השגת שליטה בשפה היא מיומנות מורכבת, אשר הולכת ומשתכללת לאורך שנות חייו ראשונות של הילד. יכולתו של הילד להבין שפה ולהשתמש בשפה משתנה בהתאם לגילו: איננו מצפים מפעוט בן שנתיים להבין ולהשתמש בשפה באותו האופן המורכב בו משתמש בה ילד בן חמש. מרבית הילדים רוכשים שליטה במיומנויות השפה באופן טבעי וספונטני: נתוניו המולדים של הילד והחשיפה הטבעית לשפה אשר מתרחשת החל מרגע לידתו יוצרים בסיס מספק לרכישת שליטה בשפה. עם זאת, חלק מהילדים מתמודדים עם קשיי שפה המתבטאים בקושי ברכישת היכולת לשימוש בשפה והבנתה באופן תואם גיל.
טיפול בקשיי שפה הוא טיפול הניתן על ידי קלינאי תקשורת או קלינאית תקשורת ומטרתו לסייע לילד המתמודד עם קשיי שפה לרכוש את המיומנויות בהן הוא מתקשה.
העובדה שהילד מתמודד עם קשיי שפה מתגלה בחלק מהמקרים כבר בגיל הרך. סימנים העשויים להעיד על הצורך בפנייה אל טיפול בקשיי שפה בשלב זה עשויים להיות תחושה כללית של ההורה שהילד אינו מבין את הנאמר לו, מגיב שלא לעניין, מתקשה לקרא לחפצים או תמונות בשמם, אינו נענה להוראות ומתקשה להביע את עצמו באופן התואם את גילו וכן הלאה. עם זאת, במקרים לא מעטים הצורך בפנייה אל טיפול בקשיי שפה עשוי להתעורר רק בגילאי בית ספר, כאשר הילד נדרש למיומנויות שפה ודיבור מורכבות יותר ויותר. בשלב זה, מלבד לתחושה הכללית שהילד אינו מבין ומשתמש בשפה באופן ראוי, עשויים להתגלות גם קשיים במעקב אחר הנעשה בכיתה וקשיים בלמידת האותיות והספרות וברכישת מיומנויות קריאה.
סימנים אלו ודומים להם עשויים לעורר את חשדם של הורים בנוגע לקיומם של קשיי שפה ולהצביע על הצורך בפנייה אל טיפול בקשיי שפה. בהתאם, טיפול בקשיי שפה יכול לסייע במקרים הבאים:
קשיים בהבנת השפה: ילדים המתקשים בהבנת שפה עשויים להתקשות להבין הוראות וחוקים של משחקים, להגיב באופן לא ענייני לנאמר להם ולהתבלבל כאשר הם שומעים רצף של הוראות (למשל, 'לך לחדר ללבוש סוודר ותביא גם את הספר שאתה רוצה שאקריא לך'). במקרים אלו יש צורך בפנייה אל טיפול בקשיי שפה שיסייע לילד בקליטת המסרים המילוליים אליהם הוא נחשף.
קשיים בדיבור: סיבה שכיחה לפנייה אל טיפול בקשיי שפה היא קשיים בדיבור מתבטאים באוצר מילים דל יחסית לגיל הילד, בטעויות דקדוקיות רבות או בקושי בארגון הסיפור באופן תקשורתי ומובן. חשוב להדגיש כי קשיים בדיבור שונים מקשיי הגיה- קשיי דיבור מתבטאים קושי בשימוש בשפה ואילו קשיי הגיה מתייחסים לקושי מוטורי בהפקת המילים, גם כאשר הילד יודע באילו מילים היה רוצה להשתמש. במקרים אלו יש לפנות אל טיפול בקשיי הגיה הניתן גם הוא על ידי קלינאית תקשורת.
מודעות פונולוגית לקויה: במהלך שנות חייהם הראשונות, ילדים רוכשים לא רק אוצר מילים ויכולות שפתיות אלא גם הבנה לגבי מבנה השפה והמילים. כך, למשל, הם מסוגלים לחרוז חרוזים ולתפוס מילים כמורכבות ממספר הברות. ילדים עם קשיי שפה מתקשים פעמים רבות בהיבטים אלו, ולכן מתקשים גם ברכישת יכולות קריאה וכתיבה. בהתאם, קשיים מסוג זה עשויים להצביע על הצורך בפנייה אל טיפול בקשיי שפה.
טיפול בקשיי שפה נפתח במרבית המקרים באבחון אשר מכוון לזיהוי ומיקוד הקשיים הספציפיים מהם הילד סובל. כך, למשל, לפני תחילתו של טיפול בקשיי שפה חשוב מאוד להבחין האם תגובותיו הלא ענייניות של הילד נובעות מקושי בהבנת השפה או מליקוי שמיעה. בדומה, חשוב לבחון האם קושי של ילד להבין הוראות שניתנות לו בבית או בכיתה נובע מקושי שפתי או מבעיות אחרות שביניהן היעדר משמעת או הפרעות קשב וריכוז.
במידה ובמסגרת האבחון אכן יתברר כי הילד סובל מקשיי שפה, תיבנה תכנית טיפולית אשר תותאם לקשייו הספציפיים. במרבית המקרים הן הילד והן ההורים יהיו מעורבים בטיפול כך שההורים יוכלו לסייע לילד לתרגל את המיומנויות שילמד בטיפול ולאזן בין התאמת התקשורת שלהם עם הילד למגבלותיו, לבין עידוד וטיפוח של יכולותיו השפתיות.
