.jpg)
01.12.24
שלמה זיס
צב קטן וחמוד בגודל מטבע יצא לאוויר העולם בגינה שלנו – בה ילדים וילדות מגיעים לפתח מיומנויות חברתיות ורגשיות באמצעות הכרת האדמה והצומח. הילדים התרגשו לראות את הצב הקטנטן והתבקשו שלא לגעת בו. חלק מהילדים התקשו לעמוד בפיתוי. כמו ערן שלא התאפק והתחיל ללטף את הצב, "אני רוצה רק להחזיק אותו" אמר.
הגינה היא לא רק מקום המאפשר לצמחים לצמוח – היא גם מקום לצמיחה אישית עבורנו בני האדם. בין אם אנחנו ילדים שמתמודדים עם קשיי ויסות רגשי, איפוק וסבלנות, ובין אם אנו מבוגרים המתמודדים עם אתגרי החיים.
הכתבה הבאה מזמינה אתכם להכיר תחום צומח בארצנו – תחום הגינון הטיפולי.
מה זה גינון טיפולי?
גינון טיפולי משתמש בצמחים ובפעילויות גינון ככלי טיפולי לשיפור הרווחה הפיזית והנפשית של האדם, תוך מתן מענה להיבטים חברתיים, רגשיים, פיזיים וקוגניטיביים למגוון אוכלוסיות. הגינון הטיפולי עשוי לתרום לתחושת המסוגלות העצמית, ועשוי לתמוך גם בהתמודדות עם מצבי משבר ומצוקה.
פעילויות בגינון בכלל וגינון טיפולי בפרט מזמנות אפשרויות רבות לפיתוח יכולות חשובות כמו התחשבות, סבלנות ודחיית סיפוקים. ב'גינה המצמיחה' שלנו אנחנו רואים כי לפעמים קשה לילדים להתרכז במשימה, אפילו קצרה, בעיקר מול הגירויים של הגינה. לעיתים לא קל להם להמתין בסבלנות בתור או לחכות שצמח ינבוט.
למשל, יש עבודות בגינה שיש בהם סיפוק מיידי כמו הכנת ערוגה ושתילת צמחים, אך בעבודת הגינה נדרש גם איפוק, סבלנות ומעקב מתמשך. הדבר בלט, לדוגמא, כששתלנו שתילים של חסה, עקבנו משבוע לשבוע אחר הגדילה ורק כשהעלים היו מספיק גדולים – הכנו סלט טעים. יש שתילות שדורשות סבלנות רבה ואפילו אמונה, כמו תפוחי אדמה, שרק אחרי תקופה לא קצרה אנחנו חופרים, מגלים מה גדל (או לא) ואז נהנים מהעמל והסבלנות – ומכינים צ'יפס טעים.
מצפייה בילדים שונים שהיו אצלנו בפעילות מתמשכת, יכולנו לראות שחלקם מפתחים, לפעמים אפילו ממפגש למפגש, יותר סבלנות ואיפוק, ולומדים לבקש רשות לפני לקיחת כלי עבודה או קטיפת עגבנייה בשלה ומפתה. ראינו ילדים שבמפגשים הראשונים התקשו לשבת אפילו שתי דקות על הכיסא ולאט לאט טווח הקשב שלהם השתפר.
מחקר על גינון טיפולי
לאחר שראינו את השפעת הפעילות בגינה שלנו על הילדים, מצאנו שישנם כמה מחקרים שתומכים במה שחווינו. כך למשל, מחקר רב-משתתפים שנערך בקוריאה הדרומית, מצא כי תכנית בגינון טיפולי, המבוססת על אימון קוגניטיבי-התנהגותי בוויסות עצמי, הביאה לשיפור במדדי האינטליגנציה הרגשית, בחוסן ובתחושת המסוגלות האישית של תלמידים. זאת ועוד, במחקר אחר בארה״ב נמצא כי פעילויות בטבע סייעו לתלמידים עם הפרעת קשב (ADD) לשפר תפקודי קשב.
ישנן עדויות נוספות לגבי הטבה בתחום הרגשי. מחקר אשר בדק תוכנית שהועברה על ידי מטפלת מוסמכת בגינון בסיוע עובדת סוציאלית, מצא שיפור משמעותי ביכולת זיהוי וביטוי רגשות, הבנת רגשותיהם של אחרים, ויסות רגשי (מציאת חלופות לרגשות שליליים), יכולת לבטא גישה חיובית ואופטימית, יכולת לבקש עזרה ושיתוף פעולה.
העדויות המחקריות מתייחסות לתרומה של גינון טיפולי בסביבות רוויות מתח ודחק (סטרס). מרבית המחקרים התקיימו בסיאול, בירת דרום קוריאה, בה החוקרים מציינים כי תלמידי בתי הספר חווים מתח ולחץ רב עקב סביבה חינוכית תחרותית מאוד. על רקע זה, החוקרים העלו השערה כי פעילות בטבע נמצאה כמסייעת להפחתת המתח ולשיפור מיומנויות וכישורי חיים.
גינון טיפולי ולמידה חברתית-רגשית
למידה חברתית רגשית (SEL) היא תהליך חינוכי שמטרתו פיתוח יכולות ומיומנויות אישיות ובין אישיות, כמו היכולת להכיר את הרגשות, המחשבות, ההתנהגויות והערכים שלנו וכיצד הם משפיעים על ההתנהגויות שלנו; היכולת לראות ולהבין את נקודת המבט של האחר ולחוש אמפתיה כלפיו; היכולת ליצור ולשמר מערכות יחסים בריאות עם אנשים שונים ולקבל החלטות מושכלות וערכיות.
הפעילויות בגינה מהוות הזדמנות לטפח את היכולות הבאות:
• מודעות עצמית: עבודה בגינה ועם צמחים מעודדת אנשים להתחבר לרגשות ולחוויות הפנימיות שלהם. על ידי התבוננות בצמיחת הצמחים והרהור על התהליך. תהליך ההרהור יכול להיות באופן ספונטני ולעיתים בהכוונת המטפל. בעקבות ההרהור המשתתפים יכולים להבין טוב יותר את הצמיחה וההתפתחות שלהם. כך, למשל, ילד שהתקשה לנכש ולעקור צמחים הבין, לאחר שיחה בנושא, שהקושי נובע בעקבות חוויות אישיות שעבר.
• ויסות עצמי: גינון כרוך בסבלנות פתרון בעיות ויכולת לנהל תסכול כאשר דברים לא הולכים כמתוכנן. המשתתפים יכולים ללמוד לשלוט בדחפים וברגשות שלהם לנוכח אתגרים, כגון מזיקים או מכשולים הקשורים למזג האוויר. למשל, ילדה שלקחו לה את המשפך שהיא מאוד רצתה והיא הסכימה לוותר ולקחת משפך אחר.
• מודעות חברתית: במסגרת גינון קבוצתית או קהילתית, המשתתפים יכולים לפתח מודעות חברתית על ידי התבוננות בצרכים ובתרומה של אחרים, ולהכיר את נקודות המבט והחוויות המגוונות של בני גילם. למשל, ילדים שמתבוננים על צורת העבודה של מי שלידם ומחקים אותה לשיפור התוצאה.
• בניית מערכות יחסים: גינון יכול להיות פעילות שיתופית המטפחת עבודת צוות ושיתוף פעולה. המשתתפים יכולים לעבוד יחד כדי לתכנן ולתחזק את הגינה, לפתור קונפליקטים ולהרגיש גאווה כשיש הישגים. למשל, ילדים שעוזרים זה לזה בשתילה, בשימוש בכלי עבודה שונים.
• ביטוי רגשות: גינון מזמן אפשרות לביטוי רגשי מילולי ולא מילולי. המשתתפים יכולים לתעל את רגשותיהם לפעולה הפיזית של הגינון, תוך שימוש בו כאמצעי לביטוי עצמי ולהפגת מתחים. למשל, ילד שמגיע כועס, חסר מנוחה ומוציא את הכעס על ידי חפירת בור, או ילדה שחשה תסכול מול צמח שלא התפתח ואומרת: "אני ממש מאוכזבת".
• קבלת החלטות ואחריות: פעילות בגינה או פעילות עם צמחים כוללת קבלת החלטות לגבי טיפול בצמח, וכן לקיחת אחריות על ההחלטות, והבנה של ההשלכות. למשל, חוסר או עודף השקיה יכול להמית את הצמח.
• למידה דרך חוויה: העבודה בגינה מזמנת גם גירוי אינטלקטואלי המתבטא בהתעניינות של המשתתפים בזני הצמחים, במבנה שלהם ובתחומי ידע שונים שמתקשרים לצמחים. למשל, ילדים ששואלים לשמות הצמחים או לדרכי הטיפול בהם.
גינון טיפולי בימי מלחמה
ברוח הימים האלה, הקשים והמאתגרים, לגינון הטיפולי ערך מוסף בסיוע ובתמיכה בילדים, וגם במבוגרים, שעברו ועוברים חוויות קשות, אובדן ואבל. ״כשאנחנו זורעים זרע, אנחנו שותלים נרטיב של אפשרות לצמיחה, גינון מאפשר לך אחיזה בעתיד״, הסבירה סו סטיוארט סמית, פסיכיאטרית ופסיכואנליטיקאית בריטית, למגזין "ניו יורקר".
על אף שקיימים מעט מחקרים בנושא, נמצאו עדויות לכך שטיפול בגינון במסגרת קבוצה או טיפול פרטני לחיילים ותיקים הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), השפיע לטובה בכל הקשור להשגת כלים להתמודדות במצבי לחץ, והפחתה בתסמיני הפוסט טראומה שלהם. צוות המטפלים שהשתתפו בפעילות כללו מוסמכים בגינון טיפולי, פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים וכן אנשי רפואה בעלי ניסיון בפסיכותרפיה.
בימים אלה, בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל' ישנם נפגעים רבים, פצועי צה"ל, נפגעי פעולות איבה ועוד. אלה יכולים להסתייע גם בגינון טיפולי כחלק ממעטפת טיפולית כוללת – רפואית, פסיכולוגית ושיקומית בליווי צוות רב-תחומי.
פעולות הגינון מזכירות לנו שזמן, סבלנות וטיפול מסור יכולים להניב תוצאות טובות מאוד.
על הכותב - שלמה זיס
מוסמך בגינון טיפולי מטעם האוניברסיטה הפתוחה, חבר ועד עמותת 'אדם צומח' לקידום הגינון הטיפולי בישראל. לשעבר, ראש צוות למידה חברתית רגשית במטח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
מקורות
אדם צומח (https://www.g-t.org.il/) לקידום הגינון הטיפולי בישראל
זיס, ש', גבריאלי, ר' וציונית, ד' (2018). למידה חברתית – רגשית: מהו SEL ומדוע הוא חשוב? [סרטון]. אתר בין הצלצולים. https://itu.cet.ac.il/%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%95-sel-%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91/
נחמני, י׳ (22 בספטמבר, 2020). הענף המניב ביותר במשק הוא הגינון הביתי. אתר כלכליסט. https://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3850789,00.html
Deok-Hee, W. & Sin-Ae, P. (2024). The effect of a horticultural therapy program based on cognitive behavioral emotion regulation training on improving the emotional intelligence, emotion regulation ability, and resilience of children eligible for priority support for educational welfare, people plants environ. Journal of People Plants and Environment, 27(1): 19-29
Sempik, J. Rickhuss, C. & Beeston, A. (2014). The effects of social and therapeutic horticulture on aspects of social behavior. British Journal of Occupational Therapy, 77(6)
Taylor, A.F. Kuo, M. & Sullivan, W.C. (2001). Coping with ADD. The surprising connection to green play settings. Environment and Behavior, 33(1):54-77
Yun-Ah, O., A-Young, L., Kyung, J. & Sin-Ae, P. (2020). Horticultural therapy program for improving emotional well-being of elementary school students: An observational study. Integrative Medicine Research, 9(1)
Varning Poulsen, D., Stigsdotter, D.U., Djernis, D. & Sidenius, U. (2016). ‘Everything just seems much more right in nature’: How veterans with post-traumatic stress disorder experience nature-based activities in a forest therapy garden. Health Psychology Open,3(1)
