קורבנות אלימות במשפחה: מבט משפטי וטיפולי

פרופ' עינת מטצל וד"ר שירי אורון

מהי ההגדרה לאלימות במשפחה?

אלימות במשפחה כוללת אלימות פיזית, מינית, רגשית פסיכולוגית וכלכלית. באופן גורף, כל צורות האלימות הללו מהוות אמצעי של שליטה על הקורבן. אלימות במשפחה הינה שכיחה ביותר ומתרחשת לרוב על ידי הגבר כנגד בת זוגו. מדובר בבעיה חברתית גלובלית חמורה, המהווה כשלעצמה פגיעה קשה בזכויות אדם, וחרף מחקרים רבים בתחום עודנה שכיחה ובעלת השלכות רוחביות על חייהם של מיליוני נשים וילדים ברחבי העולם.

מלבד ההשלכות הישירות של האלימות על קורבנותיה, נמצא שקורבנות אלימות במשפחה מצויות בסיכון מוגבר משמעותית לנזקים בריאותיים ונפשיים חמורים. כלומר, נזקי האלימות מחלישים, משפילים, מדכאים, מבלבלים ומובילים לפגיעה בדימוי העצמי, תוך נישול הקורבן מתחושת השליטה בחייה.

בכתבה זו נבקש לתאר את האתגרים המערכתיים והרגשיים איתם מתמודדות קורבנות אלימות במשפחה, ולהציע את היתרונות הקיימים בטיפול באמנות בקרב קורבנות אלימות במשפחה. חשוב לציין, כי אם את, אתה או מישהו בסביבתכם סובל מאלימות במשפחה, יש לפנות לסיוע מקצועי על ידי אנשי מקצוע מומחים, שיוכלו לסייע ברמה המערכתית והרגשית המתאימה ביותר.

אתגרים מערכתיים של אלימות במשפחה – אי צדק אפיסטמי

אף על פי שלמערכת המשפט תפקיד מובהק במיגור אלימות במשפחה ובכוחה לסייע לקטיעת ההשפעות הבין דוריות ולספק הגנה לנשים ולילדים, השיח המשפטי הקלאסי מתקשה להכיל את מנעד הרגשות והמשמעויות המתלוות לתופעת האלימות במשפחה ולוקה בחוסר במענים מתאימים. מערכת המשפט מאותגרת בנוגע לחומרת התופעה של אלימות במשפחה והדבר ניכר בענישה המופחתת, חרף חומרת נזקיה.

צדק הוא מושג יחסי אך הכרחי לסדר חברתי נורמטיבי. לאורו מתבצעות החלטות, פרשנויות, ואפשרויות לעיגון זכויות כלפי פרטים וקבוצות בחברה. המונח "אי צדק אפיסטמי" מתייחס למצב אשר נגרם כאשר החברה לא מעניקה לפרט או לקבוצת פרטים בחברה את מידת האמינות לה הם ראויים. למעשה, העוול הזה מפלה לרעה פרטים בחברה אשר באופן שיטתי חוויותיהם לא מקבלות מקום בשיח החברתי. כפועל יוצא, לא מתפתחים אמצעים לפרש חוויות של קורבנות, שכן הקול שלהן נחשב פחות אמין בשל סטיגמות, סטראוטיפיים ודעות קדומות, אשר לא מאפשרים לקורבנות מעמד חברתי שווה ערך.

כך לדוגמא, כאשר קורבנות אלימות במשפחה מדווחות לרשויות על חוויותיהן, סטראוטיפיים המתייגים נשים כהיסטריות או מגזימות, גורמים פעמים רבות לכך שלא יאמינו להן, ובפרט כאשר מדובר באלימות שאינה פיזית או כזו שלא הותירה סימנים חיצוניים. ברגע ששיח המשפטי דורש מנפגעות סימנים פיזיים כדי להיחשב כקורבנות אלימות ואין מספיק סעדים למתן מענה לקורבנות, הנפגעות חוות אי צדק אפיסטמי מובנה. המשמעות היא, שהן נותרות בחוסר אונים מתמשך; ללא קול וללא ייצוג מול המערכת המשפטית והחברה בכללותה. כך, אי צדק שיטתי גורם לדיכוי הקורבנות שאינן מצליחות לקבל תמיכה ומענה לפגיעתן.

• האם אתם סובלים מאלימות רגשית בתוך קשר? 

  
• ארגונים למען נפגעות ונפגעי אלימות במשפחה 

  
• איך נזהה אלימות
  בתוך המשפחה? 

  

אתגרים רגשיים של אלימות במשפחה – טראומה ודיכוי

כדי להבין את משמעות הדברים, חשוב להבין את ההשפעה של טראומה. חוויה טראומטית מובילה להתמודדות על ידי אחד מדרכי הפעולה הבאות – לחימה, בריחה או קיפאון (Fight, Flight or Freeze). כאשר השיח המשפטי ומערכת המשפט אינם מבינים תגובות אלו, ונראה להם שמדובר בתוקפנות/ אגרסיביות לא מותאמת, או כחוסר תגובה הולם, קורבנות של אלימות במשפחה מרגישות עוד יותר לא מובנות. לכך, השלכות רגשיות משמעותיות. כמו כן, במקרים בהם מדובר באלימות רגשית, וכאמור אין סימנים פיזיים ברורים לפגיעה, המערכת נוטה להתעלם מהפגיעה ולא לזהות את נפגעת האלימות כקורבן.

מבנים משפטיים ממשיכים לשלול הבנות של נפגעות אלימות במשפחה בנוגע למציאות בה הן חיות, ו"קולות" של קורבנות אלימות במשפחה מושתקים פעמים רבות על ידי ״הקול״ הדומיננטי של מערכת המשפט והחברה. כאשר מלכתחילה חשופות הקורבנות לאי צדק מובנה, לצד חוסר מובנות על ידי השיח המשפטי בכל הנוגע להתמודדות המתמשכת של הקורבנות עם ההשלכות הרגשיות של הטראומה, הסיכוי להתמודד בהצלחה עם מערכת משפטית שחסרה כלים טיפוליים וסעדים משפטיים קטן. כך, קטן משמעותית גם הסיכוי שיוענק להן מענה ראוי והגנה.

טיפול באמנות לקורבנות אלימות במשפחה

לאנשי טיפול תפקיד מרכזי בתהליך ההחלמה והריפוי של קורבנות אלימות במשפחה. תחילה, בהתמודדות עם סטיגמות ודעות קדומות המיוחסות לקורבנות אלימות במשפחה. מעבר לטיפול מילולי, שפות האמנות השונות מאפשרות ביטוי בלתי אמצעי המועיל במיוחד במצבים של השתקה והדחקה, הנגרמים לקורבנות כתוצאה מאי צדק אפיסטמי וטראומה דרך יצירת גישה לעיבוד זיכרונות טראומטיים לא מודעים, תפיסות סנסוריות, מצבים אפקטיביים וגילויים התנהגותיים.

יצירת נרטיב אחיד מחזק את הנפגעת בהפחתת חרדה ודיכאון ומאפשר לה להתחבר לקהילה מסייעת ולהתמודד באופן מיטבי יותר עם דרישות מערכת המשפט. מחקרים מראים כי שימוש בכלים אמנותיים עם נשים שורדות אלימות מחזקים את החוסן האישי של  הנפגעות, ושאינטגרציה של חוויות מילוליות ולא-מילולית יוצרת תקשורת יעילה יותר. לדוגמה, במצבים בהם יש עימות משפטי בין נפגעת אלימות רגשית אל מול פוגע, יכולה הנפגעת להרוויח משילוב של טיפול באמנות. שכן, טיפול זה, השם דגש על היבטים לא מילוליים, מסייע לנפגעת המתמודדת תכופות עם הצורך להסביר ו"להוכיח" את המציאות שלה מול המערכת.

פעמים רבות, קורבנות אלימות במשפחה נתפסות פחות אמינות, במיוחד כאשר הן מפגינות פגיעות, ערעור ובלבול, ופעמים רבות מול תוקף רהוט ואיתן כלפי חוץ. במצבים אלו, טיפול באמנות עשוי לאפשר מרחב לביטוי פרה-מילולי לחוויה, להכיל ולהדהד את האמת שלה, לחזק את הנפגעת, לסייע לה לווסת את הרגשות ולתת מילים, דרך התבוננות, לחוויית הקשר וסמליה. באמצעות האמנות, תוכל הנפגעת לגבש נרטיב, שלא היה נגיש עבורה במצבי הטראומה ובפרט לאור נזקי האלימות במשפחה.

סיכום והצעות ליישום

חשיבה על שילוב דיסציפלינות כמו משפט וטיפול מעלה מספר נקודות סביב התמודדות עם מצבי אלימות במשפחה:

1. הזרות לכאורה בין שתי ה"שפות" – שפת המשפט, המאופיינת כשיח של זכויות, אל מול שפת הטיפול, המאופיינת בהבנה רגשית והקשרית, היא זרות שיש הכרח לגשר לצורך מענה מדויק וראוי לנפגעות אלימות במשפחה.

2. שימוש בכלים אמנותיים – בשל השפעת הטראומה, לשימוש בכלים אמנותיים יש אפשרות לעקוף את המלל, להנכיח ולתקשר את הנזק והצורך היכן שמילים לא מצליחות לבטא (ראו דוגמא ליצירות בהמשך הכתבה).

3. שילוב בין דיסציפלינות – בהעדר הבנה טיפולית מעמיקה ושקלול נזקיה, המערכת חסרה את הכלים להתמודד ולספק סעד הולם לקורבנות. מתוך כך, אנו מדגישות חשיבות של עבודה אינטר-דיסציפלינרית ושילוב של אנשי משפט, תמיכה סוציאלית וטיפול ליצירת הערכת מצב והצעת תגובה הוליסטית לתיקון אי הצדק שחווה הנפגעת.

מתוך הבנה שאי צדק אפיסטמי נגרם לקורבנות אלימות במשפחה, מחניק את עדותן וקולן, ומקשה להציע משאבים משפטיים וחברתיים ראויים, יתכן שכלי הטיפול האמנותיים יאפשרו לנפגעות להמשיג את הפגיעה ולתווכה לרשויות, ובכך לסייע לתיקון העוול המוטה באופן סיסטמתי כנגדן.

כעת, נבקש להציג יצירות המבטאות את המשמעות של טיפול באמנות עבור נפגעות אלימות במשפחה:

"מבט מלא", חמר, אקריליק, 5X5

עינת מטצל

"בפנים גלויות", פחם ואקריליק, 70X100

שירי אורון

על הכותבות – פרופ' עינת מטצל וד"ר שירי אורון

ד"ר (מגדר) שירי אורון - עו"ד מגשרת ונוטריונית, מומחית לדיני משפחה, אלימות במשפחה, זכויות נפגעי עבירה וזכויות אדם. יו"ר הועדה לאלימות מגדרית שוויון וזכויות אדם, לשכת עו"ד מחוז י-ם, יו"ר ועדת ביקורת המרכז לנפגעי.ות תקיפה מינית, אמנית וחוקרת אלימות במשפחה, אלימות רגשית ומגדרית, אוניברסיטת בר אילן.

פרופ׳ עינת מטצל - מטפלת באמנות חזותית ומטפלת משפחתית וזוגית בארה״ב ובישראל, מטפלת במשחק, ראשת התכנית לטיפול באמצעות אמנות חזותית בבר אילן, בעלת הכשרות נוספות בטראומטולוגיה וטיפול מיני, חוקרת עמידות ויצירתיות, כותבת ויוצרת.

מקורות

Bird, J. (2018). Art therapy, arts-based research and transitional stories of domestic violence and abuse. International Journal of Art Therapy, 23(1), 14–24

Epstein, D. & Goodman, L. A. (2019). Discounting women: Doubting domestic violence survivors' credibility and dismissing their experiences. University of Pennsylvania Law Review, 167 (2), 399-462

Easteal, P., Bartels, L. & Bradford, S .(2012) .Language, gender and ‘reality’: Violence against women. International Journal of Law, Crime and Justice, vol. 40, 324-337

Fricker, M.  (2007). Epistemic injustice: Power and ethics of knowing. Oxford: Oxford            University Press

Herman, J. L. (1992). Trauma and Recovery. New York: Basic Books