עבריינות מהווה בעיה חברתית ממנה סובלים העבריין עצמו וקרוביו, נפגע העבירה וקרוביו והסביבה בכללותה. בהתאם, בעשורים האחרונים פותח התחום של קרימינולוגיה קלינית העוסק באבחון, הערכה, שיקום, טיפול והדרכה של אנשים אשר ביצעו עבירות או מצויים בסיכון לפיתוח התנהגויות עברייניות.
קרימינולוג קליני הוא איש מקצוע אשר סיים תואר שני לפחות בקרימינולוגיה קלינית: קרימינולוג קליני עשוי להיות בעל תואר ראשון ושני בתחום של קרימינולוגיה קלינית, או להיות בעל תואר ראשון בתחום טיפולי (פסיכולוגיה, חינוך מיוחד, עבודה סוציאלית). במסגרת לימודיו, קרימינולוג קליני ירכוש ידע המבוסס על תחומי הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה אך גם על התחום המשפטי. בין היתר, יכללו לימודיו של קרימינולוג קליני נושאים כאישיות ופסיכופתולוגיה, פסיכותרפיה משפטית, משפט ובריאות הנפש, עבריינות מינית, אלימות ועבריינות ועוד. כמו כן, במסגרת הלימודים העיוניים והמעשיים הנדרשים לקבלת תואר של קרימינולוג קליני, ילמדו מיומנויות של הערכה ושל טיפול נפשי תוך התאמתן הייחודית לעבריינים.
על בסיס הכשרתו התיאורטית והקלינית, קרימינולוג קליני יוכל להציע שירותי אבחון וטיפול במסגרות רפאיות, שיקומיות וטיפוליות שביניהן בתי כלא, מחלקות פסיכיאטריות, פנימיות, הוסטלים שיקומיים ויחידות קהילתיות לטיפול בעבריינים ובבני נוער וצעירים הנמצאים בסיכון לפיתוח התנהגויות עברייניות. במסגרת עבודתו, קרימינולוג קליני עשוי להציע שירותים שונים:
אבחון: קרימינולוג קליני רשאי לאבחן ולהגיש חוות דעת מדיקו-לגאלית אשר עוסקת בקשר בין בריאותו הנפשית של האדם לבין העבירה שביצע. כך, למשל, קרימינולוג קליני עשוי להבחין בין אדם שביצע עבירה מינית מתוך הבנה מלאה של מעשיו לבין אדם עם מגבלה נפשית או שכלית אשר הטריד מינית עקב קושי קוגניטיבי ממשי בהבנת והפנמת קודים חברתיים.
הערכת מסוכנות: קרימינולוג קליני רשאי להגיש חוות דעת על רמת מסוכנותו של המאובחן לסביבתו. במסגרת הערכת מסוכנות, קרימינולוג קליני יכול להתייחס להיבטים כמסוכנות מינית (מידת הסיכון שהאדם ימשיך לפגוע מינית) וכמידת הסיכון להתנהגות אלימה. הערכת מסוכנות המוגשת על ידי קרימינולוג קליני יכולה להשפיע על החלטות משמעותיות הנוגעות להמשך מאסרו של אדם ולתכנית השיקומית-טיפולית שתיקבע לו.
בניית תכניות שיקומיות-טיפוליות: במסגרת עבודתו במוסדות כליאה, שיקום וטיפול, קרימינולוג קליני יכול לבנות עם הצוות הטיפולי תכנית שיקומית-טיפולית המתאימה לצרכיו של המטופל. תכנית זו עשויה לכלול אלמנטים התנהגותיים, טיפול נפשי, השתתפות בסדנאות וטיפולים קבוצתיים וכן הלאה, אשר מכוונים לשיקום תפקודי והתנהגותי שיאפשר למטופל לקיים אורח חיים נורמטיבי. כך, למשל, תכנית שיקומית-טיפולית יכולה להתמקד ברכישת הרגלי עבודה, שיפור מיומנויות חברתיות, חיזוק השליטה העצמית ואלמנטים נוספים אשר מגדילים את הסיכוי להצלחת התהליך השיקומי.
פסיכותרפיה: כחלק מעבודתו, קרימינולוג קליני יכול להציע שירותי פסיכותרפיה לעבריינים או למצויים בסיכון לעבריינות. פסיכותרפיה זו מכוונת הן לקידום רווחתו הנפשית של המטופל והן לקידום התהליך השיקומי. קרימינולוג קליני הוא בעל ידע בשיטות טיפוליות שונות, כאשר שיטת הטיפול שתיבחר תותאם לאישיות המטופל, צרכיו ויכולותיו- אך גם לסוג העבירה שביצע: בניגוד לפסיכותרפיה הניתנת לאנשים שאינם עבריינים ומתמקדת בצרכיו של המטופל בלבד, פסיכותרפיה אצל קרימינולוג קליני תהיה ממוקדת תמיד לא רק ברווחתו הנפשית של המטופל העבריין אלא גם בצמצום הסיכון להתנהגות עבריינית. לדוגמה, קרימינולוג קליני המציע טיפול לעברייני מין לא יתמקד בהשגת הבנה מעמיקה ואמפתית של נסיבות החיים אשר הביאו את המטופל לביצוע עבירה מינית, אלא בהשגת שינוי קוגניטיבי והתנהגותי אשר יצמצם את מסוכנותו המינית של המטופל (למשל, חיבור המטופל למחירים ששילם על הפגיעה, רכישת טכניקות שליטה עצמית, הרחבת ההבנה הקוגניטיבית והרגשית של הנזק שנגרם לקורבן וכן הלאה).
הדרכה של משפחת המטופל: באופן טבעי, בני משפחותיהם של עבריינים משפיעים ומושפעים מההתנהגות העבריינית ועל כן עשויים למלא תפקיד משמעותי בתהליך השיקומי. בהתאם, קרימינולוג קליני עשוי לבצע התערבויות טיפוליות או הדרכתיות של בני/בנות זוג ושל בני משפחתו של המטופל העבריין במטרה לצמצם השפעות סביבתיות שליליות ו/או לסייע למטופל להשתלב מחדש במערכת המשפחתית כך שלא יידחק שוב להתנהגות עבריינית.