פורום טיפול נפשי

שלום רב,
שואלת עבור קרובת משפחה - האם קיים דבר כזה פסיכולוג שממש מתמחה באופן בלעדי בפוסט טראומה מורכבת? (אצלה לא על רקע מיני).
באזור השרון.

בהמשך לשאלתי האחרונה אציין כי בני מסיים כיתה י"ב השנה, עשה צו ראשון רגיל, עם המון קושי. ומיועד להתגייס באוקטובר הקרוב.

בני עומד לפני גיוס, הוא מאובחן עם הפרעות קשב וריכוז ועם DCD. אני מעוניינת לערוך לבני אבחון לאוטיזם.
לאחר האבחון של הDCD הייתי בטוחה כי זו הסיבה לכל התופעות שלא הבנתי עד כה, אולם עם הזמן וככל שחיפשתי וחקרתי יותר, אני נוטה להבין כי ישנה בעיה נוספת.
נפנופי הידיים, המנעות ממצבים חברתיים, חוסר היכולת שלו להבין סיטואציות מסויימות וההסתגרות מובילים אותי למחשבה שאולי בני מצוי על הרצף האוטיסטי, אודה להכוונה, למי עלי לפנות? אילו אבחונים עליו לעבור? מה הצבא מבקש?
תודה

אני מקווה שזה בסדר לכתוב פה שוב
פעם שעברה ענית לי מאד בקצרה ורק כתבת שאת מבינה
זה לא רק זה חימם את ליבי מאד אבל הבנתי שאין לך איך ומה לעזור לי מעבר.
אני מרגישה רגשות מנוגדים
רגע אחד כאב מתפוצץ רגע אחד אושר מטורף שקשור לילדים שלי ולבן זוגי
רגע אחד אני מרגישה שאני לא צריכה כלום מאף אחד
וברגע הבא אני רעבה נואשת לאהבה לאמא לחיבוק ולבית לילדה הקטנה שבתוכי
הפסקתי את הלמיקל כי ראיתי שזה לא עוזר
נשארתי עם סרקוואל שגם אותו אני לא תמיד לוקחת כי זה לא עוזר
יש בי פנטזיה להגיע עד המצב הכי גרוע
שהכאב יתפוצץ לי מהלב וינזל על הרצפה
שהכאב יאבד שליטה וינהל אותי ואני אגרר אחריו
שאני אצליח לגעת בכל כאב וכאב שמודחק אצלי וכבר הפך לנמק מרב הדחקה
הייתי שמחה להתאשפז רק כדי להרגיש מוחזקת רצויה ושמכירים בכאב שלי
הייתי שמחה להתאשפז כדי לקבל אישור פנימי שהכאב שלי נראה שאני לא שקופה
והפסיכיאטרית שלי בעד הרעיון ואמקה שהיא תכתוב הפנייה אבל אני לא מסוגלת לעשות את זה
יש לי ילדים בבית עם חרדת נטישה מהאישפוזים האחרונים שלי
יש לי בן זוג שישבר נורא אם זה יקרה שוב וזה יהרוס את הבית שלנו בוודאות
אני מאד לא מאוזנת
רגע שקט ורגע שבאלי לקחת את כל הכדורים ביחד
רגע אושר ורגע פגיעה עצמית
מה את מציעה לי לעשות

היי שמי מרגרט בת 26
בגיל 20 נכנסתי למערכת יחסים רצינית שנמשכה כשנה.
נפרדנו כי גיליתי שהוא הראה תמונות אינטימיות שלנו לחבר שלו ומאז הטעם שלי בגברים השתנה לחלוטין לגברים בנאליים משעממים שלא מאתגרים אותי שכלית וחשוב לציין שלפניו זה לא היה ואהבתי את המשחק והחיזור
אשמח לדעת ממה זה נובע ואיך אוכל לעבוד על זה כי אני מרגישה שנהרסו לי חיי האהבה.

הורי עברו לגור איתנו באותו בניין
את המהלך יזם קרוב משפחה אחר כי עמדו לעבור גם ככה וזה מה שהוא מצא .
אני לא מרגישה בנוח עם זה שלא מבקרת אותם כל יום . אבל נוצר מצב כזה שבו אני משקיעה הרבה מחשבה על זה שלא הולכת כי מצד אחד מאוד זקוקה לשקט שלי ולא רוצה ליצור דבק/תלות שתקשה עלי ותנג'ס . מצד שני מלאה רגשות אשמה ומה חושבים על זה שלא מגיעה שהרי זה כביכול לא מצריך הרבה מצידי . מאוד חשוב לי לא להכשל בכיבוד הורים , מצד שני באמת קשה ככה לחיות עם כל המחשבות האלה . אפילו להתקשר בטלפון מבחינתי כבר לא ספונטני יותר..פסיכולוגית מרגישה חנוקה ומרגישה שזה אפילו קצת מכניס לדכאון . חשוב לי לציין כי גרנו אצלם משך מס' חודשים עד לפני כשנתיים/שלוש בגלל קושי מאוד גדול שהיה והיה לי מאוד קשה להתנתק מהמצב הפסיבי שהיה ולחזור לעצמאות שלי כאמא ולשקט היקר שלי .
מה אפשר לעשות כדי לא לשקוע במחשבות ומה התדירות המומלצת לבקר/ ליצור קשר כדי לחיות חופשי חיים נפרדים מהם ?

הי
אני מאובחן 20 שנה . אני למדתי ב2014 הנדסאי חשמל .מטופל אצל חיים שם דוד .
עובד בתעשייה כמהנדס שירות .
אני לא יודע מאיפה אני מוצא כוחות וגם חיים לא מבין . רק שאני לדבריו כמעט ואין כמוני .
אולי זה מחשבות גדלות שמובילות אצלי מוטבציה בריאה ויכולת שלא נפגעה ( גם לדברי חיים).
אבל זה מלווה באובססיות למנהל לשעבר שלי למשל . שהיחסיםאיתו לא היו טובים . עברתי משבר נפשי בקורונה , חלת , פיטורין . ואז חזרתי לאותו מקום עבודה אחרי שנה וחצי . ועכשיו התפטרתי בשביל הזדמנות חדשה במקום עבודה חדש .
אני לא יודע כמה אני יציב . למרות שאצלי לא רואיםכלום כלפי חוץ אולי ככה אני מצליח לעבוד בהנדסה .
אני לא יודע אם אני יכול לצבור לעצמי נק זכות על מה שעברתי/השגתי .
כי יש לי קשיים נפשים שאני מחפה עליהם בעיקר בעישון בהשמנה . ואני כן מטופל תרופתי . בבקשה עזרה .

שלום וברכה!
עובדת בגן, כמה חודשים שמתוך טוב ליבי עודדתי ועזרתי לאבא של אחד הילדים בגן (שהתגרש לפני כמה חד') שהוציאו את הבן שלו ממסגרת אחה"צ,ראיתי שהוא ממש שבור ועודדתי אותו מידי פעם כי כאב לי. ואז ניסתי לעזור לו להחזיר את הילד למסגרת כי ממש כאב לי על הילד שלא אשם במשבר שעובר ומידי פעם הייתי מעדכנת אותו במה שעשיתי למען חזרתו של הילד. לבסוף אחרי שדיברתי המון עם האחראית,היא החזירה אותו והאבא אמר שמאוד מעריך וממש פירגן.
הבעיה שפתאום הרגשתי שקצת נקשרתי אל האבא של הילד מרוב כל השיחות שדיברתי איתו והרצון לעזור והרצון שיהיה לו ולילד טוב ועכשיו לא יודעת איך לצאת מזה כי זאת לא היתה המטרה בכלל.
כמובן שאף אחד לא יודע מזה.
**אציין שאני רווקה
האם זה דבר נורמלי?
איך אפשר להתגבר על כך ולהוציא אותו מהמחשבות?
תודה רבה!

חלמתי שאני חושדת שביתי בת ה10 נכנסה להיריון
ואני לוקחת אותה לבדיקה לבדוק אם האמת היא נכנסה להריון כדי באמת להוכיח שהיא נאנסה
בחלום יש לי חשש מאוד גדול שהיא נאנסה והיא לא מספרת לאף אחד ויש לה חרדות ואני מחכה לתשובת הרופא וזהו החלום נקטע
מה זה אומר ?

היי
אני בת 31 מטופלת אצל פסיכולוגית.
לאחרונה שמתי לב ואני מגלה על עצמי שאני חווה פאניקה וחרדה כללית.
לקחתי ציפרלקס וזה עזר פיזית, הטיפול והמטפלת שלי מדהימה. אבל הרבה פעמים אני מרגישה שהמוח שלי רץ בלעדיי, קשה לי לעצור ואני נכנסת לפאניקה, חרדה ומחשבות לא הגיוניות.
מצד אחד אני מרגישה הקלה עצומה שאני מודעת לזה סוף סוף כי מפה אוכל לשנות, מצד שני אני פיזית נכנסת כל כך עמוק למחשבות שזה משפיע לי על התפקוד היום -יומי. אני מפחדת שאני ״חולת נפש״ ולא מצליחה להשתלט על הגוף שלי.
הייתי רוצה טיפים, או אולי סדנא שתעזור לי לזהות את המצבים האלה ולצאת מהם ולעצור אותם כמו שהצלחתי הבוקר (קמתי חרדתית והצלחתי לעצור את הלופ מעצם זה ששמתי לב אבל לא תמיד מצליח לי)
תודה

שאלתי בעבר כאן מספר שאלות,הבעיה שנזכרתי שיש לי רק שאלה חשובה שלא שאלתי אותה.אני מטופל בcbt אינטגרטיבי נגד חרדות,ובגלל שאני משתדל ליישם את העצות ואת "השיעורי בית" שאני מקבל אני חש שיפור עצום(הבעיה היא התקפי חרדה,חרדה מהחרדה וכו).אם הטיפול יצלח ממש יש חשש כלשהו שההשפעה שלו תתפוגג במשך הזמן ואז עוד פעם אמצא את עצמי בנקודת האפס?

הבעיה היא שכרגע אני בסדר. נכון לרגע הזה, לנקודה הזו בזמן אני בסדר. אני מרגישה סבבה. לא רע לי ואני לא סובלת. כרגע זה נראה לי טיפשי להתחיל טיפול. אני לא בטוחה מה להגיד או להסביר למה בכלל הגעתי. אבל אני יודעת שמתישהו, אולי בעוד שבוע, אולי שבועיים אולי אפילו חודש אני אפול שוב. אני שוב אכניס את עצמי למצב שבו הכל אפל וחסר טעם. אבל השלב הזה יעבור ושוב נחזור לאותה נקודה. למה לי ללכת לטיפול, לקחת משאבים שאחרים צריכים אם לא בטוח שאני בכלל צריכה? לא חבל על הזמן והכסף? לא עדיף להישאר ככה? יש בי חלק קטן שחושב שאולי זאת הייתה הפעם האחרונה, שאולי זה לא יקרה שוב או שאולי אחרי כמה שנים אני כבר אדע להתמודד עם עצמי יותר טוב.
בגלל שאני בסדר כרגע, בגלל שאני לא מרגישה רע, למה להתחיל טיפול? לאיזו מטרה? אני לא יודעת בוודאות שזה יקרה שוב.
אולי אני בסדר כמו שאני, אולי אני סתם מגזימה בתגובות שלי. אולי אני מתלוננת סתם.
האם כדאי לי להתחיל טיפול שלא בטוח שהוא הכרחי?

שלום, אני רוצה לאבחן את הילד שלי בן ה-10 אך לא יודעת מה הדרך היעילה ביותר עבורו מבחינת עומק הבדיקה ועד כמה מקיפה ומדייקת. האם יש הבדל בין אבחון בקופת חולים או באופן פרטי? האם בקופת חולים צריך לדאוג מכך שאין חיסיון וההפרעה לכשתאובחן תהיה ברישומיו? כמובן מודעת להבדל בעלויות.
אני מעוניינת לטפל בעיקר באופן הכי נכון ויעיל וכן גם רוצה שהתהליך לא ימרח אלא יהיה יחסית מהיר. רוצה להקל על הילד ולתת את הטיפול בהקדם. מה היית ממליצה לי?
כמו כן למה הכי חשוב לשים לב בבחירת המאבחן? תודה מראש
תמר

אני סובל סכיזואפקטיבית האם יש תקווה להרפא מזה? מה המשמעות בחיי?

שלום, הבן זוג שלי מזה 8 חודשים הוא בן 28 ואני 30טס לחול עם חברים מהעבודה, לפני חודשיים בערך עברנו משברים באמון שהוא הסתיר ממני שחיפש נשים באינסגרם ובסוף הודה ולפני חודש בערך התקשרה אליו בחורה מפעם והוא שיקר שזה חבר, הדברים האלו מאוד פגעו בי ואני נמצאת כרגע במצב של בניית אמון מולו . ישבנו במסעדה וראיתי שהוא נועץ עיניים על מלצרית וגם עם זה התעמתתי כי יש לי גם גבולות אדומים שאני מבקשת שיכבדו אותם. לפי מה שזכור לי ומה שהוא אמר לי שהוא טס לבודפשט ושהוא כבר הגיע לשם הבנתי שהוא טס לבוקרשט, עיר הסקס והזנות עם עוד 3 חברים רווקים, הגרוש שלי בגד בי בדיוק באותה העיר שהבן זוג שלי טס לשם עכשיו, אני יכולה לסמוך עליו שהוא לא יעשה שם משהו שיפגע בי וגם אם כן אני לא אגלה זאת לעולם, עצם העובדה שהוא טס לשם מההתחלה ויכול להיות שהטעה אותי גורמת לי פשוט לרצות לפרק את הכל, שוחחתי עם אנשים והם אמרו לי שזה לא מתאים שגבר עם בת זוג יטוס למקום כזה, אני באמת מבקשת עזרה מה לעשות בנושא, איך להתנהל מולו, האם זה שווה לפרק הכל.. אין לי מאה אחוז אמון בו וכל פעם זה נפגע מחדש, בשיחה איתו הוא מאשים אותי כרגיל וטוען שאני מגזימה ושהם נסעו לטייל לראות עולם, אמרתי לו שיש עוד יעדים ויש סיבה שהם בחרו דווקא ביעד הזה, אשמח להתייעצות, תודה רבה