אם נהיה כנים, כולנו "מכורים" קצת למשהו. קפה, שופינג או סדרת טלוויזיה מותחת הם רק חלק מהדוגמאות להרגלים קטנים שחלקנו היינו מעדיפים להיפתר מהם ללא הצלחה. במקרים אלו מדובר בהתמכרויות קטנות שאמנם עלולות לתסכל ולהרגיז אותנו, אך לרוב השפעתן על חיינו אינה הרסנית. אך מה קורה במצבים בהם התמכרויות אלו משתלטות על חיינו ופוגעות בתפקודנו באופן משמעותי?
מהי התמכרות וכיצד מאבחנים אותה? אילו סוגי התמכרות יש? וכיצד מטפלים?
.jpg)
המילה "התמכרות" מעלה אצל רובנו אסוציאציות הקשורות לשימוש בסמים ואלכוהול אך בפועל מאפיינים התמכרותיים עשויים להתקיים גם בהתנהגויות נורמטיביות כמו שימוש באינטרנט, אכילה ומין.
על פי ארגון הבריאות העולמי ניתן לאבחן התמכרות כאשר מתקיימים שלושה מששת הקריטריונים הבאים:
1. קיימת תשוקה עזה או דחף כפייתי לשימוש בחומר או ביצוע הפעילות אליה האדם מכור.
2. קיים קושי בשליטה על כמות ומשך זמן השימוש בחומר, או קושי בהגבלת זמן העיסוק בפעילות הממכרת.
3.הופעת "תסמיני גמילה" (תגובות גופניות) בעת עצירת שימוש בחומר או קיום הפעילות הממכרת.
4. קיומה של סבילות - נדרשת כמות הולכת וגדלה של החומר לשמירה על האפקטיביות שלו או צורך בהגברת העיסוק בפעילות הממכרת.
5. השימוש בחומר או הפעילות הממכרת בא על חשבון היבטי חיים משמעותיים (חיי חברה, לימודים, עבודה, משפחה).
6. השימוש בחומר או העיסוק בפעילות הממכרת ממשיכים למרות המודעות לנזק הנגרם בעקבותם.
ניתן להבחין בין התמכרויות הקשורות בשימוש בחומרים בעלי השפעה ממכרת כמו סמים, אלכוהול, ניקוטין, וקפאין לבין התמכרויות לדפוסי התנהגות הרסניים מהם האדם אינו מצליח להימנע כגון: אכילה, הימורים, מין, פורנוגרפיה או קניות.
כמו כן, יש לציין כי חוויות של התמכרויות מלוות גם חלק מההפרעות הרגשיות אשר אינן מוגדרות כמצבי התמכרויות. כך, למשל, ידוע כי פציעה עצמית לא אובדנית ומצבים של הפרעות אכילה מערבים לא פעם חוויה של התמכרות לדפוסי הרס עצמי אלו.
ישנן מספר שיטות שונות לטיפול בהתמכרויות המותאמות לאופי ההתמכרות ולחומרת מצבה. טיפול בהתמכרויות חמורות לחומרים כמו סמים ואלכוהול יצריכו במרבית המקרים טיפול במוסד מקצועי המאפשר מניעה פיסית של המשך השימוש במקביל למעקב רפואי צמוד. נוסף על הגמילה הפיסית מוסדות אלה מקיימים תהליך שיקומי שכולל טיפול פסיכולוגי המתמקד בהבנת הגורמים להתמכרות ורכישת אסטרטגיות לשליטה עצמית ולשילוב מחודש בקהילה.
במקרים של התמכרויות קלות יותר, הטיפול יכול להיעשות במסגרת טיפול פסיכולוגי סטנדרטי אצל מטפל המתמחה במצבי התמכרויות. טיפולי התמכרויות עשויים להיות פסיכודינמיים או קוגניטיביים-התנהגותיים או שילוב בין השניים. בעוד שטיפולים פסיכודינמיים יתמקדו בעיקר בהתבוננות בגורמים הלא מודעים ובחוויות העבר אשר גרמו להתפתחות דפוס ההתמכרות, טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים יעסקו בזיהוי טריגרים ו"מצבי סיכון" פנימיים וחיצוניים לביצוע הפעולה הממכרת ורכישת אסטרטגיות שליטה עצמית והימנעות.
טיפול נוסף שיכול להועיל להתמודדות עם התמכרויות הוא טיפול זוגי או משפחתי. ידוע כי התמכרויות יוצרות לא פעם פגיעה משמעותית בחיי המשפחה או האהבה ולכן גיוס של בני המשפחה לתהליך תוך עיבוד משותף של ההשלכות הקשות של דפוסי ההתמכרות על חייהם עשוי לחזק את מערכת התמיכה של האדם המכור ולשפר את יכולתו להתמודד עם תהליך הגמילה.
