בהרצאתו התייחס מקסים בן אמו אל מאמרו של פרויד ״רביזיית תורת החלום״ והציע כי מדובר ברביזיה בלתי גמורה. בן אמו הסביר את המוטיבציה של פרויד בכתיבת המאמר לקראת סוף חייו, והציג את עיקרי טענותיו של פרויד. בן אמו התמקד בהבדל אשר הציג פרויד בין המחשבה במצב ער, המתאפיינת בעיקר בתהליכי אבסטרקציה, לבין המחשבה בחלום, המתאפיינת בתמונות וייצוגים קונקרטיים. בן אמו הציע כי בהבדל הזה טמונה הרביזיה האבודה של פרויד, והעלה את האפשרות כי במקום להתייחס לעבודת החלום כאל טכניקה של הסתרה, עלינו להתייחס אליה כטכניקה של פרזנטציה, המגישה את המחשבות באמצעות תמונות.
