מאז פיתח פרויד את הפסיכואנליזה, לפני למעלה ממאה שנים, התפתחו שיטות טיפול רבות ומגוונות. עם זאת, גם היום נחשבת פסיכואנליזה הניתנת על ידי פסיכואנליטיקאי מוסמך לשיטת טיפול ייחודית ומעמיקה אשר מסייעת לאנשים אשר שיטות טיפול אחרות לא סייעו להם, ולאנשים המעוניינים להרחיב באופן משמעותי את מודעותם העצמית. בכתבה זו נתאר כיצד מתנהלת פסיכואנליזה אצל פסיכואנליטיקאי ומה הם מאפייניה הייחודיים ביחס לשיטות טיפול דומות אשר התפתחו ממנה לאורך השנים.
פסיכואנליטיקאי הוא איש מקצוע טיפולי (פסיכולוג קליני, פסיכותרפיסט, פסיכיאטר) אשר עבר הכשרה ספציפית בתחום של פסיכואנליזה ועמד בדרישות המכון הפסיכואנליטי בו הוכשר. הכשרתו של פסיכואנליטיקאי אורכת מספר שנים וכוללת לימודים תיאורטיים, השתתפות בקבוצות הדרכה ועריכת אנליזות לימודיות- אנליזות המלוות בהדרכה וליווי של פסיכואנליטיקאי בכיר. כמו כן, כחלק מהכשרתו נדרש המטפל לעבור פסיכואנליזה בעצמו. לאחר שעמד בדרישות אלו, יוכל המטפל לכנות את עצמו פסיכואנליטיקאי ולהציע טיפול באמצעות פסיכואנליזה.
פסיכואנליזה היא טכניקת הטיפול הנפשי אשר פותחה על ידי פרויד והיוותה, למעשה, את שיטת הטיפול הראשונה אשר הציעה מודל מובנה של ריפוי באמצעות דיבור. במובן זה, הפסיכואנליזה היא אמן של כל שיטות הטיפול הנפשי המוכרות לנו כיום. עם זאת, בעוד שמודלים טיפוליים מסוימים התרחקו בצורה משמעותית מעקרונות היסוד העומדים בלב השיטה הפסיכואנליטית (למשל, הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי), הפסיכואנליזה נותרה הבסיס התיאורטי עליו נשענת שיטת הטיפול ה"קלאסית" העולה בדעתנו כאשר אנו חושבים על טיפול פסיכולוגי.
על אף הדמיון בין פסיכואנליזה לבין שיטות הטיפול הפסיכודינמיות שנגזרו ממנה, ניתן להצביע על מספר מאפיינים ייחודיים של הטיפול אצל פסיכואנליטיקאי שביניהם:
תדירות המפגשים הטיפוליים: מסגרת הטיפול היא אחד המאפיינים המרכזיים המייחדים את הפסיכואנליזה הנערכת על ידי פסיכואנליטיקאי מוסמך. במסגרת פסיכואנליזה תדירות המפגשים היא גבוהה בדרך כלל, ומבוססת על שלושה עד חמישה מפגשים שבועיים. תדירות המפגשים הגבוהה נובעת מהתפיסה לפיה האינטנסיביות מאפשרת לפסיכואנליטיקאי גישה לרבדים נפשיים עמוקים ולא מודעים. קשר אינטנסיבי עם פסיכואנליטיקאי מאפשר למטופל לחוש מוגן ועטוף, להרפות מהגנותיו הנפשיות ולהתמסר לתהליך הטיפולי באופן שמאפשר כניסה לרבדים נפשיים הנותרים חבויים בדרך כלל. לדוגמה, מטופל אשר נשען באופן נוקשה על הגנות אינטלקטואליות עשוי להרפות ביתר קלות מהגנות אלו, ולתת מקום לעולמו הרגשי, במסגרת קשר אינטנסיבי עם פסיכואנליטיקאי אותו הוא רואה אחת ליומיים: המפגש המטלטל עם רגשות הופך אפשרי יותר כאשר המטופל כמעט ואינו צריך להתמודד עמו לבדו.
שכיבה על הספה: מאפיין ייחודי נוסף של פסיכואנליזה הניתנת על ידי פסיכואנליטיקאי מוסמך הוא שכיבת המטופל על הספה בעת המפגשים, כאשר המטפל יושב מאחוריו כך שאין ביניהם קשר עין. השכיבה על הספה מאפשרת למטופל להיכנס למצב נינוח, רפוי ופחות מוגן אשר תורם לעלייתם של חומרים שמקורם ברבדים פחות מודעים של הנפש. כמו כן, היעדר קשר העין מעודד ומקל על יצירת ההעברה: המטופל אינו רואה את הפסיכואנליטיקאי וכך קל לו יותר להשליך עליו תכונות אשר אפיינו דמויות משמעותיות מעברו. למשל, פסיכואנליטיקאי עשוי להיתפס בקלות רבה יותר כאדיש ולא קשוב בדומה לאביו של המטופל כאשר המטופל אינו רואה את מבטו הסקרני והממוקד של המטפל. השלכות אלו מאפשרות לחקור לעומק את חוויותיו המוקדמות של המטופל בקשריו המוקדמים ואת האופן בו אלו משפיעים על קשייו הנפשיים.
שימוש באסוציאציות חופשיות: במסגרת פסיכואנליזה אצל פסיכואנליטיקאי המטופל מוזמן ומעודד לומר את כל העולה על דעתו מבלי לצנזר ולסנן את מחשבותיו. זאת, בהנחה שהדיבור החופשי מאפשר חשיפה של אזורים והיבטים פחות מודעים בנפש המטופל.
שימוש בחלומות: מטפלים רבים משלבים פירוש חלומות בעבודתם, אך אינטנסיביות הטיפול אצל פסיכואנליטיקאי, וההזמנה להתבוננות מפורטת בתכני החלום, מאפשרת התמקדות והתבוננות ממושכת ומעמיקה בחלומות המטופל, תוך הקשבה מפורטת לתכני החלום ולאסוציאציות הנלוות לו. כך, נחשפים רבדים נפשיים לא מודעים וחבויים.
לסיכום, פסיכואנליזה אצל פסיכואנליטיקאי היא שיטת טיפול אינטנסיבית ומעמיקה אשר מתאימה למטופלים המעוניינים לא רק להתמודד עם סימפטומים רגשיים אלא גם לחקור את נפשם באופן מעמיק, להרחיב את מודעותם העצמית ולהגיע לכדי הכרות עם אזורים לא מודעים בנפשם.
