הפרעת אישיות גבולית

הפרעת אישיות גבולית היא הפרעה המשתייכת לקבוצת הפרעות האישיות אשר הוגדו על פי ה- DSM, המדריך הפסיכיאטרי האמריקאי הרשמי.

הפרעת אישיות גבולית מאובחנת כאשר קיים דפוס קבוע ומתמשך של חוסר יציבות ביחסים הבין אישיים, בדימוי העצמי ובתחום הרגשי ושל אימפולסיביות אשר מתחיל לתת את אותותיו בגיל הבגרות המוקדמת ובא לידי ביטוי בהקשרים שונים המתבטאים בחמישה ומעלה מהקריטריונים הבאים:
* מתקיימים ניסיונות אינטנסיביים למניעת נטישה אמתית או מדומה
* מתקיים דפוס יחסים בין אישיים אינטנסיבי ובלתי יציב המאופיין בתנודות בין אידיאליזציה ודה-ולואציה קיצוניות של הפרטנר והיחסים עמו.
* קיימת הפרעה בזהות המתבטאת בדימוי עצמי או תחושת עצמי בלתי יציבים באופן בולט
* אימפולסיביות הבאה לידי ביטוי לפחות בשני תחומים בעלי פוטנציאל הרסני (התמכרויות לחומרים, התקפי זלילה, נהיגה חסרת אחריות וכד').
* ניסיונות, מחוות או איומים אובדניים חוזרים, או פגיעה עצמית לא אובדנית
* חוסר יציבות רגשית המתבטאת במצבי רוח קיצוניים ומשתנים הנמשכים בדרך כלל מספר שעות וכוללים עצבנות, * חרדה, דיספוריה וכן הלאה
* תחושת ריקנות כרונית
* תגובות זעם אינטנסיביות ובלתי מותאמות או קשיי שליטה בכעס
* סימפטומים דיסוציאטיביים חמורים ו/או נטייה להופעת רעיונות פרנואידיים חולפים במצבי לחץ

מאפיינים אלו מביאים לכך שאנשים המאובחנים כבעלי הפרעת אישיות גבולית נוטים לסבול מרמות גבוהות של מצוקה נפשית, דיכאון, חרדה וקשיים בתחום הבין אישי. חלק מהאנשים המאובחנים כבעלי אישיות גבולית יקוטלגו כבעלי רמת תפקוד גבוהה ואכן יצליחו לנהל חיים תעסוקתיים ולעתים גם חיים משפחתיים תקינים לצד הסבל הנפשי, בעוד שאחרים המאובחנים כבעלי הפרעת אישיות גבולית יתקשו לתפקד באופן תקין וליצור מערכות יחסים יציבות.
לאור הפגיעה התפקודית והסבל שנלווה לה, הגורמים להיווצרות הפרעת אישיות גבולית נחקרו רבות לאורך השנים. כיום, הדעה הרווחת היא שהפרעת אישיות גבולית נוצרת כתוצאה משילוב בין גורמים מולדים האחראיים לקיומן של עוצמות רגשיות גבוהות ו/או קשיים בוויסות הרגשי, לבין גורמים סביבתיים שביניהן התעללות רגשית, פיסית או מינית ו/או הורות אשר אינה מסייעת לילד לפתח כישורים לוויסות רגשי. השילוב בין גורמים אלו מביא לכך שאנשים בעלי הפרעת אישיות גבולית מתמודדים עם "סערות רגשיות" בעוצמה גבוהה ועם קשיים בתחום הבין אישי, ואלו מגבירים את הסיכון הן לסבל נפשי והן לפנייה לאסטרטגיות וויסות עצמי בלתי מסתגלות כשימוש בחומרים, פגיעה עצמית, כניסה למערכות יחסים בעייתיות וכן הלאה.

כיום קיימים מספר סוגי טיפולים אשר נמצאו יעילים לטיפול באנשים המתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית. אחת משיטות הטיפול השכיחות היא טיפול פסיכודינמי המכוון לעיבוד אירועי העבר הטראומטיים, הגברת המודעות העצמית והיכולת לשאת ולווסת רגשות, התמודדות עם דפוסי התנהגות ויחסים הרסניים, ושיקום האמון במערכות יחסים דרך הקשר הרגשי הנוצר עם המטפל/ת. שיטות טיפול פסיכולוגי נוספות שפותחו לטיפול בבעלי הפרעת אישיות גבולית מציעות גישות מובנות יותר, המתמקדות ישירות בסימפטומים הנלווים להפרעה.

DBT או שיטת הטיפול הדיאלקטית התנהגותית היא שיטת טיפול אשר פותחה באופן ייחודי לטיפול בבעלי הפרעת אישיות גבולית. השיטה מתמקדת בלמידת טכניקות אקטיביות של הרגעה עצמית, וויסות עצמי, נשיאת מצוקה ומיומנויות בין אישיות, מתוך הנחה שאלו יסייעו בהתמודדות עם מצבי מצוקה ולחץ. DBT מתקיים כטיפול פרטני או קבוצתי, ובמרבית המקרים המטופלת נדרשת להשתתף במקביל במסגרת של טיפול פסיכודינמי. שיטות טיפול נוספות אשר יעילות עבור בעלי הפרעת אישיות גבולית הן סכמה תרפיה וטיפול מבוסס מנטליזציה. סכמה תרפיה היא שיטת טיפול חצי-מובנית אשר מתמקדת בשינוי תפיסות בלתי אדפטיביות על העצמי, על אחרים ועל מערכות יחסים. טיפול מבוסס מנטליזציה הוא טיפול חצי-מובנה המכוון לסייע למטופל/ת לזהות ולהבין מצבים רגשיים שונים אצלה ואצל האחר, ומתוך כך לווסת באופן טוב יותר מצבי מצוקה רגשיים ובין אישיים.