבידיות ובעלות השפעה המחריפה זו את זו, אלא שתיהן תוצרים של ליקוי בעל בסיס פיזיולוגי ונוירופסיכיאטרי שהשפעתו מתבטאת לאורך כל שעות היממה.
Weiss, M. D., Craig, S. G., Davies, G., Schibuk, L., & Stein, M. (2015). New research on the complex interaction of sleep and ADHD. Current Sleep Medicine Reports, 1(2), 114-121.
