תחום הפסיכולוגיה הרפואית מגשר בין מקצועות הפסיכולוגיה לבין תחום הרפואה, ועוסק בהשפעה ההדדית של גורמים פסיכולוגיים וגורמי בריאות וחולי. מטרת הטיפול היא לסייע לאדם ולמשפחתו להתמודד באופן מיטיב עם המצב הבריאותי או הפיזי החדש, לסייע בגיוס משאבים פנימיים וחיצוניים ולעודד במידת האפשר התפתחות וצמיחה אישית. אם כך, בואו להכיר מיהו הפסיכולוג הרפואי? מתי יש לפנות אליו? ואילו טיפולים מוצעים בתחום הפסיכולוגיה הרפואית?
.jpg)
פסיכולוג רפואי נותן מענה במצבים פסיכולוגים שונים הנובעים ממפגש של אדם עם מחלה או פרוצדורה רפואיות, וכן עם הצוות המטפל והמערכת הרפואית, תוך הסתכלות כוללת של מאפייניו הפסיכולוגיים והסביבתיים. פסיכולוג רפואי פועל בבתי חולים, מרפאות ובקליניקות עצמאיות, והוא מקיים התערבויות טיפוליות הן עם צוותים רפואיים והן עם המטופל ומשפחתו.
פסיכולוגיה רפואית היא תחום מומחיות מוכר בפסיכולוגיה. על כן, פסיכולוג רפואי מומחה הוא פסיכולוג בעל תואר שני לפחות בפסיכולוגיה, אשר הוכשר ועבר בחינת מומחיות בתחום הפסיכולוגיה הרפואית. הכשרתו של פסיכולוג רפואי מקנה לו ידע רלוונטי הן בהיבטי הפסיכולוגיה ה"קלאסית" (כמו התפתחות פסיכולוגית, אישיות ותחלואה נפשית) והן בתחומים הקשורים להיבטים פיזיולוגיים והשפעתם הפסיכולוגית (כמו פיזיולוגיה, אנטומיה ופסיכו-נוירולוגיה). הידע בשני התחומים מאפשר לפסיכולוג הרפואי לעסוק בהשפעתם ההדדית של תהליכים גופניים ונפשיים, ולהציע התערבויות טיפוליות מתאימות.
מצבי משבר ודחק רפואיים: התמודדות עם מחלה מסכנת חיים או משבר רפואי אקוטי מהווה התמודדות רגשית מטלטלת ומאתגרת המשפיעה על מצבו הרגשי של האדם, על מערכות היחסים שלו ולעתים גם על תפקודו בהיבטי חיים שונים. פסיכולוג רפואי מציע שירותי תמיכה, ליווי ופסיכותרפיה, במסגרת פרטנית או קבוצתית, המכוונים לעיבוד החוויה ולהקניית מיומנויות התמודדות לאנשים המתמודדים עם מצבים רפואיים בעלי השפעה משמעותית על הנפש ועל התפקוד היום-יומי של האדם.
כאב כרוני ומחלה כרונית או פסיכוסומטית: ישנם מחלות וכאבים שונים אשר לגביהם ידוע כי הם מושפעים לא רק מגורמים פיזיולוגיים, אלא גם ממצבו הרגשי של המטופל. מדובר במצבים כמו כאבי גב תחתון, פיברומיאלגיה ותסמונות של כאב אזורי כרוני (חבלה באיבר המלווה בירידה בתפקוד בו). מצבים אלו מושפעים מגורמים פסיכולוגיים כגון רמות הדחק (סטרס) אשר אליהן המטופל חשוף, וליקויים במוח הנגרמים בעקבות התמשכות של הכאב הכרוני למשך תקופת זמן ארוכה. מצבים אלו מעוררים חרדה, פחד, דיכאון ועוד, אשר מובילים להחמרת הכאב והגברת המצבים הפסיכולוגיים השליליים.
ניתוחים ופרוצדורות רפואיות: פרוצדורות רפואיות רבות מלוות בכאב, אי ודאות ופוטנציאל להשפעה זמנית או מתמשכת על תפקודו של האדם. בעקבות כך, אנשים רבים המועדים לעבור פרוצדורות כאלו חווים חששות או חרדה משמעותית. לעיתים מדובר בפרוצדורות רפואיות רצויות ואף חיוביות (כמו לידה, טיפולי פוריות, קיצור קיבה, ניתוח קיסרי או תרומת איבר), כמו גם פרוצדורות רפואיות שהאדם נאלץ לעבור עקב בעיה רפואית (כמו ניתוח לב, השתלת איבר הסרת נגעים סרטניים).
מחלות סופניות וסיום החיים: פסיכולוגיה רפואית אמונה על מתן ליווי ותמיכה למטופל ולבני משפחתו במצבים בהם הרפואה מיצתה את אפשרויות ההחלמה הקיימות וכאשר ידוע כי החולה עומד למות. תפקידו של הפסיכולוג במצבים שלו היא ללוות את החולה בפרידה ממשפחתו ומהחיים, כמו גם ללוות את בני המשפחה בתהליך הפרידה.
מצבי אובדן ואבל: פסיכולוג רפואי עוסק בליווי, תמיכה וטיפול עבור המטופל ומשפחתו של החולה במצבי אובדן ואבל. מצבי אבל ואובדן כוללים פטירה של אדם בעקבות מצב רפואי, כמו גם אובדן של תפקוד, יכולת או איבד – אשר דורש גם הוא תהליכים של קבלת המחלה או המגבלה.
קידום של התנהגות בריאותית: פסיכולוגיה רפואית מתערבת בגורמים הפסיכולוגיים המגבילים את היכולת של המטופל להיענות לדרישות הרפואיות, כמו אי נטילת טיפול תרופתי או שימוש בחומרים מזיקים (עישון, תזונה לא מתאימה וכדומה). אי היענות עשויה להיות מופעלת מתוך קשיים פסיכולוגים שונים, כמו פוביה ממחטים, פחד מתלות בטיפול, או אמונות ותפיסות שליליות לגבי הטיפול שניתן.
המחקרים אשר נעשו בתחום הפסיכולוגיה הרפואים מעידים כי יישום התערבויות פסיכולוגיות תוך התייחסות להיבטים הנפשיים, עשויים לסייע בזירוז תהליכי החלמה, בקיצור ימי אשפוז, בירידה בצריכת תרופות וכדומה. ההתערבויות הטיפוליות בפסיכולוגיה רפואית עשויות להינתן במסגרת פרטנית, זוגית, משפחתית, קבוצתית או מערכתית.
בחירת הגישה הטיפולית ומטרות הטיפול בפסיכולוגיה רפואית נעשית מתוך התייחסות למאפייני שונים כמו סוג ומהלך המחלה, הטיפול הרפואי הניתן, סוג המצוקה הנפשית, קווי אישיות של המטופל, תפיסת המטופל כלפי הטיפול הרפואי והמערכת הרפואית, סגנון ההתמודדות של המטופל ומשאביו הפנימיים והחיצוניים. על הפסיכולוג הרפואי לבחור את הטכניקות הטיפוליות על פי ניסיונו הקליני ובהתאם למחקרים המעידים על יעילות טיפול בטיפול במצוקה או מצב רפואי מסוימים.
אלו הן הטכניקות והגישות הטיפוליות בתחום:
• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): לימוד של התנהגויות המסייעות להתמודד עם המצב הרפואי, כגון חזרה לתפקוד במידת האפשר. בנוסף, עבודה של אמונות שליליות הקשורות למצב הרפואי, כמו האמונה שהמצב הרפואי מגביל, מעורר דחייה, ניתן לטיפול רק על ידי תרופות או לא מאפשר לחיות חיים מלאים וכדומה.
• טכניקות הרפיה: ישנם מצבים רפואיים רבים הקשורים באופן הדוק לדחק פסיכולוגי המשפיע על המצב הרפואי דרך מתח עודף בשרירים, לחץ דם וכדומה. ישנן טכניקות שונות להרפיה אשר עשויות להפחית כאב ולשפר את המצב הגופני. זאת, באופן ישיר על ידי טכניקות שונות (כמו נשימה, פעילות גופנית או מדיטציית מיינדפולנס), וגם באופן עקיף על ידי הפחתת חרדה ופחד סביב המצב הרפואי.
• דמיון מודרך: טכניקה שעשויה להיות יעילה בהתמודדות עם כאב מתמשך. כאשר ישנה הגבלה תפקודית או כאבי פאנטום (של איבר שאינו קיים), דמיון של פעולה פיזית מעוררת את האזורים במוח בדומה להפעלה ממשית של האיבר באופן שיכול להפחית כאב או לקדם את היכולת להניע את האיבר.
• ביו-פידבק: אימון בו מטופלים יכולים ללמוד להשפיע על תהליכים פיזיים על ידי קבלת משוב מיידי מחיישנים פיזיולוגיים. זאת, במטרה להפחית מתח, לחץ דם, חרדה ועוד גורמים המחזקים כאב כרוני ומחמירים מחלות כרוניות.
• טיפול פסיכודינאמי: מצבים פסיכולוגים שונים קשורים להתפרצות או החמרה של מחלות שונות, וכן פגיעה ביכולת ההתמודדות עם מצבים רפואיים. גורמים אלה כוללים רמות גבוהות של אירועי חיים שליליים וטראומטיים, כמו גם תחושות ורגשות להן לא ניתן מענה טיפולי מתאים (למשל, כעס שמוביל להתכווצות יתר של השרירים ולכאב כרוני).
• היפנוזה: טכניקה שבה הפסיכולוג עושה שימוש במסגרת הטיפול, ודרכה ניתן להפחית באופן מבוקר כאבי ראש, גב, כוויות כרוניים. השימוש בטכניקות היפנוטיות הוא עתיק יומין.
• מציאות מדומה: מסייע בהסטת תשומת הלב של החולה מגירויים הקשורים למצב הרפואי או לפרוצדורה הרפואית ומעוררים כאב ודחק, אל עבר גירויים מרגיעים במציאות נעימה ונוחה יותר. למשל, הפעלת מציאות מדומה באמצעות משקפי VR שמדמים כאילו המטופל נמצא בחוף ים, בזמן שהוא למעשה מקבל טיפול כמותרפיה בעל תופעות לוואי קשות.
