30.03.14
צוות בטיפולנט
אפשר לקרא לזה פידבק ואפשר לקרא לזה ביקורת בונה, אך בשורה התחתונה, כמעט אף אחד מאתנו לא אוהב לעמוד בפני ביקורת שלילית. עם זאת, עבור חלקנו קבלת ביקורת שלילית אינה רק חוויה בלתי נעימה אלא סוג של קטסטרופה נפשית המלווה בתחושות של השפלה, זעם וכאב. מדוע קשה כל כך לקבל ביקורת, ואיך לומדים להתמודד איתה באופן חיובי יותר?
"ביקורת בונה? בשבילי אין דבר כזה"
נזיפה מהבוס, ביקורת נוקבת ממרצה, האשמות של בת הזוג, הערה ביקורתית של חבר או קולגה... כל אלו מאלצים אותנו לפגוש שוב ושוב את מגבלותינו ואת נקודות החולשה שלנו. בעוד שחלקנו מתמודדים עם ביקורת באופן נינוח יחסית, אצל חלקנו קבלת ביקורת מלווה בכאב נפשי עז. מה מסביר שוני זה ברגישות לקבלת ביקורת?
קוהוט, אנליטיקאי אמריקאי אשר ייסד את זרם פסיכולוגיית העצמי, סימן את ציר הערך העצמי כציר מרכזי בהתפתחות הנפשית. לטענתו, כדי שהילד הפעוט יהיה מסוגל להתמודד עם מגבלותיו המציאותיות הוא זקוק לתקופה המאופיינת בחווית גדלות וכל יכולות אותה ההורים מתקפים ומאשרים. כך, למשל, כאשר האב מתפעל בהתלהבות כנה מהגול שבנו הבקיע ומכנה אותו "אלוף עולם" או כשהאם טוענת כי הצמיד שהכין לה הוא "הכי יפה בעולם" - הילד מטמיע לתוכו את תחושת ההתפעלות ומבסס דימוי עצמי חיובי. כמו כן, בגיל הרך הפעוט חווה את הוריו כמופלאים וכל יכולים ומרגיש במידה מסוימת כי הוא חלק מהם ולכן - מופלא ונהדר בפני עצמו. כאשר חוויה חיובית זו מתבססת היטב, הילד מצליח להיפגש בהדרגה עם מגבלותיו המציאותיות באופן שאינו נחווה כקטסטרופלי ומערער. לעומת זאת, כאשר הילד לא זוכה להתפעלות ואהבה הורית או להזדהות עם הורה הנחווה כחזק ומופלא, אין לו משאבים לבניית דימוי עצמי חיובי והוא הופך להיות מה שקוהוט כינה "פגיע מבחינה נרקיסיסטית". כלומר, כל מפגש שלו עם כישלון, ביקורת שלילית או מגבלה מערער באופן עמוק את תחושת העצמיות והביטחון בעולם.
קוהוט תיאר כי בתגובה לפגיעות הנרקיסיסטית מתפתחות פעמים רבות הגנות גרנדיוזיות אשר נועדו לשמר את תחושת הערך העצמי. הגנות אלו מביאות פעמים רבות לקושי משמעותי ומוגבר בהתמודדות עם מגבלות ועם קבלת הערות וביקורת.
בחן את עצמך: האם אתה יודע לקבל ביקורת?
מאחר ואף אחד מאיתנו אינו אוהב לשמוע על עצמו דברים שליליים, איך תדע אם אתה מתמודד עם קושי ייחודי בקבלת ביקורת? אם אתה משיב בחיוב על חלק ניכר מהשאלות הבאות, יש סיכוי סביר לכך:
האם קבלת ביקורת מעוררת בך כעס עז על ה"מבקר" ו/או גורמת לך להשיב בביקורת כלפיו?
האם אתה מגיב לביקורת באופן הגנתי והודף ומנסה להוכיח בכל דרך כי בעצם לא שגית?
האם קבלת ביקורת גורמת לך להרגיש שהמבקר רוצה ברעתך/ אינו מעריך אותך/ שינה את יחסו כלפיך, או שיחסו החיובי כלפיך עד כה היה העמדת פנים בלבד?
האם חשיפה לביקורת מלווה בתחושות קשות של עצב, מצוקה או שנאה עצמית?
האם אתה מגיב לביקורת בניסיונות תיקון/שיפור אינטנסיביים ופרפקציוניסטיים?
האם ביקורת מעוררת בך דווקא התנשאות ובוז כלפי הצד השני?
לקבל ביקורת ולהישאר בחיים
קושי משמעותי בקבלת ביקורת יכול להביא לפגיעה ניכרת בהיבטי חיים רבים. ברמה האישית קבלת ביקורת מונעת פעמים רבות למידה והתקדמות מאחר והיא אינה מאפשרת הקשבה כנה ועיבוד של הפידבק, ואף מלווה פעמים רבות בהימנעות מסיטואציות אשר עלולות להוביל לקבלת ביקורת. כך, למשל, אנשים המתקשים מאוד לקבל ביקורת עשויים להימנע מקבלת משרה או קידום ולהתקבע בתפקיד סטטי אשר אינו מספק ומאתגר אותם אך גם מאפשר להם לשמר את תחושת הערך וההצלחה. גם ברמה הבין אישית לקושי בקבלת ביקורת יש השפעה שלילית משמעותית: אנשים המתקשים לקבל ביקורת עשויים להיקלע לעימותים קשים והרסניים עם בני זוג/קולגות/בוסים המבקרים דבר מה בהתנהלותם, או להעביר לצד השני מסר לפיו העברת ביקורת היא טאבו - היבט המשטיח ומצמצם את התקשורת ואת איכות היחסים. כמו כן, אנשים המתקשים להתמודד עם ביקורת חווים פעמים רבות מצוקה קשה סביב כל אמירה או התייחסות הכוללים את צל צילה של ביקורתיות.
למרות זאת ולמרות שורשיו המוקדמים של הקושי בקבלת ביקורת, מדובר בתכונה הניתנת לשינוי. טיפול נפשי יכול לסייע בזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה בלתי רציונליים ("ביקורת היא סוג של זלזול"), בחיזוק הדימוי העצמי ובעיבוד הגורמים הרגשיים לקושי המהותי בקבלת ביקורת.
