בעבר הרחוק, אנשים נטו לעבוד ולקדם את מטרותיהם המשותפות בקבוצות קטנות שלעתים הורכבו מהתא המשפחתי המורחב בלבד. עם השנים, ועם התפתחות הייצור התעשייתי ההמוני, ארגונים החלו להתרחב ובאופן טבעי- ניהולם והנעתם באופן יעיל הפכו למשימות מורכבות. על רקע זה התפתח התחום של ייעוץ ארגוני אשר מכוון לסיוע בייעול תפקודו של הארגון.
על פי האיגוד הישראלי לפיתוח ארגוני, יועצ/ת אירגוני/ת הוא איש מקצוע אשר סיים תואר שני לפחות באחד מהתחומים הבאים: ייעוץ ארגוני, התנהגות ארגונית, פסיכולוגיה ארגונית, מנהל עסקים עם התמחות בהתנהגות ארגונית/ לימודי הארגון, ייעוץ חינוכי עם פרקטיקום בגישה מערכתית/ארגונית, עבודה סוציאלית עם פרקטיקום בגישה מערכתית/ארגונית, משאבי אנוש עם התמחות בייעוץ, לימודי עבודה או סוציולוגיה ארגונית. כמו כן, כדי לזכות בתואר של יועץ אירגוני, על איש המקצוע להשלים פרקטיקום אשר מקנה לו ניסיון מעשי בתחום של ייעוץ ארגוני.
הפנייה אל יועץ אירגוני נעשית, בדרך כלל, כאשר מובילי הארגון חשים כי תפקוד הארגון אינו אופטימלי עקב גורמים שונים שביניהם קושי בהנעת וקידום הארגון, היעדר מוטיבציה, שיטת ארגון או ניהול בלתי יעילה, קונפליקטים בין העובדים להנהלה או בתוך ההנהלה וכן הלאה.
יועץ אירגוני המתבקש לייעץ לארגון יפתח את התהליך באבחון ארגוני אשר מכון לזהות ולמקד את קשיי הארגון ואת הגורמים לקשיים אלו. כחלק מתהליך זה, יועץ אירגוני עשוי להשתמש בשיטות שונות שביניהן תצפיות על התנהלותו היומיומית של הארגון, שיחות עם אנשי מפתח, ראיונות עם עובדים המייצגים סקטורים שונים בארגון, העברת סקרים ושאלונים, פנייה לארגון כלקוח סמוי וכן הלאה. על סמך נתונים שייאספו בדרך זו, ועל סמך הצרכים שיוגדרו במסגרת השיח עם מובילי הארגון, היועץ האירגוני יוכל להגדיר את הגורמים לפער בין שאיפותיו של הארגון לבין מצבו בפועל.
תוצאות האבחון הארגוני נמסרות למובילי הארגון ומהוות בסיס להמשך תהליך הייעוץ הארגוני. על בסיס המידע שאסף, יועץ אירגוני יוכל להציע תכנית פעולה אשר מכוונת, בכללותה, לשינוי דפוסי הפעולה של ארגון כך שיאפשרו לו לשפר את ביצועיו. באופן ספציפי, יועץ אירגוני יוכל להציע מגוון רחב של התערבויות ייעוציות אשר יסייעו בשיפור התהליכים הארגוניים ובפתרון בעיות ספציפיות של הארגון. במסגרת זו, יועץ אירגוני עשוי להציע התערבויות רבות ומגוונות שביניהן הובלת תהליכי הגדרת מטרות, ליווי תהליך הטמעת הפעולות הנדרשות למימוש המטרות שנקבעו, שיפור התקשורת התוך ארגונית (למשל, בין חברי הנהלה לעובדים ובין חברי הנהלה האחראיים על חלקים שונים בארגון), פיתוח צוותים וייעול עבודת הצוות, הטמעת תהליכים של למידה, מתן פידבק והתייעלות ארגונית, פיתוח מנהלים, ניהול קונפליקטים ומאבקי עובדים-הנהלה, קידום ושיפור תפקודה של יחידת משאבי האנוש, הטמעת כלים להנעת עובדים ושימור מוטיבציה, ייעול תהליכי גיוס, בחירת ופיטורי עובדים, שיפור קשרי לקוחות, קידום מנהיגות, שירותיות וקשרים עם ארגונים נוספים, וכן הלאה.
לסיכום, יועץ אירגוני הוא איש מקצוע אשר הכשרתו התיאורטית והמעשית מאפשרת לו להבין את הדינמיקות השונות המניעות את הארגון ותורמות או מעכבות את תפקודו והתפתחותו. בלב עבודתו של כל יועץ אירגוני עומד התהליך של זיהוי הגורמים המעכבים את הארגון והתהליך, ושל הגדרת הפעולות שיש לנקוט כדי להביא לשינוי ושיפור התפקוד הארגוני. לאחר שתכנית הפעולה מתקבלת על ידי מובילי הארגון, היועץ האירגוני ילווה את התהליך עד הטמעה מספקת של השינויים הארגוניים.
