מחקר שהציגו ד"ר שולמית גלר וד"ר קרן הנץ-גמליאל בחן מהי התרומה הייחודית של מנגנוני השינוי בהדרכה קבוצתית להתפתחותה של זהות מקצועית ומי מהמנגנונים הקבוצתיים דומיננטי יותר בניבוי הזהות המקצועית. בניתוח התוצאות, ממדגם של 129 סטודנטים לתואר שני, זוהו 3 קלאסטרים של זהות מקצועית: זהות עם הישג מחויבות למקצוע (Achievement), זהות בעלת מחויבות עמומה למקצוע (Diffusion) וזהות אשר מחפשת או מתלבטת לגבי המחויבות למקצוע (Moratorium). נמצא כי מבין המנגנונים הקבוצתיים, ברית טיפולית עם המדריך ומעורבות בקבוצה, היו גבוהים יותר בקרב סטודנטים עם זהות מחויבת והם הבחינו בינם ובין סטודנטים בעלי זהות מקצועית מחפשת. קוהסיביות בקבוצה נחוותה כנמוכה יותר בקרב סטודנטים בעלי זהות מחפשת בהשוואה לסטודנטים האחרים. בנוסף, ברית טיפולית מדריך-מודרך נמצאה כמנגנון הקבוצתי הדומיננטי ביותר בניבוי הזהות המקצועית המחויבת.
