תפריט נגישות
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

מה הוא אֵבֶל מורכב והאם יש דבר כזה בכלל אֵבֶל בריא?

מה הוא אֵבֶל מורכב והאם יש דבר כזה בכלל אֵבֶל בריא?

צוות בטיפולנט

לקריאת חומרים נוספים במדריך המלא להתמודדות נפשית בזמן מלחמה

התמודדות עם אובדן אדם יקר – כמו ילד, הורה, אח, חבר – היא מן ההתמודדויות הכואבות והקשות ביותר. כתגובה לאובדן, פעמים רבות האדם האבל חש חוסר תאבון, סובל מנדודי שינה, מרבה לבכות, מתקשה לראות טעם לחיים וחש געגוע וכאב קשים מנשוא. כל אלו הן תגובות נורמטיביות וצפויות לאובדן.

אם כך, איך נוכל לזהות תהליך אבל 'תקוע' או ש'הסתבך'? מה צפוי ותקין בתהליך אבל ומתי נדרשת התערבות מקצועית? בכתבה הבאה נכיר אבחנה חדשה שאולי עוד לא שמעתם עליה – אֵבֶל מורכב או אֵבֶל מתמשך (Prolonged Grief Disorder).

מה זה 'אֵבֶל מורכב'?

אבל מורכב הוא מצב אשר בו הסתגלותו של אדם לאובדן של אדם יקר לליבו היא ממושכת ופוגעת משמעותית בתפקודו ובאיכות חייו. בתהליך אבל תקין, הכאב על האובדן אינו נעלם, אך כעבור זמן מה, מתאפשר לאדם האבל לקיים חיים לצד האובדן. לעומת זאת, באבל מורכב, התגובה העוצמתית שנראתה סמוך לאובדן נותרת כפי שהייתה גם כעבור שנה או יותר (6 חודשים אצל ילדים) וישנה פגיעה משמעותית בתפקודו של האדם האבל.

אבחנת התסמונת של 'אבל מורכב' נכללה לראשונה במדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM) רק בגרסתו החמישית והאחרונה. לפני שהיא נוספה למדריך, פעמים רבות נהגו לאבחן תגובת אבל ממושכת עם נוכחות של סימפטומים כמו מצב רוח ירוד ופגיעה בתפקוד כ'הפרעת דיכאון קליני'. לחלופין, כאשר האובדן היה קשור לזיכרונות חודרניים הקשורים לסיבת מותו של האדם (כמו אירוע טרור או תאונת דרכים), לעיתים אבחנו את תגובת האבל כ'הפרעה פוסט-טראומטית'.

הזיהוי וההבחנה בין שלושת האבחנות שהוזכרו – אבל מורכב, הפרעת פוסט טראומטית, ודיכאון קליני – היא מורכבת, כאשר לעיתים מדובר בשילוב של שתיים מהן, או יותר. לכן, נדרשים אנשי מקצוע המתמחים בבריאות הנפש לקביעת האבחנה ומתן המלצות על טיפול מתאים.

למה אֵבֶל ״הופך״ להיות מורכב?

אנחנו לא יודעים מדוע תהליכי אבל מסוימים ממושכים ועוצמתיים יותר, אך מחקרים מצביעים על כמה גורמי סיכון. גורמי הסיכון, כשמם כן הם – מגדילים את הסיכוי להתפתחות של אבל מורכב, אך נוכחותם אינה אומרת בהכרח כי יתפתח אבל מורכב.

גורמי הסיכון המרכזיים הם:

1. ההיסטוריה של האדם האבל – כאשר האדם האבל התמודד בעבר עם הפרעת מצב רוח (כמו הפרעה ביפולרית או דיכאון מז׳ורי), או עם חוויות ילדות שליליות וטראומטיות, מחקרים מראים כי קיים סיכון מוגבר להתפתחות של אבל מורכב לאחר אובדן.

2. מידת הקרבה לאדם הנפטר – ככל שהקרבה לאדם הנפטר הייתה משמעותית יותר, כך עולה הסיכון להתפתחות של תהליך אבל מורכב. כך, סביר יותר שאבל מורכב יתפתח אצל הורים שאיבדו ילדים או אצל בן או בת זוג של אדם שנפטר, מאשר אצל מישהו שהיה בקשר מרוחק יחסית עם המנוח.

3. טיב היחסים עם האדם הנפטר – דווקא כאשר היחסים עם האדם הנפטר היו קונפליקטואליים, כלומר כללו תחושות של אשמה, כעס וחרטה, תהליך האבל עשוי להיוותר 'לא פתור' ולהוביל להתפתחות של אבל מורכב.

4. אובדן פתאומי ולא צפוי – מקרי מוות שהם תוצר של מצבים בלתי צפויים כמו התאבדות, אירוע טרור או תאונה, עלולים להוביל להתפתחות של אבל מורכב. במצבים אלו, האבל עשוי לכלול תסמינים פוסט-טראומטיים, כמו זיכרונות חודרניים סביב האירוע או האופן שבו האדם איבד את חייו.

איך מזהים אֵבֶל מורכב?

ראשית, מרכיב עיקרי באבחנה הוא הזמן אשר חלף מאז האובדן – לפחות מעל לשנה בקרב מבוגרים ו-6 חודשים בקרב ילדים. כלומר, במצב התקין, השלב הראשוני של תהליך האבל הוא עוצמתי אך כעבור זמן מה החוויה ועוצמתה משתנות. לעומת זאת, באבל מורכב, השלב הראשוני נותר קבוע ובלתי משתנה כפי שהיה בסמוך לאובדן, ואילו האדם מתקשה להמשיך לתפקד ולחיות את חייו בצורה מלאה.

בנוסף, באבל מורכב קיימת מצוקה נפשית הכרוכה בתחושת געגוע וכמיהה אינטנסיבית לאדם שנפטר, וכן עיסוק חוזר במחשבות וזיכרונות הקשורים אליו. אצל ילדים ומתבגרים, העיסוק החוזר יכול להתבטא סביב נסיבות המוות של האדם.

לעיתים, הזיכרונות והחוויות הקשורות לאובדן נחוות כחודרניות, כלומר כאילו הן בלתי נשלטות ומגיעות למחשבותיו של האדם בניגוד לרצונו. במצבי אבל מורכב תחושות אלו נוכחות ברוב הימים, ולפחות במשך החודש האחרון.

בנוסף, ישנה נוכחות של מספר סימפטומים נוספים אשר מקשים על תפקוד בתחומי החיים (כמו עבודה, זוגיות, חברה):

• שיבוש בזהות (למשל, תחושה שחלק מעצמך מת)

• תחושה ניכרת של חוסר אמון לגבי המוות 

• הימנעות ממפגש עם תזכורות לכך שהאדם הקרוב נפטר

• כאב רגשי עוצמתי (למשל כעס, מרירות וצער) אשר קשור למוות

• קושי בהתארגנות מחדש (למשל יצירת קשר עם חברים, למצוא תחומי עניין או לתכנן את העתיד)

• כהות חושית (הפחתה ניכרת של החוויה הרגשית המכונה בשפת היום-יום "אדישות")

• תחושה שהחיים חסרי משמעות

• תחושת בדידות אינטנסיבית (למשל תחושת ריחוק מאחרים)

• מחשבות בלתי אדפטיביות (למשל עיסוק באשמה סביב סיבת המוות)

• מחשבות או התנהגות אובדנית

טיפול באֵבֶל מורכב

במילים פשוטות, ניתן לומר כי אבל מורכב הוא אבל 'תקוע' או 'לא פתור' אשר פוגע משמעותית באיכות חייו של האדם האבל, ומכאן כי הוא דורש עזרה מקצועית. מחקרים מראים כי אנשים אשר מתמודדים עם אבל מורכב ממעטים לפנות לטיפול, ולכן פעמים רבות לסביבה יש תפקיד משמעותי בעידודם לפנייה ראשונית. 

טיפול בתחום אבל ושכול יכול להתקיים במסגרת טיפול פרטני, טיפול משפחתי, או קבוצתי (לעיתים כאשר למספר אנשים יש חוויית אובדן דומה). בנוסף, במידת הצורך, ניתן לפנות לקבלת טיפול תרופתי על מנת להפחית סימפטומים של חרדה, דיכאון או נדודי שינה.

מקורות‏

https://www.psychiatry.org/patients-families/prolonged-grief-disorder

  https://www.psychologytoday.com/us/blog/two-takes-depression/202202/what-everyone-should-understand-about-prolonged-grief-disorder

Regier, D. A., Kuhl, E. A., & Kupfer, D. J. (2013). The DSM‐5: Classification and criteria changes. World psychiatry, 12(2), 92-98

אנשי מקצוע בתחום

טיפול במצבי אבל ושכול

עוד מאמרים שיעניינו אותך