27.04.16
צוות בטיפולנט
כאשר אנו חושבים על בריונות, אנו מסווגים מיד את הצדדים: קורבן הבריונות והבריון. הבחנה זו הינה ברורה ופשוטה, שכן הקורבן סובל מהצקות ואלימות בלתי פוסקת, שגובה ממנו מחיר איום ונורא. קורבנות בריונות שרויים במצוקה קשה ולעיתים קרובות נושאים עמם פצעים נפשיים פתוחים לאורך עשרות שנים ואף כל חייהם. הם אף עלולים, בניסיון למנוע את ההצקות החוזרות ומתוך תחושותיהם הקשות באשר לערכם העצמי, לפגוע בעצמם בדרכים שונות, החל מפיתוח הפרעות אכילה, התנהגויות של פגיעה עצמית ועד אובדנות.
ומה לגבי הצד השני?
לעומת הקורבנות, לעיתים נדמה שהבריונים רק מרוויחים מהתנהגותם – במקרים רבים הם זוכים לקבלה חברתית גבוהה הנוצרת מתוך החשש של ילדים אחרים להתנגד להם, זאת לצד רווחים חומריים ויחס נעים מהסביבה המגיבה בהעלמת עין או אף בהערכה מסוימת, בשל יכולתו של הבריון "להשיג את מה שהוא רוצה" ו"לעמוד על שלו".
אך המציאות מורכבת יותר מהתמונה הנראית על פני השטח במקרי בריונות. דוגמא טובה למציאות זו ניתן לראות בדמותו של גיבור הסרט "עמק": נער מתבגר בשם ג'וש, אשר מתנהל באלימות כלפי בני כיתתו ואף כלפי המורה שלו. על פניו, נדמה שהתנהגותו הבריונית מניבה רווחים רבים - הוא גונב מאחרים ומשיג למשל ממתקים כאוות נפשו, חבריו חוששים להתנגד לו והולכים אחריו בכל, מורתו לא מצליחה להתמודד עם התנהגותו ולכן שום כלל אינו תקף לגביו בכיתה וכדומה. עם זאת, לאחר הצגת מצב זה, מביא הסרט תמונות אחרות מחייו של ג'וש - נער הגדל כמעט ללא השגחה הורית, שאביו, הנעדר מהסרט לגמרי, ככל הנראה התנהג באופן אלים כלפי אימו בעבר וכעת אחיו הגדול - אבי, מתנהג באלימות כלפי ג'וש וממרר את חייו. התנהגותו של אבי - האח הבכור, הינה מההתנהגויות האלימות ביותר שנראו על מסך הקולנוע הישראלי ולכאורה גם הוא רק מרוויח מהתנהגותו. אך גם לגבי אבי, הצופים מגלים במהרה שלא זה המצב. הוא פועל מתוך פחדיו שלו, בכל הנוגע לסוד שהוא חושש שיתגלה ומתוך היעדר דמויות סמכות מיטיבות ולא אלימות בחייו.
מחקרים מצביעים על כך שג'וש ואבי אינם לבד. בני נוער המתנהלים בבריונות מגיעים בדרך כלל ממשפחות בהן ישנה השגחה הורית נמוכה ואף הזנחה הורית. לעיתים קרובות בריונים מגיעים מבתים אלימים, או מבתים בהם ההורים גוננו יתר על המידה על ילדיהם ולא אכפו באופן סדיר גבולות ברורים.
כאשר הורי הבריון וסביבתו אינם מגיבים באופן המלמד אותו לשלוט בדחפים אלימים, הבריון לא מפתח מערכות נפשיות המסייעות לו להתמודד עם רגשות קשים כגון כעס, תסכול, אכזבה, בושה ועצב, ואף לעיתים מתקשים להתמודד עם רגשות חיוביים ומתמודדים גם עמם באמצעות התנהגות אלימה.
כך, אף על פי שבתחילה נדמה כאילו הבריונות משתלמת לבריון, שמקבל את מה שהוא רוצה באמצעות התנהגותו האלימה, לאורך החיים נראה שהמחירים שבריונים משלמים על התנהגותם ועל העלמת העין של הוריהם והסביבה מהתנהגותם הבריונית הינם אדירים; לאורך חייהם של הבריונים התנהגותם האלימה מכשילה את יכולת הלמידה שלהם, את יכולתם למצוא ולשרוד במסגרות ראויות כגון שירות צבאי ועבודה, ולבסוף - התנהגותם האלימה מכשילה חברויות ויחסים זוגיים.
בריונים בילדות עלולים להפוך בבגרותם לבעלי הפרעת אישיות אנטי סוציאלית והם גם נוטים יותר לביצוע פשעים, שימוש בחומרים ממכרים, אלימות משפחתית והעמדת דור נוסף של ילדים אלימים.
בריונות - תופעה גברית?
חשוב לציין כי אף על פי שבדרך כלל ההתייחסות לבריונות היא כתופעה גברית, אחוזי הבריונות בקרב ילדות ונערות הנם דומים לאלו של ילדים ונערים, אך סוג האלימות בבריונות נשית נוטה להיות שונה: ילדות ונערות נוטות להשתמש באלימות מילולית וכן באלימות עקיפה, המתבטאת לעיתים בהכרזת חרם, הפצת שקרים וב"שיימינג" ולא באלימות גלויה ופיזית. גם אצל בנות הבריונות אינה משרתת את הבריונית ויוצרת קשיים חברתיים, קשיים במקומות עבודה, שימוש בחומרים ממכרים ועוד, בדומה להשפעות של בריונות בקרב בנים.
תפקיד ההורה
מניעת בריונות הינה אינטרס של כל הצדדים - של הורי הקורבן אך במידה שווה של הורי הבריון ולבסוף של הסביבה. החדשות הטובות הן שבמרבית המקרים מספיק מבוגר אחד שמקדיש מתשומת הלב שלו ומרצו על מנת למנוע בריונות ולהציב גבולות ברורים ולא נוקשים לבריון. במקרים כאלו חשוב לשנות את טון ההתייחסות לבריון; המצב בו מתפתחת הבריונות הוא בדרך כלל מצב בו ישנה התייחסות שלילית בלבד כלפי הבריון והתעלמות מהתנהגותו החיובית כמו גם מהתנהגותו האלימה. חשוב לשנות התייחסות זו לחום ותמיכה נפשית בכל הנוגע לקשיים אותם הבריון חווה ולהתנהגותו החיובית (גם אם היא מועטה) ובמקביל הצבת גבולות ברורים הנאכפים בכל הנוגע להתנהגות שלילית ובמיוחד כלפי התנהגות אלימה. כמו כן, חשוב ללמד את הבריון טכניקות ויסות רגשי כמו גם מיומנויות תקשורת בינאישיות. במידת הצורך כדאי להפנות לטיפול נפשי.
במקביל כמובן יש לסייע לקורבן הבריונות, שלעיתים נשכח בדרמת הטיפול וענישת הבריון. לתמוך בו, להיות קשובים לצרכיו ולעקוב אחר פגיעה עצמית אפשרית, לבנות את ערכו העצמי לאחר הפגיעה הקשה כתוצאה מהבריונות, לסייע לו בבניית מקומו החברתי בכיתה ואם נוצר צורך, להציע לו טיפול נפשי.
התמודדות עם בריונות יכולה להיות תהליך ארוך, אך ברובם המכריע של המקרים ניתן לסייע הן לקורבן והן לבריון באמצעות הצבת גבולות ברורים וטיפול בלתי מתפשר בתופעה. כאשר הורים מתקשים לטפל בתופעה של בריונות, אם מדובר בהורי הקורבן או הבריון, הדרכת הורים יכולה להועיל בהתמודדות.
