15.12.21
צוות בטיפולנט
כיום, המילה "דיכאון" משמשת ביטוי שגור ביום-יום. אי שביעות רצון, דכדוך או עצב חולף מקבלים התייחסויות כמו "איזה דיכאון!", "מדכא", "אני בדיכי" ועוד. עם זאת, דיכאון הוא מצב נפשי בעל מאפיינים גופניים ונפשיים מובחנים, אליהם יש להתייחס ברצינות על מנת לזהות ולטפל בהתאם. בין היתר, דיכאון מג'ורי, הידוע יותר בשם דיכאון קליני, מהווה את ההפרעה הנפשית השכיחה ביותר בעולם המערבי! בארה"ב למשל, כ-7% מהאוכלוסייה מאובחנת עם דיכאון.
אילו סוגי דיכאון קיימים?
במדריך אשר באמצעותו מאבחנים הפרעות נפשיות (DSM-5) מתוארות מספר הפרעות על הציר של דיכאון:
1. אפיזודה דיכאונית
2. הפרעת ויסות מצב רוח
3. דיכאון מג'ורי
4. דיכאון מתמשך – דיסתימיה
5. הפרעת דיכאון ווסתית
לכל הפרעה מאפיינים המייחדים אותה, הן מבחינה אבחונית והן מבחינה טיפולית. בכתבה זו נרחיב על דיכאון מג'ורי, שהוא למעשה דיכאון קליני "קלאסי", וכן הוא השכיח ביותר מבין הפרעות מצב הרוח השונות.
איך מזהים דיכאון?
דיכאון מג'ורי מאובחן רק בהינתן חמישה תסמינים של דיכאון קליני או יותר, אשר נמשכים מעל שבועיים ברצף, ולפחות אחד מהם הוא מצב רוח מדוכא (עצב או רגזנות) או אנהדוניה – איבוד עניין והנאה מדברים שלפני כן גרמו להנאה. תסמיני דיכאון נוספים הם שינויים בתיאבון, במשקל, בשינה, בהתנהלות הפסיכומוטורית, הפחתה באנרגיה, חווית חוסר ערך, פגיעה ביכולת ריכוז, מחשבות חוזרות על מוות עם או בלי מחשבות אובדניות.
קריטריון נוסף לאבחנה של דיכאון קליני קשור להשלכות של תסמיני הדיכאון על תפקודו של הסובל ממנו, כאשר חשוב להבחין כי הם אינם נגרמים משימוש בחומרים מסוימים או ממצבים רפואיים כמו למשל שינוי בפעילות בלוטת התריס. במצבים אלו, ה"דיכאון" יטופל לאחר שהאדם יפסיק להשתמש בחומרים או כאשר יטפל בבעייתו הרפואית.
עם זאת, קיימים מקרים בהם אכן מדובר בדיכאון מג'ורי אך הוא נלווה לאירוע ספציפי, אשר הוביל להתפרצות אפיזודה דיכאונית. דוגמא לכך יכולה להיות התמודדות עם מחלה כרונית, נכות או אובדן אדם קרוב, וההבחנה חשובה לשם הערכה הולמת של אנשי טיפול והתאמה של טיפול בדיכאון לכל מטופל.
טיפול בדיכאון
ההמלצה העיקרית כיום לטיפול בדיכאון מג'ורי היא שילוב בין טיפול תרופתי לטיפול פסיכולוגי. טיפולים תרופתיים מתייחסים לרוב לתרופות מסוג SSRI, אשר מגבירות את הפרשת הסרוטונין במוח וכך מאפשרות למטופלים דיכאוניים להגיע למצב שבו יש להם יכולת מינימלית ומוטיבציה לטפל בעצמם. קיימים טיפולים פסיכולוגיים רבים ושונים לדיכאון, כאשר טיפול קוגניטיבי-התנהגותי נמצא יעיל במיוחד בסיוע למטופלים אשר סובלים מדיכאון. זאת, על ידי הבנת ההשפעה של צורת החשיבה ואופן ההתנהגות על מצב רוחו, ובהמשך שינויים באמצעות אקטיבציה התנהגותית, עבודה על סכמות חשיבה ואימון באי-הזדהות עם מחשבות.
טיפול רווח נוסף הינו טיפול פסיכודינמי המתמקד בקשיים בינאישיים הנלווים פעמים רבות לדיכאון, כמו גם תחושות אשמה וחוסר ערך, אשר עלולות לעלות בטיפול מתוך התבוננות באירועי עבר ומתוך התייחסות לקשר הטיפולי שבין המטפל למטופל. כך, יכול המטופל לרכוש תובנה עמוקה יותר על הגורמים המודעים והלא מודעים לתסמיני הדיכאון ממנו הוא סובל, להקל עליהם וללמוד לחיות איתם.
לצד זאת, קיימים טיפולים נוספים לדיכאון – קבוצתיים (למשל, MBCT) או פרטניים (טיפולי פסיכותרפיה), ארוכי טווח או ממוקדים יותר. ישנם מצבים דיכאוניים בהם טיפול המדגיש היבטים בינאישיים (IPT) יכול להיות יעיל לטיפול בדיכאון, ובמצבים חמורים במיוחד אשר עמידים לטיפולים תרופתיים קלאסיים יותר, ניתן לטפל גם בגרייה מגנטית מוחית עמוקה. כמו כן, כאשר הדיכאון מלווה במחשבות אובדניות פעילות, מומלץ לשלב התערבויות דיאלקטיות (DBT).
התאמת הטיפול בדיכאון קליני לכל מטופל תלויה בתסמיני הדיכאון הספציפיים ממנו הוא סובל, לאופן בו הוא מגיב לטיפולים השונים, למערכת התמיכה שלו ולהיסטוריה האישית והרפואית שלו. החשוב ביותר, הוא שיש לטפל בדיכאון באופן מותאם ומיידי. זאת, כיוון שלרוב נלוות לדיכאון מחשבות שליליות על העצמי, יחד עם מחשבות שליליות של חוסר הערכה ותחושת פגימות, אשר עלולות לעורר תחושות בושה ואשמה.
חשוב לזכור: אין מה להתבייש בדיכאון, זו עוד הפרעה כמו כל הפרעה אחרת, ומי שסובל ממנה חש מצוקה אדירה ובדידות. לכן, יש להיעזר בסביבה ובטיפול פסיכולוגי על מנת להתמודד טוב יותר עם המצב ולשפר את איכות החיים. כמו כן, לדיכאון קשר חזק למדדי בריאות גופנית, כך שטיפול מותאם בו הינו קריטי גם לבריאות הנפשית וגם לבריאות הפיזית.