איך תעזור לילדך להתמודד עם קשיים וכישלונות?

צוות בטיפולנט

בין אם נרצה בכך ובין אם לא, כישוריו ויכולותיו של הילד אינם מחסנים אותו מפני התמודדות עם כישלונות, קשיים ואכזבות בהיבטים תפקודיים (מציור ועד קשירת שרוכים), לימודיים (ציונים, שיעורי ספורט) וחברתיים (דחיית ניסיונות התקרבות לחבר נחשק). כישלונות אלו מפגישים את הילד עם מגבלות המציאות ומסייעים לו להכיר את עצמו באופן ריאלי ואמיתי יותר, אך בטווח המיידי - מעוררים פעמים רבות תחושות של תסכול, כעס ואכזבה. תחושות אלו טבעיות ומובנות, אך כהורים עלינו לסייע לילדינו להתמודד איתן באופן מוצלח.

מאה בחשבון, אפס בהתמודדות

התמודדות מוצלחת עם כישלון מורכבת ממספר היבטים המאפשרים תגובה יעילה ומסתגלת. ראשית, ההתמודדות היעילה מבוססת על הכרה בקושי או בכישלון. כך, למשל, תגובה כ"גם ככה לא אכפת לי, אני שונא לצייר/ חשבון/ את הילד הזה" היא תגובה המכחישה את החוויה הרגשית המכאיבה באופן שאינו מאפשר מעבר לשלב ההתמודדות הבא, הכולל הערכה ריאלית של משמעות הכישלון. הערכה ריאלית של משמעות הכישלון משמעה יכולת לחוות את הכישלון באופן פרופורציונאלי, ענייני ובתוך הקשר רחב יותר.

למשל, הערכה ריאלית תהיה "לא הצלחתי להרכיב את הפאזל הזה, אולי הוא קשה מדי ואולי לא התאמצתי מספיק. אנסה בפעם אחרת" ואילו הערכה בלתי ריאלית תהיה "לא הצלחתי להרכיב את הפאזל. אני אף פעם לא מצליח בכלום ובטח לא אצליח בשום דבר".

באופן טבעי, האופן בו הכישלון נתפס ומומשג משפיע על טיב הרגש המתעורר (שלילי, חיובי, נייטרלי) ועל עוצמתו. בהתאם, ההתמודדות היעילה מבוססת גם על יכולת וויסות רגשי גם במקרים בהם מתעורר רגש בלתי נעים. כך, למשל, ילדים שמסוגלים לווסת רגשות כעס ואכזבה המתעוררים בעקבות הפסד במשחק יתמודדו טוב יותר מילדים המתקשים לווסת רגשות ומגיבים ב"שבירת כלים" או רמאות לנוכח הפסד.

• כיצד נוכל לחזק את החוסן
  הנפשי של ילדינו?

  
• מערבולת רגשות: איך לנווט
  את הילדים?

  
• טיפול פסיכולוגי לילדים: איך
  תדעו אם הילד זקוק לטיפול?

  

ההיבט האחרון של יכולת ההתמודדות מתייחס לנכונות להמשיך ולהתנסות למרות חווית הכישלון, ולא להימנע מכל התנסות או אתגר אשר עלולים גם הם להביא לכישלון.

באופן טבעי, ילדים אינם נולדים עם יכולת טובה להתמודדות עם כישלון, אלא מפתחים יכולת זו מתוך התנסויותיהם ובעזרת הכוונה הורית מתאימה.

איך תסייעו לילד להתמודד עם קשיים וכישלון?

הגיבו נכון במצבי כישלון: בהתאם ליכולות הנדרשות להתמודדות יעילה ומסתגלת עם כישלון, תפקידכם כהורים הוא לספק לילד את הכלים לכל אחת מיכולות אלו. כאשר הילד נכשל או מתקשה, אל תייפו את המציאות עבורו ("הגננת לא מבינה כלום", "זה ילד שלא שווה את המאמץ"), אך בו זמנית סייעו לו לראות את הקושי באופן פרופורציונאלי: סמנו את האפשרויות לשינוי ושיפור ("פעם הבאה תלמד יותר", "אולי מחר הוא ירצה לשחק איתך"), הדגישו שכולם נכשלים ומתקשים ועזרו לילד להיזכר גם בחוויות של הצלחה ("במשחק הזה הפסדת, אבל אתה זוכר שבפעם הקודמת אתה ניצחת?", "בחשבון היה לך קשה אבל יש עוד מקצועות, ויש לך תעודה מאוד יפה").
אזנו בין לגיטימציה רגשית לבין מניעת תגובות שליליות: עצב, אכזבה, כעס ותסכול הן תגובות רגשיות טבעיות ולגיטימיות לכישלון. תנו לילד להביע אותן ולדבר עליהן, אך מנעו התנהגויות שליליות אשר עשויות לפגוע בילד בטווח הרחוק או להקשות עליו להתנסות שוב. למשל, אל תאפשרו שבירת צעצועים או סילוק של חבר לאחר הפסד.

עודדו התנסות ולא הימנעות: עודדו את הילד להתנסות והדגישו את חשיבות התהליך וההנאה ולא רק את התוצאה, ואת העובדה שיש תחומים ומיומנויות שרכישת שליטה בהם לוקחת זמן ומאמץ. אל תאפשרו לילד "לשבור כלים" בעקבות כישלון או הפסד כדי למנוע התקבעות של תחושת חוסר היכולת ועלייה בחרדה סביב התנסויות דומות.

בססו דימוי עצמי חיובי: פרפקציוניזם וקושי בהתמודדות עם כישלונות קשורים פעמים רבות בדימוי עצמי נמוך: עבור ילד עם דימוי עצמי גבוה, אשר אוהב ומעריך את עצמו, כישלון אינו נחווה כמאיים ומערער את תחושת העצמיות כפי שהוא נחווה על ידי ילד אשר מתקשה לראות את עצמו באור חיובי וחש פגוע וחסר ערך.

בדקו את עצמכם - איך אתם מרגישים עם כישלון של הילד? ילדים נחווים פעמים רבות כשלוחה של ההורה כך שכישלונותיהם והישגיהם נחווים לא פעם כמשקפים את יכולותיו וכישלונותיו של ההורה עצמו. כאשר ההורה חווה חרדה וקושי סביב קשיים, כישלונות או ביטויים להיותו של הילד בלתי מושלם - הילד קולט את המסר ומתקשה לשאת כישלונות גם כאשר על פני השטח נאמרות לו המילים הנכונות: אם הילד חש שה"לא נורא" שההורה אומר לו הוא מתחת לפני השטח "זה נורא, אתה חייב להצליח כדי שארגיש טוב עם עצמי!" - סביר להניח שיתקשה להתמודד עם כישלונות.

הוו מודל לדוגמה: כמו בכל תחום אחר, הילד לומד באופן חוויתי הרבה יותר מאשר ממסרים מילוליים ישירים. במילים אחרות, אם אתם מפגינים גישה ביקורתית, פרפקציוניסטית ונוקשה כלפי עצמכם או כלפי בן/בת הזוג שלכם, הילד יפנים את "קוד המוסר" שלכם ויפגין גישה נוקשה ובלתי סלחנית כלפי כישלונותיו גם כאשר המסר הגלוי יקרא לסבלנות לכישלונות. 

היכנסו לקבלת מידע נוסף אודות הדרכת הורים