תפריט נגישות
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

אבחון אוטיזם

תסמונת הקשת האוטיסטית היא הפרעה נוירו-התפתחותית בעלת שני מאפיינים עיקריים: (1) קושי בתקשורת בין אישית (2) קושי עם שינויים והיצמדות לדפוסי התנהגות קבועים וחזרתיים. רק כאשר שני המאפיינים מופיעים, לאורך זמן ובמצבים שונים, ניתנת אבחנה של אוטיזם. מתי מומלץ לפנות לאבחון אוטיזם? מדוע חשוב לאבחן אוטיזם וכיצד מתבצע תהליך האבחון של אוטיזם?

קרא עוד ...

אנשי מקצוע בתחום אבחון אוטיזם

<<  לרשימה המלאה

מאמרים בתחום אבחון אוטיזם

אבחון אוטיזם
על הספקטרום: שיטות טיפול לילדים בתפקוד נמוך על הרצף האוטיסטי
אבחון אוטיזם
סימנים מוקדמים לאבחון הפרעה על הספקטרום האוטיסטי (ASD) בגיל הינקות
סימנים מוקדמים לאבחון הפרעה על הספקטרום האוטיסטי (ASD) בגיל הינקות
אבחון אוטיזם
איך עוזרים לילדים עם הפרעות בתקשורת וקשיים חברתיים?
איך עוזרים לילדים עם הפרעות בתקשורת וקשיים חברתיים?

מתי מומלץ לפנות לאבחון אוטיזם?

אבחון אוטיזם הוא שלב מקדים והכרחי לטיפול באוטיזם ובהפרעות תקשורת. במידה וההורים או הצוות החינוכי חשים שההתפתחות של הילד אינה תקינה, יש לפנות למכון להתפתחות הילד של קופת החולים ולבקש הערכה התפתחותית. במידה ומדובר באדם בוגר או מבוגר, יש לפנות לאנשי מקצוע המומחים לכך, על מנת לבחון האם מדובר באוטיזם (ASD), בהפרעת תקשורת חברתית (SCD), בעיכוב שפתי או בכל ליקוי התפתחותי אחר.

אבחון מוקדם הינו קריטי בשביל טיפול יעיל יותר. ניתן לאבחן אוטיזם כבר מגיל שנתיים, ומחקרים מצאו יעילות רבה יותר לטיפולים התפתחותיים שונים בקרב אלו אשר אובחנו מוקדם. על כן, חשוב להכיר ולזהות את הסימנים המקדימים אשר עלולים להצביע על קיומה של הפרעת הספקטרום האוטיסטי, כגון הימנעות מיצירת קשר עין; חוסר עניין בילדים אחרים או בהורים; עיכוב שפתי; מצוקה אל מול שינויים קטנים בסדר היום.

יחד עם זאת, חשוב לזכור – המופע של אוטיזם הינו מגוון ומשתנה. לעיתים, הילד לא יגיע לאבני התפתחות קריטיים, ובמקרים אחרים דווקא ההתפתחות היא תקינה אך באיזשהו שלב תחל רגרסיה. לעיתים, המוטיבציה החברתית גבוהה כך שהקשיים החברתיים פחות בולטים, וכן כאמור מדובר בקשת, כך שמידת החומרה של ההפרעה נעה על רצף שבין קלה לחמורה.

מדוע חשוב לאבחן אוטיזם?

כיוון שתהליך של אבחון תקשורת הינו כה מעמיק, הוא עשוי לאפשר הבנה עמוקה יותר לגבי צרכי הילד או הילדה, הקשיים שלהם והפרוגנוזה שלהם. הבנה של הקשיים ושל מאפייני האבחנה מאפשרת למצוא טיפול הולם, על פי מידת החומרה, גיל המטופל ושיטות הטיפול הקיימות כיום לאוטיזם – DIR, ABA ועוד. כמו כן, אבחנה של אוטיזם מאפשרת לקבל סל סיוע מקופת החולים וסבסוד של מסגרות חינוכיות-לימודיות תומכות ומותאמות לצרכים שונים.

מרבית המאובחנים עם אוטיזם הם גברים, כך שרק 1 מכל 4 מאובחנים היא אישה. הדעות חלוקות בנוגע לשאלה האם השכיחות גבוהה יותר בקרב גברים או שההפרעה נראית מעט אחרת בקרב נשים. כך או כך, הדעה הרווחת היא כי קשה יותר לאבחן נשים עם אוטיזם. על כן, אנשי מקצוע המומחים בתחומם, המכירים את הספרות הנוגעת לכך ואת מאפייניה השונים והמורכבים של האבחנה, יוכלו לסייע בהגברת ההבנה סביב הקשיים והטיפול הנדרש עבורן.

אחת הסיבות העיקריות לחשיבות של אבחון תקשורת היא שמדובר בהפרעה מורכבת לה השפעה והשלכות רבות על המשפחה כולה, ועל ההורים בפרט. אבחון מסודר של אוטיזם משמעו הגברת הידע הפסיכולוגי סביב ההפרעה, וכן הבנה לגבי העתיד הצפוי ואפשרויות הטיפול הקיימות. הדרכות הורים וטיפולים משפחתיים עשויים לסייע בהתמודדות עם הקשיים אשר ליוו את המשפחה עד קבלת האבחון ומרגע קבלתו.

תהליך האבחון של אוטיזם

אוטיזם מאובחן באמצעות שני אנשי מקצוע לפחות, הכוללים רופא התפתחותי/ נוירולוג/ פסיכיאטר ופסיכולוג קליני או התפתחותי. חשוב לוודא כי מדובר באנשי מקצוע המומחים באוטיזם ובעלי ידע אבחוני רלוונטי. אבחון אוטיזם נשען על תהליך האבחון הפסיכולוגי הקלאסי, אך הוא מעמיק יותר ועושה שימוש בשאלונים, תצפיות וכלי אבחון נוספים, כדוגמת ה-ADOS, ועל בסיס דיווח אישי וסביבתי. לאחר מכן, שיקול הדעת של צוות המאבחנים נשען על הקריטריונים לאבחנה של אוטיזם כפי שהיא מוגדרת בספר האבחנות DSM-5.

לצד מתן האבחנה, אבחון תקשורת מספק המלצות טיפוליות רלוונטיות. לעיתים, ההפרעה מלווה בקושי שפתי, כך שההמלצה תכלול טיפול אצל קלינאית תקשורת. בפעמים אחרות, ההפרעה מלווה בקושי מוטורי או קושי בוויסות חושי, כך שתינתן המלצה לריפוי בעיסוק. כאשר ההפרעה מלווה בקושי בוויסות הרגשי או כאשר המוטיבציה החברתית הינה גבוהה והקוגניציה הינה תקינה, ייתכן ותינתן המלצה להשתתפות בטיפולים פרטניים או קבוצתיים לשיפור מיומנויות חברתיות ורגשיות.