בחירת תחום לימודים מהווה צעד משמעותי בדרך לבניית קריירה בחיים הבוגרים. חלק מהאנשים המגיעים לשלב זה בוחרים תחום לימוד המושך אותם באופן אינטואיטיבי אך אחרים מתמודדים עם סוגיות שונות שביניהן הקושי לזהות איזה תחום לימודים מדבר אליהם, חשש שתחום הלימוד האינטואיטיבי אינו פרקטי דיו או חשש לגבי מידת התאמתם ויכולתם להתמודד עם הדרישות הלימודיות של התחום המעניין אותם. בהתאם, בעשורים האחרונים פותחה שיטת הכוונה ללימודים המסייעת לאנשים המתלבטים בנושא זה לקבל החלטה מושכלת ומפוכחת.
.jpg)
.jpg)
הכוונה ללימודים מתאימה לכל אדם אשר מתלבט לגבי בחירת תחום הלימוד המתאים לו ביותר. במרבית המקרים המעוניינים בשירותי הכוונה ללימודים הם צעירים לאחר צבא או לאחר "הטיול הגדול", אך הכוונה ללימודים מתאימה גם לאנשים בוגרים המעוניינים בשינוי כיוון קריירה. כמו כן, הכוונה ללימודים יכולה לסייע לאנשים המתמודדים עם לקויי למידה או הפרעות קשב וריכוז אשר מתלבטים לגבי יכולותיהם והעדפותיהם הלימודיות-תעסוקתיות לאור הקשיים הנלווים להפרעות ולעתים גם לאור חוויות לימודיות שליליות שצברו לאורך השנים.
אבחון אובייקטיבי: אבחון אובייקטיבי הוא יום מבחנים ארוך אשר כולל מגוון רחב של תתי אבחונים המכוונים לבדוק את כישוריו של הנבחן בהיבטים שונים, אשר ישקפו את התאמתו לכיווני לימודים שונים. במסגרת יום האבחון הנבדק יעבור בדרך כלל מבחנים פסיכוטכניים אשר ילמדו על כישוריו בהיבטים שונים כשפה, תפיסה, יכולות חשיבה וכן הלאה. אבחונים נוספים המועברים במסגרת הכוונה ללימודים נוגעים לאספקטים אישיותיים ונטיות אישיותיות-מקצועיות, ובחלק מהמקרים מתקיימת גם דינמיקה קבוצתית המסייעת ללמוד על כישוריו ונטיותיו של הנבדק בתחום הבין אישי.
הערכה אישית: כחלק מהתהליך של הכוונה ללימודים מתקיימת פגישה אישית עם פסיכולוג תעסוקתי או יועץ קריירה. במסגרת שיחה זו ניתן להתבונן לעומק בתחושות, החששות וההתלבטויות הנלוות לבחירת תחום הלימוד, להגדיר שאיפות וציפיות בתחום הקריירה ולהצביע על החסמים או המכשולים הפנימיים והחיצוניים העשויים להקשות על מימוש השאיפות האישיות. כך, למשל, במסגרת ההערכה האישית ניתן לזהות קשיים הנוגעים למוטיבציה, קשיי התמדה, דימוי עצמי נמוך וכן הלאה.
מפגש מסכם: השלב האחרון בתהליך של הכוונה ללימודים הוא מפגש מסכם. אל מפגש זה מגיע הפסיכולוג העורך את המפגש לאחר שקיבל את תוצאות האבחון ועיבד את ממצאי ההערכה האישית, כך שיש ידו תמונה כוללת של הפרופיל האישיותי-מקצועי של הנבדק. במסגרת המפגש הפסיכולוג משתף את הנבדק במסקנות האבחון ודן איתו במשמעויותיהן. כמו כן, הוא מציג לנבחן כיווני לימוד שיכולים להיות רלוונטיים ומתאימים עבורו על סמך המידע שנאסף. חשוב להדגיש כי במסגרת מפגש הסיכום הנבדק לא רק מקבל פידבק, אלא מהווה צד פעיל בהתבוננות במשמעויות, בבחינה עד כמה הן מדברות אליו (למשל, האם הוא אכן נוטה להסתגר ולהימנע מתפיסת תפקיד דומיננטי, או שנטייה זו מאפיינת אותו בעיקר באינטראקציות ראשוניות?) ובהליך של קבלת ההחלטות על פיהן.
לעתים, במסגרת התהליך של הכוונה ללימודים, צפים על פני השטח גם קשיים או קונפליקטים אשר נוגעים לגורמים רגשיים יותר מאשר לקושי בבחירת כיוון קריירה. כך, למשל, במסגרת הכוונה ללימודים עשוי להתברר כי לאדם יש תחושה חזקה לגבי תחום הלימוד המעניין אותו ואף כישורים המצביעים על סיכוייו להצליח, וכי מוקד הקושי שלו הוא בבחירת תחום לימוד אשר אינו עונה על הקריטריונים המשפחתיים להצלחה במשפחה. בדומה, הכוונה ללימודים יכולה להצביע על כישורים ויכולות מרשימים אשר לאדם עצמו קשה להכיר בהם עקב דימויו העצמי הנמוך, ועל כך שאותו אדם מתקשה לבחור תחום לימודים בעיקר עקב פחד מכישלון. במקרים אלו, אחת ההמלצות שיינתנו במסגרת התהליך של הכוונה ללימודים תהיה פנייה אל טיפול פסיכולוגי אשר ינטרל את הגורמים הרגשיים המעכבים את היכולת לבחור בתחום לימודים ולממש את הפוטנציאל האישי.
