פראפיליה היא מצב בו דחפים מיניים ועוררות מינית של האדם תלויים בפנטזיות או במעשים המקושרים לגירויים קיצוניים ובלתי נורמטיביים לפי אמות מידה מקובלות. הפראפיליה נחשבת להפרעה רק במידה שהיא גורמת לאדם מצוקה רגשית (שאינה נובעת מן הפידבק שהאדם מקבל מן הסביבה), פוגעת בתפקוד היום-יומי שלו, או מהווה סכנה למישהו אחר. כיום, המדריך האמריקאי לאבחנות פסיכיאטריות (DSM) מתייחס למספר סוגים מרכזיים של פראפיליה, ביניהם פדופיליה (משיכה לילדים/ות), אקסהיביציוניזם (דחף לחשיפה עצמית של איברי המין), מציצנות, פטישיזם (משיכה מינית לחפצים), סדיזם/מזוכיזם, משיכה לבעל חיים ועוד. מה בדיוק ההבדל בין פראפיליה להעדפה מינית? וכיצד ניתן לטפל בפראפיליה?
.jpg)
.jpg)
כאמור, פראפיליה היא הפרעה במסגרתה העדפות מיניות בלתי מקובלות של האדם גורמות לו מצוקה (שסיבתה אינה מידת הקבלה מצד הסביבה) או שהן מהוות סכנה לאדם אחר. חלק מן האנשים המתמודדים עם פראפיליה ינקטו בהתנהגויות אלימות ועברייניות כדי לממש אותן (למשל, במקרים של אונס או פדופיליה). במקרים אחרים, האדם המתמודד עם פראפיליה לא יהיה מעורב בכל פעילות פלילית או פעילות הפוגעת באדם אחר, אך יחווה את דחפיו המיניים כמקור לבושה ולמצוקה, או כגורם המונע ממנו ליצור קשר זוגי משמעותי.
חשוב להדגיש כי אדם אשר העדפותיו המיניות אינן גורמות לו למצוקה נפשית או להתנהגויות המערבות פגיעה באחר, לא יוגדר כאדם הסובל מפראפיליה. כך, למשל, אנשים עם נטיות סדיסטיות עשויים למצוא להם פרטנרים מיניים עם נטיות מזוכיסטיות ולנהל איתם מערכות יחסים מספקות מבחינה רגשית ומינית בתנאי שהן מתנהלות בהסכמה. זאת ועוד, אם אדם המגיע מקהילה מסורתית-שמרנית סובל ממצוקה רגשית כיוון שהעדפתו המינית אינה מקובלת על סביבתו, הדבר אינו עונה על הקריטריון של פארפיליה אשר דורש חוויה של מצוקה שאינה תלויה בתגובת הסביבה.
חשוב לציין כי מה שמוגדר כסטייה חברתית מושפע מתפיסות ומנורמות חברתיות-תרבותיות הנוטות להשתנות בין חברות ותקופות. כך, למשל, הומוסקסואליות נחשבה עד שנות ה-70 לסטייה מינית ונאסרה מבחינה חוקית במדינות רבות, אך כיום כבר רווחת ההכרה בכך שהומוסקסואליות אינה סטייה מינית אלא העדפה מינית לגיטימית.
טיפול בפראפיליה מכוון לסייע הן לאנשים אשר סטיותיהם המיניות גורמות להם לפגוע באחרים, והן לאנשים אשר סטיותיהם המיניות גורמות להם למצוקה ופוגעות ברווחתם הנפשית וביכולתם ליצור מערכות יחסים מספקות. אופיו של הטיפול יהיה שונה מאוד בין המקרים.
טיפול דינאמי: טיפול דינאמי מתאים בעיקר לטיפול במקרים בהם הפראפיליה גורמת סבל לאדם עצמו בלבד. הטיפול יתמקד בניסיון להבין את הגורמים הרגשיים והסביבתיים אשר הביאו להתפתחות דפוס מיני זה. במסגרת הטיפול יושם דגש רב על דפוס היחסים הבין אישיים אשר האדם חווה לאורך חייו, מתוך מטרה לשקם את דפוסי היחסים המופנמים ולאפשר לאדם לבנות מערכות יחסים רגשיות ומיניות מספקות יותר. כמו כן, הטיפול יכול לסייע בהתמודדות עם סימפטומים נלווים לפראפיליה כמו דיכאון, חרדה, דימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון.
טיפול בעברייני מין: יש לציין כי חלק מעברייני המין פוגעים באחרים על רקע סטיות מיניות (למשל, פדופיליה המביאה לפגיעה בילדים או סדיזם המביא לאונס). עם זאת, חלק מעברייני המין אינם בעלי סטיות מיניות אלא בעלי תפיסות מוסריות לקויות או נטיות אלימות אשר בעטיין הם פוגעים באחר (למשל אדם אשר נוטה להטריד מינית כי אינו מבין את משמעות מעשיו ולא כי הוא שואב הנאה וסיפוק מיני מגרימת סבל לאחר). עם זאת, בשני המקרים, בטיפול בעברייני מין המטרה הראשונית אינה הפחתת המצוקה של המטופל, אלא הפחתת המסוכנות שלו לסביבה. לכן, במקרים של עבריינות מינית הטיפול לרוב לא יתמקד בהבנת הדינאמיקה הנפשית אשר הביאה לסטייה המינית, אלא יעשה שימוש בכלים של CBT לשינוי דפוסי חשיבה לקויים, במטרה להפחית את ההתנהגות האלימה. כמו כן, טיפול מסוג זה יתמקד גם בפיתוח יכולות האמפתיה של הפוגע כלפי אחרים.
טיפול תרופתי: טיפול בפרארפיליה עשוי לכלול גם טיפול תרופתי מסוגים שונים. למשל, טיפול תרופתי המכוון להפחתת הדחף המיני או טיפול תרופתי נוגד דיכאון או חרדה.
