בהרצאתה עסקה פרופ׳ נעמה עצבה-פוריה באופן בו היא מתייחסת להיבטים הבלתי מילוליים בעבודה ההתפתחותית של טיפול בתינוקות. היא ציינה את האופן בו ההתבוננות בהורה דורשת גם היא הבנה של מרחבים נפשיים ילדיים ובלתי מילוליים שקיימים בו וכיצד סנגון המטפלת משפיע על המתחולל בטיפול. כדי להמחיש זאת היא דנה בתיאור מקרה שהציגה בכנס ד״ר אילנה לאור, תוך התייחסות למושגים מן הפסיכולוגיה ההתפתחותית והגותם של וויניקוט, ביון, פונגי וסטרן.
