ריפוי בעיסוק הוא תחום שיקומי-טיפולי אשר מכוון לסייע למטופלים לפתח, לשמר או לשקם יכולות תפקודיות שונות, באופן שיאפשר להם למצות את הפוטנציאל התפקודי שלהם ולנהל אורח חיים עצמאי ככל האפשר. קשיים תפקודיים עשויים להופיע בכל גיל על רקע מגוון רחב של גורמים- מוטוריים, קוגניטיביים, רגשיים וכן הלאה. בהתאם, כיום קיים מגוון רחב של שיטות ריפוי בעיסוק המותאמות לגילאים שונים ולקשיים שונים. בכתבה זו נתאר מהו ריפוי בעיסוק למבוגרים, מתי מומלץ לפנות אל ריפוי בעיסוק למבוגרים וכיצד מתנהל הטיפול.
הפנייה לקבלת שירותי ריפוי בעיסוק למבוגרים נעשית בדרך כלל במקרים הבאים:
ריפוי בעיסוק למבוגרים לאחר תאונה/פגיעה: תאונות, פציעות, מחלות ואירועים מוחיים הם הגורמים השכיחים ביותר לפנייה אל שירותי ריפוי בעיסוק למבוגרים. אירועים אלו מביאים לא פעם לפגיעה ביכולות המוטוריות הנדרשות לביצוע פעולות יומיומיות ובכך פוגעות בעצמאותו של האדם, ברמת התפקוד שלו ובתחושת הביטחון והיכולת שלו. בהתאם, ריפוי בעיסוק למבוגרים אשר מתמודדים עם ירידה ביכולת התפקודית בעקבות פגיעה גופנית מכוון לשיקום היכולות שנפגעו ו/או לרכישת מיומנויות חליפיות במידה ומדובר בפגיעה בלתי ניתנת לשיקום.
ריפוי בעיסוק למבוגרים על רקע תהליכי הזדקנות: תהליכי ההזדקנות מביאים איתם, בחלק מהמקרים, ירידה בתפקוד המוטורי ו/או הקוגניטיבי. במקרים אלו, ריפוי בעיסוק למבוגרים מסייע בשימור או שיקום יכולותיו של הקשיש כך שיוכל לשמור על אורח חיים אוטונומי, עצמאי ומכבד במידת האפשר. לקריאה מורחבת קראו על ריפוי בעיסוק לגיל השלישי.
ריפוי בעיסוק למבוגרים בעלי מגבלות קוגניטיביות/נפשיות: מבוגרים המתמודדים עם מגבלות קוגניטיביות או נפשיות על רקע הפרעות כסכיזופרניה, אוטיזם או פיגור שכלי עשויים לסבול מקשיים תפקודיים משמעותיים אשר פוגמים באיכות חייהם. בהתאם, ריפוי בעיסוק למבוגרים המתמודדים עם קשיים אלו יכוון לגירוי מוטיבציה לפעילות עצמאית ולשיפור תפקודו של המטופל כך שיוכל לתפקד באופן עצמאי ככל האפשר ולהתמודד עם מטלות תפקודיות יומיומיות (נסיעה באוטובוס, קנייה במכולת וכן הלאה).
ריפוי בעיסוק למבוגרים יפתח באבחון תפקודי הנערך על ידי מרפאה בעיסוק ומאפשר לה לבנות תמונה מקיפה של יכולותיו, קשייו וציפיותיו של המטופל. האבחון יכלול בדרך כלל שיחה ישירה עם המטופל, תצפית על האופן בו הוא מבצע פעולות שונות בהן הוא חווה קושי ולעתים גם שיחה עם בני משפחתו, במטרה לקבל תמונה רחבה יותר של איכות התפקוד. לאחר מכן נבנית תכנית טיפולית קצרת מועד אשר מבוססת על שלושה אלמנטים מרכזיים:
תרגול: ריפוי בעיסוק למבוגרים כולל במרבית המקרים רכישת מיומנויות ותרגול שלהן, כאשר מיומנויות אלו עשויות להיות מוטוריות, קוגניטיביות, תפקודיות או בין אישיות- בהתאם לקשייו הספציפיים של המטופל. כמו כן, המטופל מונחה כיצד להמשיך ולתרגל את המיומנויות שנרכשו במפגש גם בביתו, עד למפגש הטיפול הבא. בכל מפגש המטפל מקבל מהמטופל פידבק על התרגול, מידת הקושי וההצלחה/כישלון במטלות, ומתאים את המשך הטיפול לקצב התקדמותו ויכולותיו של מטופל.
התאמות סביבתיות/שימוש בעזרים: בחלק מהמקרים ריפוי בעיסוק למבוגרים יכלול הנחיות לשימוש בעזרים ואביזרי תמיכה, או הנחיות להתאמת הסביבה למגבלותיו של המטופל. התאמות אלו מכוונות לאפשר למטופל לתפקד באופן העצמאי ביותר האפשרי על אף קשייו: כך, למשל, התקנת מעקה בטיחות על גרם המדרגות והוספת שרפרף באמבטיה עשויים לאפשר למטופל קשיש או למטופל עם בעיות בשיווי המשקל להתנהל בבית באופן עצמאי יחסית, מבלי שיהיה תלוי באופן מוחלט בעזרה חיצונית.
הנחיית הסביבה: במקרים מסוימים, חלק מהותי ביותר בתהליך של ריפוי בעיסוק למבוגרים הוא הנחיה והדרכה של סביבתו הקרובה של המטופל. בני משפחותיהם של אנשים המתמודדים עם מגבלות, ובפרט עם מגבלות פתאומיות, נוטים פעמים רבות לגונן על בן המשפחה שנפגע ולסייע לו בכל דרך אפשרית אך באופן זה, למנוע ממנו את האפשרות לשיקום התפקוד והאמון ביכולותיו התפקודיות. בהתאם, מרפא בעיסוק יכול להנחות את בני המשפחה האם, היכן וכיצד לסייע לבן המשפחה שנפגע, וכיצד לתמוך בו ובו זמנית לקדם את שיקומו ותפקודו העצמאי.
