של מי הגוף הזה בכלל? ערכה של תחושת בעלות על הגוף

אלמוג פז

"הגוף שלי לא הרגיש שלי. הרגשתי רק כמו תודעה צפה בחלל יחד עם מחשבות קהות ומעורפלות. חשבתי לפעמים שזה משוגע שאפילו יש לי גוף משלי, בגלל שלא הרגשתי מחוברת אליו. הייתי מסתכלת למטה על הידיים שלי והן לא הרגישו אמיתיות." מליה ברדשואו (תרגום חופשי)

מהי בעלות על הגוף?

בעלות גוף (Body Ownership) הוא מושג המתייחס לידיעה שהגוף שלנו הוא אכן שלנו. כלומר, בעוד אדם מסתכל על גופו, או חווה תחושה גופנית כמו כאב או עונג, עולה מחשבה אוטומטית כי 'הדבר קורה ל'גוף שלי'. כאשר יש תחושת בעלות תקינה על הגוף, החוויה של העצמי אינה מנותקת מהחוויה החושית של הגוף. חווית הבעלות על הגוף היא אחת מהחוויות הראשוניות ביותר שיש לאדם, והיא מאפשרת חוויה שלמה יותר של קיום 'עצמי' – התחושה שאני קיימת, כסוג של מעגל סגור.

תחושת הבעלות על הגוף מתבססת על גירויים חיצוניים אשר נקלטים על ידי החושים הפיזיים. החל ממבט על הידיים והידיעה ש'הידיים האלו שייכות לי', ועד התחושה של העור נמתח, חום, קור, מגע עם משטחים וכדומה. לאמיתו של דבר, לא מדובר בדיוק בחוש אלא בתפיסה כוללנית של הגוף, המתרחשת דרך חיבור לתחושות הגוף ופירושן, אשר הופכת לידיעה מנטלית.

תחושת בעלות על הגוף קשורה גם לתחושה של סוכנות על הגוף (Body Agency), המתייחסת לבעלות על פעולות שהגוף שלי עושה, אשר עשויה לעלות במחשבות כ'אני הזזתי את היד'. על אף שאין הסכמה לגבי האם תחושת סוכנות על הגוף יכולה להתקיים ללא תחושת בעלות על הגוף, ברור כי שני המנגנונים קשורים זה לזה ומשפיעים אחד על השני.

מתי בעלות על הגוף עלולה להיפגע?

תחושת בעלות על הגוף עלולה להיפגע במקרים של פגיעה מוחית או טראומה. לדוגמה, במקרים של פגיעה מינית או טראומה פיזית/ מנטלית אחרת, עלולים להתרחש מצבים של דיסוציאציה – תחושת נתק מהמציאות, אשר עלולה גם להשליך על תחושת החיבור לגוף. אלו המתמודדים עם הפרעה הקשורה לדיסוציאציה או לפוסט-טראומה, עלולים לחוש ניתוק מהגוף שלהם גם על בסיס יומיומי, ולא רק במהלך הפגיעה עצמה (כפי שמתואר בציטוט לעיל).

במחקרים שונים, תחושת הבעלות על הגוף נמצאה כקשורה למנגנונים של עיבוד רגשי, וכן כמהווה מנגנון קוגניטיבי בסיסי עבור הישרדות. כלומר, אם אדם מרגיש נתק מסוים מגופו אז הסיכון לפגיעה בגוף עולה. זאת, מכיוון שהיכולת לקבל מידע מגירויים חיצוניים ולעבד אותם בצורה מיטיבה פוחתת.

• זיהוי וטיפול בטראומה

  
• מהי גישת הטיפול המתאימה לי?

  
• מהי דיסוציאציה?

  

כיצד ניתן לשפר או לסייע לתחושת בעלות על הגוף?

התשובה לשאלה זו מורכבת מכיוון שהיא תלויה באדם ובסיבה שבגינה התערערה תחושת הבעלות על הגוף מלכתחילה. במצבים בהם מדובר במשהו שקרה 'ביום בהיר אחד', והוא מפריע לתפקוד היום יומי, יש להיוועץ ברופא בכדי לבחון ולשלול פגיעות פיזיולוגיות. במצבים אחרים, בהם התופעה מתרחשת או מתגברת לאחר אירוע טראומטי או נסיבות חיים קשות ומורכבות, ככל הנראה לתופעה בסיס רגשי-קוגניטיבי.

חשוב לציין, כי תחושה של חוסר בעלות על הגוף וניתוק גופני אינה מעידה באופן מידי על בעיה עמוקה ומשמעותית. כמו חושים אחרים, ייתכן וסביב חולשה, עייפות, כאב וכדומה, תחושת הבעלות על הגוף תתערער. יחד עם זאת, במידה והדבר מופיע באופן עקבי ומתמשך, מעורר חוסר נוחות או פוגם בתפקוד, כדאי לפנות לטיפול רפואי או לטיפול פסיכולוגי.

על הכותבת - אלמוג פז

סטודנטית לפסיכולוגיה קלינית מסלול ילד במכללה האקדמית ת"א יפו. בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה וספרות כללית והשוואתית מהאוניברסיטה העברית. התזה שלה עוסקת בהשפעה של סוגים שונים של מדיטציות על תחושת בעלות על הגוף.

מקורות

Ataria, Y. (2015). Sense of ownership and sense of agency during trauma. Phenomenology and the Cognitive Sciences, 14, 199-212

Bradshaw, M. (2016) A Return to Self: Depersonalization and How to Overcome It, Seattle, WA: Amazon Services International

Ehrsson, H. H. (2020). Multisensory processes in body ownership. Multisensory perception, 179-200

Schroter, F. A., Siebertz, M., & Jansen, P. (2023). The Impact of a Short Body–Focused Meditation on Body Ownership and Interoceptive Abilities. Mindfulness, 14(1), 159-173