טינטון הוא מצב רפואי המתבטא בשמיעת צפצוף או זמזום מתמשך, אשר מלווה לעתים גם בסחרחורות. טינטון הוא מצב שכיח יחסית, אשר בין 40-60% מהאנשים מתמודדים אתו לפחות פעם אחת במהלך חייהם, ובפרט לאחר גיל 65.
טינטון וסחרחורת נובעים מהפרעות במערכת הוסטיבולרית - מערכת האחראית בין היתר על שיווי המשקל. הפרעות אלו נגרמות בדרך כלל מדלקות או זיהומים, פגיעות ראש באזורים רלוונטיים, תהליכי הזדקנות ואירועים מוחיים. כמו כן, טינטון עשוי לנבוע מחשיפה לרעש עוצמתי וממושך. על אף שמדובר בהפרעות פיסיולוגיות, יש הטוענים כי מצבי טינטון וסחרחורת עשויים להיווצר או להחמיר במהלכן של תקופות בהן האדם חשוף לגורמי לחץ משמעותיים.
מעבר לאי הנעימות הנגרמת מהטינטון והסחרחורות עצמם, טינטון וסחרחורת עשויים להביא להיווצרות סימפטומים רגשיים, התנהגותיים ותפקודיים. אנשים רבים המתמודדים עם טינטון וסחרחורת נוטים לצמצם את פעילותם באופן משמעותי כדי להימנע ממצבים המגבירים את אי הנוחות שלהם או מעוררים חשש מפני נפילה, קשיי ריכוז או קושי בהתמודדות עם סיטואציות חברתיות שונות (למשל, ארוחה משפחתית רבת משתתפים המעוררת חשש מקושי בהשתלבות בשיחה). צמצום זה וההימנעות מפעילויות תעסוקה, פנאי וחברה מביאים פעמים רבות להתעצמות תחושות חוסר היכולת וחוסר האונים, לפגיעה בדימוי העצמי, לפיתוח תלות באנשים אחרים ובהתאם - גם לסימפטומים של דיכאון, חרדה וכן הלאה.
כלומר, מצבים מתמשכים של טינטון וסחרחורת מביאים לא פעם להתפתחות סימפטומים רגשיים אשר מביאים לפגיעה משמעותית ברווחה הנפשית ובאיכות החיים. לאור זאת פותח בשנים האחרונות טיפול בסחרחורת וטינטון אשר מכוון לנטרול או צמצום האפקטים הרגשיים השליליים של מצבי הטינטון והסחרחורת.
טיפול בסחרחורת וטינטון הוא טיפול פסיכולוגי אשר מכוון לטיפול בסימפטומים הרגשיים וההתנהגותיים הנלווים למצבי טינטון וסחרחורת מתמשכים המלווים במצוקה נפשית ו/או פגיעה בתפקוד. טיפול בסחרחורת וטינטון מתאים הן לאנשים אשר מצבם נובע בעיקר מגורמים רפואיים-פיסיולוגיים (פגיעה במערכת הוסטיבולרית) והן לאנשים שמצבם נגרם בעיקר מגורמי נפשיים. במידה ומצבו של המטופל מושפע גם מגורמים פיסיולוגיים, יינתן טיפול נפשי המשולב בטיפול רפואי.
טיפול בסחרחורת וטינטון כולל בדרך כלל מספר אלמנטים מרכזיים, בהתאם לצרכיו ולקשייו הספציפיים של המטופל:
שינויים תפיסתיים: האופן בו אנשים שונים תופסים וחווים את הטינטון שלהם משפיע באופן משמעותי על עוצמת המצוקה שהם חווים בגינו. בהתאם, טיפול בסחרחורת וטינטון כולל פעמים רבות עבודה קוגניטיבית המכוונת לאתגור תפיסות קיצוניות ובלתי מסתגלות של המצב. כך, למשל, במסגרת טיפול בסחרחורת וטינטון המטפל יוכל לסייע למטופל לזהות כיצד תפיסות של הטינטון כעדות להידרדרות פיסית קטסטרופלית או כביטוי לכך ש"נגמרו החיים" מביאות להתעצמות החרדה.
שיקום התנהגות: כאמור, מצבי טינטון וסחרחורת מביאים פעמים רבות לצמצום הפעילות והתפקוד אשר מובילים להחמרת תחושת חוסר האונים והמצוקה. בהתאם, טיפול בסחרחורת וטינטון מתמקד במקרים רבים ב"דחיפת" המטופל ללקיחת אתגרים והרחבת התפקוד היומיומי. כדי לסייע למטופל בתהליך זה, המטפל יכול ללמד אותו טכניקות הרגעה עצמית ושליטה בחרדה ולבנות איתו תכנית הדרגתית להתמודדות עם סיטואציות מאיימות שונות (למשל, הליכה קצרה ברחוב עם מלווה, הליכה ממושכת עם מלווה, הקפת הבית לבד וכן הלאה).
התמודדות עם סימפטומים נלווים: מעבר להתמודדות עם הטינטון והסחרחורות עצמם, טיפול בסחרחורת וטינטון עשוי לתפקד גם כמסגרת "סטנדרטית" של טיפול פסיכולוגי אשר מסייעת למטופל להתמודד עם סימפטומים רגשיים (דיכאון, חרדה) אשר קשורים בהיווצרות ושימור הטינטון, או שנוצרו כתוצאה ממנו.
