ד״ר ליעד קב ונקי בהרצאתו ביקש לעסוק בכתבים ורעיונות תיאורטיים בפסיכואנליזה, אשר נוגעים לממד הגוף והזמן, ולתפיסתו נזנחו על ידי הקהילה המקצועית. מתוך כך, ד״ר קב ונקי דן במאמרו של פרויד "המתווה לפסיכואנליזה מדעית" אשר ראה אור ב-1895 והתייחס מתוכו להיבטים שלא המשיכו להתפתח על ידי ממשיכיו. בליבת ההרצאה, ד״ר קב ונקי הרחיב לגבי ממד הזמן כמרכיב מהותי בגופניות ובנפשיות, והיותו טומן אפשרות לחדשנות בפסיכואנליזה.
