עצלן או מתקשה? מתקשה או בעל לקויי למידה? ואולי בכלל יש לו הפרעות קשב וריכוז?
הורים רבים אשר חשים כי הישגיו הלימודיים של ילדם אינם תואמים את כישוריו האינטלקטואלים תוהים האם הוא מתמודד עם לקויי למידה, או שגורמים אחרים- נסיבתיים או אישיותיים- פוגעים בהישגיו. בכתבה זו נתאר מה הם לקויי למידה, אילו סימנים מעידים על הצורך באבחון לקויי למידה, כיצד מבחינים בין לקויי למידה לבין הפרעות קשב וריכוז ומצבים רגשיים, וכיצד מתמודדים עם לקויי למידה הן בילדות והן בבגרות.
לקויי למידה הם שם כולל לקבוצת לקויים נוירולוגים מולדים אשר מביאים לפגיעה ביכולת לרכוש מיומנויות למידה בסיסיות כקריאה, כתיבה ופעולות חשבוניות פשוטות. תלמידים המתמודדים עם לקויי למידה עשויים להיות שקדנים וקשובים, אך המאמץ הרב שישקיעו לא יישא פרי, ופעמים רבות יוביל לתחושה ש"שום דבר לא נכנס לראש" ושלמרות המאמצים הרבים- הם "פשוט לא קולטים".
תלמיד מאובחן כבעל לקויי למידה כאשר מתקיימים שלושה תנאים מרכזיים:
* הישגיו הלימודיים של הילד נמוכים באופן משמעותי וקבוע ביחס להישגים המצופים ממנו על פי גילו הכרונולוגי והמערכת החינוכית אליה הוא משתייך.
* הישגיו הלימודיים של התלמיד נמוכים משמעותית ביחס לכישוריו האינטלקטואליים, על פי מבחני אינטליגנציה אובייקטיביים (ולא, למשל, על סמך תחושת ההורה ש"הילד מסוגל ליותר").
כדי לאבחן לקויי למידה יש לשלול הפרעה מרכזית אחרת העומדת בבסיסם. כך, למשל, ילד הסובל מאוטיזם חמור או מבעיות רגשיות משמעותיות המונעות ממנו להיות פנוי ללמידה לא יאובחן כבעל לקויי למידה, מאחר ולקויי הלמידה יוסברו באופן טוב יותר על ידי המצב הרגשי.
חשוב להדגיש כי לקויי למידה אינם מתייחסים למצבים בהם קיימת לקות שכלית הפוגעת ביכולת לרכוש מיומנויות למידה: תלמידים בעלי מנת משכל נמוכה יתקשו לתפקד בכל היבטי החיים, בעוד שתלמידים בעלי לקויי למידה עשויים להיות אינטליגנטיים, יצירתיים ובעלי יכולות תפקודיות מעולות בכל תחום מלבד לתחום בו קיימים לקויי למידה. למעשה, לקויי למידה הם לקויים נפוצים ביותר איתם מתמודדים כ-10% מהתלמידים, ברמות חומרה שונות.
אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא הבלבול בין לקויי למידה לבין הפרעות קשב וריכוז. טעות זו נובעת מכך שגם ילדים עם לקויי למידה וגם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז עשויים להגיע להישגים לימודיים נמוכים מהמצופה לגילם וביחס לאינטליגנציה שלהם. כמו כן, מאחר וחלק מהילדים מתמודדים בו זמנית הן עם לקויי למידה והן עם הפרעות קשב וריכוז- לעיתים ההבחנה בין ההפרעות מטשטשת. למרות הבלבול, חשוב לזכור כי לקויי למידה והפרעות קשב וריכוז הן בעיות שונות אשר מביאות לסימפטומים שונים והטיפול בהן צריך להיות שונה, בהתאם.
לקויי למידה, כאמור, מתבטאים בקושי מהותי בהפנמת מיומנויות לימודיות בסיסיות. לעומת זאת, הפרעות קשב וריכוז אינן מביאות לפגיעה מסוג זה, אלא לפגיעה ביכולתו של התלמיד להקשיב, להתמקד ולהימנע מהסחת דעת. הפגיעה המשמעותית בקשב עשויה לפגוע גם ביכולת הקליטה וההפנמה של החומר הלימודי אך בניגוד לתלמידים עם לקויי למידה- לא יהיה קושי בסיסי בהפנמת החומר. בהתאם, תלמיד עם הפרעת קשב וריכוז עשוי לקלוט בקלות מיומנויות לימודיות כאשר הוא מטופל בריטאלין, בעוד שתלמיד בעל לקויי למידה לא ייתרם מטיפול זה מאחר וקשייו אינם נובעים מבעיה במיקוד הקשב.
בלבול נוסף, אם כי שכיח פחות, הוא בין לקויי למידה לבין גורמים רגשיים המתערבים בלמידה. תלמידים אשר מתמודדים עם סיטואציות רגשיות מורכבות, אירועי חיים טראומטיים או קשיים רגשיים (דיכאון, חרדה) עשויים להיות מוצפים רגשית עד כדי כך שלא יוכלו להפנים מיומנויות לימודיות. במצבים אלו עלול להתעורר חשד לקיומם של לקויי למידה, על אף שבפועל כאשר הילד פנוי רגשית- קליטתו ויכולתו הלימודית תקינות לגמרי.
כפי שיתואר בהמשך, אבחנה של לקויי למידה יכולה להינתן רק על ידי מאבחן מוסמך לכך. עם זאת, מספר "נורות אדומות" יכולות לרמז על הצורך באבחון לקויי למידה:
* הישגיו של הילד נראים נמוכים ביחס לפוטנציאל האינטלקטואלי שלו
* הילד מפגר אחרי הכיתה ו/או משקיע מאמצים יוצאי דופן בהדבקת הקצב הלימודי של בני כיתתו
* הילד משקיע שעות ארוכות ומאמץ מוגזם בהבנת החומר הלימודי, הכנת שיעורי בית או למידה לבחינות
* הישגיו של הילד אינם תואמים את המאמץ שהוא משקיע בלימודים
* הילד מביע תסכול וקושי רב בהתמודדות עם החומר הלימודי
* הילד מתחמק ממטלות לימודיות והתמודדות עם חומרי לימוד ספציפיים
אבחון לקויי למידה מתבצע באמצעות אבחון דידקטי או אבחון פסיכו-דידקטי אשר מתבצע על ידי מאבחן דידקטי או על ידי פסיכולוג חינוכי/קליני אשר עבר הכשרה ספציפית לתחום.
אבחון דידקטי כולל מגוון רחב של מטלות המבוססות על מיומנויות למידה בסיסיות שביניהן קריאה, כתיבה, ניסוח, הסקה, התמצאות במרחב, מוטוריקה, עיבוד חזותי ושמיעתי, הבנת הנקרא, הבנת הנשמע, חישובים חשבוניים, הקשבה, זיכרון וכן הלאה. על סמך ביצועיו של הילד במטלות אלו והשוואתם לנורמות הרלוונטיות לגילו, המאבחן הדידקטי יכול לזהות את נקודות החוזק והחולשה של הילד, ולאבחן האם קשייו נכללים בהגדרה של לקויי למידה. במידה ואכן מאובחנים לקויי למידה, המאבחן יוכל להצביע על סוגי לקויי הלמידה הקיימים.
כחלק מהאבחון הדידקטי, המאבחן יוכל לזהות גם האם קיימת פגיעה מסוימת בתפקוד הקשב והריכוז. עם זאת, הסמכתו אינו מאפשרת לו לתת אבחנה של הפרעת קשב וריכוז, אלא רק להצביע על חשד לקיומה, ולהמליץ להורים להפנות את הילד לאבחון ספציפי לאיתור הפרעות קשב וריכוז.
אבחון פסיכו-דידקטי הוא אבחון דידקטי אליו מתווספים גם מבחנים השלכתיים אשר מאפשרים הצצה אל עולמו הרגשי של הילד. הוספת חלק זה לאבחון מסייעת במקרים בהם קיים חשד שתפקודו של הילד מושפע לא רק מקיומם של לקויי למידה, אלא גם מקיומם של קשיים רגשיים.
לסיכום, באמצעות אבחון דידקטי/אבחון פסיכו-דידקטי ניתן להשיג מספר מטרות מרכזיות:
* אבחון לקויי למידה וזיהוי לקויי הלמידה הספציפיים מהם הילד סובל או לחלופין: שלילת קיומם של לקויי למידה.
* זיהוי אינדיקציות ראשוניות לקיומן של הפרעות קשב וריכוז
* זיהוי גורמים רגשיים המתערבים בתהליכי הלמידה (למשל, רמת חרדה גבוהה אשר פוגעת בתפקודו הלימודי של הילד).
* קבלת המלצות להתערבויות לימודיות ו/או טיפוליות רלוונטיות לקשיי הילד
* קבלת המלצה על מתן הקלות לימודיות (למשל, הארכת זמן במבחנים, הקראה בעל פה, פטור בלמידת שפות וכן הלאה).
תלמידים המתמודדים עם לקויי למידה שונים זה מזה לא רק ברמת החומרה של ההפרעה, אלא גם בסוג לקויי הלמידה מהם הם סובלים. לקויי למידה עשויים לפגוע במיומנויות ויכולות לימודיות שונות, אך ניתן להצביע על שלושה סוגים מרכזיים של לקויי למידה:
לקויי למידה המביאים לפגיעה ביכולתו של התלמיד לרכוש כישורי קריאה התואמים את גילו. כך, למשל, תלמידים עם דיסלקציה עשויים לקרא לאט מאוד, להתקשות בהבנת החומר אותו הם קוראים, לדלג על מילים או לקרא עם שגיאות רבות.
לקויי למידה מסוג דיסגרפיה מתבטאים בקושי ברכישת יכולת הכתיבה התקינה. תלמידים המתמודדים עם דיסגרפיה עשויים לכתוב לאט, להרבות בשגיאות כתיב, להתקשות בניסוח משפטים ובהבעה בכתב או לכתוב באופן מאוד לא ברור.
לקויי למידה מסוג דיסקלקוליה מתבטאים בקושי ברכישת מיומנויות חשבוניות פשוטות ביותר. תלמידים אלו עשויים להתקשות בהבנת משמעותן של פעולות חשבוניות (חיבור, חיסור), בהבנת בעיות חשבוניות מילוליות ובעריכת חישובים פשוטים.
בהתאם לשמם, לקויי למידה הם לקויים אשר משפיעים בעיקר על התפקוד הלימודי. עם זאת, לקויי למידה משפיעים פעמים רבות גם על החוויה הלימודית הכללית של התלמיד ועל תחושתו בבית הספר: תלמיד בעל לקויי למידה עשוי לחוות את בית הספר כמקום מאיים, מעורר חרדה ובעל פוטנציאל לפגיעה בערך העצמי.
מאחר והלמידה היא אחד ההיבטים המרכזיים בחייהם של ילדים ומתבגרים, פגיעה ביכולת להגיע להישגים לימודיים ולתפקד ברמה הלימודית המצופה עשויה להיות מלווה בתסכול ובתפיסה עצמית שלילית: התלמיד אשר מתקשה לרכוש מיומנויות בסיסיות של קריאה או כתיבה יתקשה בדרך כלל לבודד את הקושי בתחום זה משאר היבטי התפיסה העצמית, ועשוי לחוות את עצמו כעצלן, טיפש או חוסר יכולת. תפיסה עצמית שלילית זו עשויה להתבסס באופן חזק במיוחד כאשר לקויי הלמידה אינם מאובחנים, והסביבה מתקפת את תפיסתו העצמית השלילית של הילד. כך, למשל, כאשר ילד עם לקויי למידה מתויג על ידי מורים או הורים כעצלן, חסר מוטיבציה או "תלמיד חלש"- תפיסות אלו עשויות להתקבע באופן עמוק ביותר.
בתגובה לקשיים הלימודיים הנלווים ללקויי הלמידה, עשויות להתפתח גם "תופעות לוואי" שביניהן חרדת בחינות, סרבנות בית ספר, אימוץ עמדה תבוסתנית כלפי הלימודים ו/או אתגרי חיים נוספים, הפרעות התנהגות המכוונות "לפצות" או לטשטש את הקושי הלימודי וכן הלאה.
לקויי למידה נוטים להתגלות בגיל צעיר, לעיתים עוד לפני הכניסה לבית הספר, ובהתאם- נחשבים לא פעם להפרעות של הילדות. עם זאת, לקויי למידה אינם נעלמים בבגרות: חלק ניכר מהבוגרים המתמודדים עם לקויי למידה אמנם מוצאים לאורך השנים אסטרטגיות התמודדות המסייעות להם, אך עדיין עשויים להתמודד עם קשיים בהיבטים שונים של חייהם.
באופן לא מפתיע, אחד הקשיים המרכזיים הקשורים בקיומם של לקויי למידה בבגרות נוגע לתחום הלימודי. אנשים עם לקויי למידה עשויים להגיע אל החיים הבוגרים עם "מטענים" של חוויות למידה שליליות, היעדר אמון בעצמם ודימוי עצמי פגוע. בהתאם, הם עשויים להימנע מלפנות ללימודים גבוהים או לתפקידים תעסוקתיים אשר עשויים לעמת אותם עם קשייהם ועם חוויות הכישלון והחרדה של העבר. כך, הם עשויים למצוא עצמם מחזיקים במשרות אשר אינן מספקות אותם מבחינה אינטלקטואלית וכספית, ולחוות תסכולים ופגיעות נוספות בדימוי העצמי. כמו כן, הם עשויים להיתקל בסיטואציות תעסוקתיות ויומיומיות בהן הם מצופים לשליטה במיומנויות למידה בסיסיות ולחוש חסרי ביטחון כאשר קשייהם נחשפים.
קושי נוסף איתו מתמודדים חלק מהבוגרים המתמודדים עם לקויי למידה נוגע ליחסי ההורה-ילד. כאשר ההורה המתמודד עם לקויי למידה הופך להורה לילד בגילאי הגן או בית הספר, קשיים וחוויות לא מעובדים מעברו עשויים לצוף ולעורר קשיים בקשר שלו עם ילדו. כך, למשל, ההורה עשוי להתייחס לילד עם לקויי למידה באותה הקשיחות בה נהגו בו בהקשר הלימודי או לחלופין- להשליך על ילד ללא לקויי למידה את כל שאיפותיו וציפיותיו להצטיינות לימודית, וכך להפעיל עליו לחץ רגשי בלתי סביר.
לקויי למידה הם לקויים נוירולוגית מולדים ובלתי ניתנים לריפוי. עם זאת, קיימות אסטרטגיות והתערבויות לימודיות-טיפוליות שונות אשר יכולות להקל באופן משמעותי ביותר על ילדים ובוגרים המתמודדים עם לקויי למידה.
הוראה מתקנת- כיום ידוע כי שיטות לימוד שונות יכולות להניב תוצאות שונות באיכותן בקרב תלמידים שונים, ובפרט כאשר מדובר בתלמידים עם לקויות למידה. הוראה מתקנת היא הוראה המתבססת על בחירת שיטת הלימוד המתאימה ביותר לתלמיד לאור קשייו ויכולותיו. בהתאם, הוראה מתקנת מתקיימת בקבוצות קטנות ובאופן פרטני, כך שהתלמיד יכול להפיק מהלימוד את המרב, ולמורה יש אפשרות למעקב צמוד על התקדמותו ועל מידה בה הוא קולט ומפנים את החומר. כך, מורה להוראה מתקנת יכול לסייע לילד עם לקויי למידה בתחום הקריאה לרכוש יכולות קריאה בהתבסס על ערוצי הלמידה החזקים ביותר שלו, אשר אינם בהכרח ערוצי הלמידה הסטנדרטיים המתאימים לתלמידים אשר אינם מתמודדים עם לקויי למידה. לדוגמה, במסגרת הוראה מתקנת מורה יכול להחליט ללמד חשבון באמצעות בדידים ילד עם לקויי למידה אשר התפיסה הויזואלית שלו טובה במיוחד- גם אם שיטה זו אינה שיטת לימוד החשבון האידיאלית לתלמידים ללא לקויי למידה.
אסטרטגיות למידה: הקניית אסטרטגיות למידה היא תהליך בו ילדים עם לקויי למידה לומדים טכניקות ואסטרטגיות המכוונות להתמודדות או פיצוי על קשייהם. כך, למשל, בעוד שילד ללא לקויי למידה יכול לקרא טקסט ולהבחין בין עיקר לתפל באופן אינטואיטיבי, ילד עם לקויי למידה בתחום הבנת הנקרא יכול ללמוד אסטרטגיות כסימון משפטי מפתח, חיפוש הרעיון המרכזי בטקסט, ארגון הנראטיב של הטקסט באמצעות תרשים זרימה וכן הלאה. מעבר לכך, רכישת אסטרטגיות למידה עשויה לכלול סיוע בהקניית הרגלי למידה, הקניית שליטה במיומנויות ניהול זמן נכונות בעת בחינה וכן הלאה. בהקשר זה, רכישת אסטרטגיות למידה עשויה להיות התערבות טיפולית יעילה ביותר גם לבוגרים בעלי לקויי למידה, ובפרט לסטודנטים. זאת, מאחר ורבים מהבוגרים המתמודדים עם לקויי למידה מגיעים לגילאי הבגרות לאחר שרכשו שליטה מספקת במיומנויות קריאה, כתיבה וחשבון, אך עדיין מתקשים בהתמודדות עמן תחת לחץ זמן, עומס לימודי או במסגרת טקסטים או מטלות לימודיות מורכבות.
ריפוי בעיסוק הוא התערבות טיפולית-לימודית יעילה במקרים בהם הילד מתמודד עם לקויי למידה המערבים קשים מוטוריים. כך, למשל, רבים מהילדים המתמודדים עם לקויי למידה מסוג דיסגרפיה מתקשים להחזיק עיפרון כראוי ומפעילים עליו לחץ רב/מועט מדי. במסגרת ריפוי בעיסוק נערכים תרגולים המסייעים לשפר את אחיזת העיפרון ואת המוטוריקה העדינה, באופן שמסייע בהתמודדות עם מטלות בית ספריות שונות. כמו כן, במקרה הצורך ריפוי בעיסוק יכול לסייע גם ברכישת מיומנויות בסיסיות של התארגנות (סידור ילקוט, ארגון המחברת, נהלי למידה למבחן והכנת שיעורי בית) בהן מתקשים חלק מהילדים המתמודדים עם לקויי למידה.
כאמור, ילדים עם לקויי למידה עשויים לצבור בבית הספר חוויות שליליות אשר משליכות על תפיסתם העצמית ועל היבטים רגשיים נוספים. בהתאם, לעיתים הטיפול בילדים עם לקויי למידה כולל התערבות בית ספרית בה מוריו של הילד מונחים לחזק ולהבליט את הישגיו בתחומים שונים. כך, למשל, מורה יכול לדאוג להבליט את כישורי הציור או הספורט של ילד עם לקויי למידה ובכך לחזק את ערכו העצמי, לשפר את חוויתו הבית-ספרית ולחזק את מעמדו בקרב בני כיתתו.
ילדים עם לקויי למידה עשויים להציב בפני הוריהם אתגרים שונים. חלק מההורים מתקשים לקבל את קשייהם של ילדיהם, עקב ציפיותיהם מהם ו/או עקב חוסר הבנה של עוצמת הקושי של הילד (".... אבל איך ילד כל כך חכם לא קולט כזה דבר פשוט? הוא רק צריך להשתדל יותר!"). הורים אחרים מוצאים עצמם מתוסכלים ומביעים כעס רב לנוכח קשיי ההתארגנות או איטיותם של ילדיהם. כמו כן, חלק מהורים נאלצים להתמודד עם "תופעות הלוואי" של לקויי הלמידה, כמו חרדה ולחץ רב של הילד, תחושות נחיתות ודימוי עצמי פגוע, בעיות התנהגות, סרבנות בית ספר, הפגנת אדישות והיעדר מוטיבציה ללמידה, נטייה להשוואה לאחים ללא לקויי למידה וכן הלאה. הדרכת הורים להורים שילדיהם מתמודדים עם לקויי למידה יכולה לסייע להורים לתמוך בילדיהם, להגיב באופן נכון ל"תופעות הלוואי" של לקויי הלמידה ולאזן בין עמדה של ציפייה ואמונה ביכולותיו של הילד לבין עמדה המכירה בקשייו ומסוגלת לוויתורים והפחתת הדרישות בעת הצורך. כך, הדרכת ההורים יכולה לסייע בשמירה על יחסי הורה-ילד תקינים ובכך למנוע מקור נוסף ללחץ וקושי בחיי הילד.
כאמור, לקויי למידה מלווים בחלק מהמקרים בסימפטומים רגשיים של חרדה, פגיעה בדימוי העצמי, בעיות התנהגות, מוטיבציה נמוכה וכן הלאה. בחלק מהמקרים, אבחון וטיפול מוקדמים בלקויי הלמידה ימנעו את הופעת הסימפטומים אך במקרים אחרים סימפטומים אלו יופיעו ויביאו לפגיעה בתפקודו היומיומי, החברתי או הרגשי של הילד. במקרים אלו מומלץ לפנות אל טיפול פסיכולוגי אשר אמנם לא יהווה מענה ישיר ללקויי הלמידה- אך יסייע בהתמודדות עם השלכותיהם הרגשיות, וימנע כניסה למעגל שלילי בו לקויי הלמידה והסימפטומים הרגשיים מקיימים ביניהם אינטראקציה שלילית והרסנית (למשל, מצב בו לקויי למידה מביאים לחרדה אשר פוגעת בתפקוד הלימודי באופן שמגביר את החרדה וחוזר חלילה).
