מיכל נדל
ב-16.2.17 התקיים ערב-עיון למטפלים במכון אדלר, בו ד"ר אנאבלה שקד, מייסדת ומרצה בבית הספר לפסיכותרפיה אדלריאנית, הציגה טכניקה פסיכו-דרמטית בשם "חנות הקסמים", שמטרתה לסייע למטופלים לפתח מודעות לבחירותיהם ואת הגרסה הייחודית שלה לטכניקה זו בהשראת התיאוריה האדלריאנית.
פסיכודרמה הינה שיטת טיפול באומנויות, שפותחה החל מ-1921 על ידי הפסיכיאטר יעקב לוי מורנו, ופירושה המילולי הוא נפש בפעולה, לאור צירוף שתי המילים היווניות: פסיכה (נפש) ודרמה (פעולה). שיטת העבודה בפסיכודרמה מבוססת על פעולה דרמטית ומשחק תפקידים, באמצעותם מציג המטופל בעיות, קשיים וקונפליקטים אישיים ובין-אישיים, וכן פתרונות ודרכי התמודדות. מבחינה היסטורית, פיתוח הפסיכודרמה מהווה נקודת מפנה בפסיכותרפיה, שכן הוא מסמן שני שינויים "דרמטיים". הראשון הינו המעבר מתפיסת המטופל כ"חולה" פסיבי השוכב על ספת הפסיכואנליזה, לתפיסת המטופל כשותף אקטיבי במסגרת קבוצתית. השני הינו המעבר משיטות תרפיה מילוליות לשיטות של תרפיה בפעולה, על פי העיקרון "במקום לדבר על – פעל את". מורנו האמין בכוחה המרפא של הקבוצה, ולכן ראה בפסיכודרמה, הנערכת במסגרת קבוצתית, הזדמנות לעבור תהליך אישי משמעותי בנוכחות קבוצה. עקרונות השיטה מושתתים על האמונה שבכל אדם יש מן הכוח הבורא והיוצר, וכי על מנת שאדם יוכל להפגיש עם היצירתיות שבו, עליו לגלות ראשית את מקורות הספונטניות שלו. לדעת מורנו, ספונטניות ויצירתיות הן תכונות המהוות את תשתית רווחתו הנפשית של האדם, מאחר והן מסייעות לו למצוא תגובה הולמת למצב חדש ותגובה חדשה (מתאימה יותר) למצב ישן.
טכניקת "חנות הקסמים" הינה טכניקה פסיכו-דרמטית, שהומצאה בשנות ה -50 ויש בה שימוש ב"מציאות עודפת" או "מציאות מורחבת" (Surplus Reality), מציאות של "כאילו", המאפשרת חופש לנסות דברים בצורה בטוחה, מבלי "לשלם את המחיר" במציאות הממשית. המציאות העודפת מאפשרת למטופל לחוות חוויה מתקנת או לתרגל התנהגות חדשה לקראת העתיד, כמו גם להתבטא בצורה מלאה, להבהיר ולהביע משאלות פנימיות, לפרוק מתחים ולהגיע לתובנה ביחס לעצמי ולזולת. בטכניקה זו מוצעת בדמיון "חנות קסמים" - חנות בה ניתן לקנות כל מה שרוצים שאינו מוחשי, למשל: תכונות, רגשות או מצבי הוויה רצויים (כמו: אומץ, יופי, חכמה, התאפקות, שלווה וכו') תמורת תשלום בתכונות/רגשות/הוויות אחרות. בתחילה, הרעיון בדבר קיום של "חנות קסמים" יכול ליצור חוויה של שפע רב, ועם זאת, בהמשך מפנימים כי כל דבר שנקנה כרוך במחיר, בוויתור על דברים אחרים. דרך התנסות זו יכולות לעלות שאלות כמו: מה המחיר שאני מוכן לשלם כדי להיות בזוגיות בריאה? על מה אני צריך לוותר? מה המחיר שאני רוצה לשלם כדי לזכות בחופש? מה המחיר שעליי לשלם כדי לקבל סליחה מאדם שפגעתי בו? בחנות קסמים זו, להכל יש מחיר, מסתבר.
ד"ר שקד עשתה אדפטציה של טכניקת "חנות הקסמים" בהתאם לתיאוריה האדליראנית, ומתייחסת לרווח שהושג מבחירה שגורמת סבל. היא מספרת כיצד לראשונה עלה הרעיון בדעתה. היה זה בשיעור אחר הצהריים עם סטודנטים, בו שימשה כמרצה מחליפה. מאחר והבחינה שהם מתקשים להתרכז, לאור השעה הקשה, היא השתמשה בטכניקת "חנות הקסמים" הקלאסית כדי להכניס פעולה חווייתית ולייצר אנרגיה מחודשת. היא הסבירה להם כי בטכניקה זו אם הם רוצים לקנות אושר, עליהם לוותר על תכונה, מצב או הוויה מחייהם, ונתנה את הדוגמא כי עבור אושר אפשר לתת לחנות דיכאון. בתור מנחת הקבוצה, לפתע הבינה, שאין סיבה שהמוכרת תרצה לקנות דיכאון, שכן אף אחד לא ירצה לקנות דיכאון, או דברים שלילים אחרים. כמי שהתמחתה בשפה ובחשיבה האדלריאנית לאחר לימודי הפסיכודרמה, שקד הבינה שאם קונה רוצה להיפטר מ"משהו", עליו לשלם לא עם מה שהוא רוצה להיפטר ממנו, אלא עם הרווח של הדבר. למשל, אדם רוצה לקנות שמחה, הוא לא יכול לשלם עם דיכאון, אלא עם הרווחים שהדיכאון מעניק, כגון, פטור מהתמודדות עם משימות החיים, יחס ושירותים, וכד'. אם אדם רוצה לקנות שלווה, הוא לא יכול לשלם עם לחץ, אלא עם הרווח של הלחץ כגון, הספק, יצרנות, השגיות. בכך, הגרסה האדלריאנית הופכת את "חנות הקסמים" לתרגיל שמעלה את המודעות לרווח ולמחיר של בחירות שונות בחיים, גם אלו שיש בהן סבל. החיים הם תנועה רצופה של בחירה, לרוב לא מודעת, בין אלטרנטיבות. אי לכך,
לדעת ד"ר שקד, לשימוש בטכניקת "חנות הקסמים" האדלריאנית יכול להיות ערך משמעותי בטיפול הפרטני, מאחר והיא מאפשרת העלאת מודעות לבחירות, ולראות שהסבל שמשולם על בחירה מסויימת הוא המחיר שמוכנים לשלם עליה.
אם יש לנו חופש להגיב, אנחנו אחראיים על הבחירה שעשינו, ועל השלכותיה. אמירות כמו "אני חייב" "אני מוכרח" או "אני צריך" מסירות מאתנו את האחריות. ההכרה ברצון שלנו מאפשרת לנו להבין כי יש לנו בחירה ואחריות. בסיטואציות רבות בחיים הרווח ברור לנו יותר מהמחיר. לעומת זאת, ישנן סיטואציות בהם דווקא הרווח הוא סמוי. לדוגמה, לאישה אשר מקדישה את רוב זמנה לניקוי ביתה, אין זמן ללכת עם חברות לשתות קפה. על פניו, המחיר שאשה זו משלמת הוא רב – לא מתרועעת עם חברותיה, אך ייתכן כי אישה זו מקבלת רווח סמוי מתוך התנהגותה, למשל הגדרתה כ "קדושה מעונה" בעיני עצמה ובעיני אחרים.
אדלר ראה בנפש יחידה אחת הוליסטית, הנעה לקראת מטרה. בניגוד לפרויד, הוא ראה בקונפליקטים ביטוי לרצונות סותרים ולא למהות פנימית. אדלר התייחס לשתי הלשונות של האדם - האחת בפה והשנייה בנעל. הוא ידוע באמרתו המפורסמת שאם רוצים לראות מה אדם רוצה, צריך לבדוק מה הוא עושה. מודעות עצמית, אם כן, לפי הגישה האדלריאנית היא קבלת המעשים שלנו כביטוי לכוונות האמתיות שלנו.
לאחר חימום קבוצתי פיזי, ד"ר שקד הנחתה את המשתתפים בערב-העיון בדמיון מודרך – "הטיסה לחנות הקסמים", שהינו מסע מודרך אל "המציאות המדומה": "לנשום עמוק, לשחרר, להרפות. עם כל נשיפה הגוף נעשה רפוי יותר, הרגליים על הרצפה הופכות יותר ויותר כבדות. להתחבר לנשימה ולהרגיש איך עם כל נשימה האוויר שנכנס מעלה את החזה וכשהוא יוצא החזה יורד... חשבו מה קורה בחיי היום. איך אני מרגיש, אלו שינויים הייתי רוצה לעשות. עוד רגע נהיה עטופים בענן סמיך, מלא אהבה וחום. הענן הזה יוביל אותנו לממד אחר, למקום שבו תהיה לנו הזדמנות לחוות חוויה אחרת ומיוחדת".
בהמשך, ד"ר שקד אפשרה למשתתפים בהנחייתה להתחבר מבפנים למשהו שהם רוצים שיהיה להם: "תוך כדי ריחוף חישבו - מה הדבר שאם היה לי, היה עושה הבדל בחיים שלי היום? משהו שאני כמה אליו, מתגעגע, אולי משהו שהיה לי ונשכח, או אולי משהו שלעולם לא היה לי. תכונה, רגש, מצב רוח, הוויה. איך התכונה או הרגש יעשו הבדל בחייכם. דמיינו סצנה של איך זה יהיה כשתשיגו את הרוגע, האומץ, האסרטיביות... מה יתאפשר לכם? מה תעשו אחרת ואיך זה ירגיש?" לאחר מכן, ד"ר שקד כיוונה את המשתתפים באמצעות התרגול מודרך לחשוב על מה היו רוצים להוציא מחייהם: "כעת חישבו על מה הייתם מוותרים, ממה תרצו להיפטר - תכונה, רגש. אולי משהו שיש לכם עודף, או משהו ששירת אתכם בעבר ואתם כבר לא צריכים אותו. דמיינו איזו הקלה תתלווה לאחר שתוותרו על דבר זה ומה יתאפשר לכם. הגענו ליעד, הענן מתפזר, אתם מרגישים נינוחות, אין חשש, הכל בטוח"
לאחר הדמיון המודרך, ד"ר שקד הכריזה כי "חנות הקסמים" נפתחת, והמשתתפים בערב-העיון הפכו להיות לקוחות ב"חנות הקסמים", והתנסו בכלי הזה, ולבסוף שיתפו מחוויותיהם. הלב של הטכניקה הוא המשא ומתן על הרכישה והמחיר, שנעשה באופן דרמטי והומוריסטי, ואם המחיר שיש לשלם על התכונה הרצויה הוגדר באופן מדויק, הוא חושף את העסקה של המטופל היום, מה הוא בחר ואיזה מחירים הוא משלם על הבחירה. אז המטופל מוזמן לשקול מחדש את העסקה ולבדוק האם ירצה לבחור אחרת, או במילים אחרות, האם יסכים לוותר על חלק מהרווחים שלו.
מהרצאתה של ד"ר שקד ודרך ההתנסות החוויתית בכלי, עולה כי הטכניקה של "חנות הקסמים האדליריאנית" מעוררת מודעות עצמית והבנה קוגניטיבית, מקדמת מוטיבציה לשינוי תוך תרגול התנהגויות חדשות, ומקדמת מחויבות, מאחר ואנשים מצהירים במהלך התרגיל על כוונותיהם. לאור כל יתרונותיה, ומאחר ואינה שיפוטית, ד"ר שקד רואה בה טכניקה חוויתית חסכונית, שעשויה להיות כלי יעיל מאוד בטיפול פרטני וקבוצתי.
מיכל נדל היא תרפיסטית המטפלת בפסיכודרמה
