מתוך התכתבות עם רעיונות המוצגים בספרה של ד"ר קלאודיה קוגן, ביקשה מיכל ניובורן להתבונן על המתרחש במרחב הטיפולי כאשר מטופל פוגש הושטת יד של מטפלו מחוץ לסטינג הטיפולי. בתוך כך, תיארה ניובורן וינייטות קליניות סביב יציאה שלה להתנדבות באוקראינה עם פליטות מלחמה, והדגימה כיצד פעולותיה אלו נספגו אל תוך המרחב הטיפולי עם מטופלת אחרת, ויצרו בו הזדמנויות שונות לאיחוי וריפוי.