דיכאון – כיצד ניתן לטפל בו ללא תרופות?

דר' אורי ניצן וגל כרמלי

משבר דיכאוני, דיכאון לאחר לידה, תגובת אבל קשה, דיכאון עונתי - כמעט כל אחד מאתנו מכיר מישהו שסובל מאחד מאלו. בעשורים האחרונים, הולכת וגוברת ההבנה כי דיכאון היא אחת המחלות הנפוצות ביותר שהאדם המודרני מתמודד אתן. הסטטיסטיקות מלמדות שבין 10-20% מהאנשים יחוו אפיזודה דיכאונית במהלך החיים - דיכאון כבר מזמן אינו מצב נפשי "מוקצה" שנתקלים בו רק בין כתלי בתי חולים פסיכיאטריים, אלא מצב נפשי משברי, שכל אחד ואחד מאתנו יכול לחוות ברמה כזו או אחרת. המאפיינים העיקריים של מצב דיכאוני הם מצב רוח ירוד, קושי להינות מהחיים, אנרגיות נמוכות, הפרעות בשינה ובתאבון, ירידה בחשק המיני, פגיעה בריכוז, ערך עצמי נמוך, ועוד. 

רבים בוחרים להסתייע במהלך משבר דיכאוני בטיפול נפשי פסיכולוגי, שנמצא פעמים רבות יעיל בהפחתת תסמיני הדיכאון. טיפול שכזה יכול להיות דינמי, קוגניטיבי-התנהגותי או לכלול שילוב של מספר גישות טיפוליות שונות. 

במרבית המקרים, הטיפול באדם הסובל מדיכאון יכלול גם מרכיב תרופתי - תרופות כגון פרוזאק או ציפרלקס נרשמות כיום למאות אלפי אנשים במדינת ישראל, בין אם על ידי הפסיכיאטר ובין אם על ידי רופא המשפחה. לצערנו, אחוזי התגובה לתרופות נוגדות דיכאון הם רק באזור ה-50%. אנשים רבים שמטופלים בתרופות נוגדות-דיכאון אינם חווים הקלה מספקת במצבם; אחרים חשים הטבה במצב, אך סובלים מתופעות לוואי מטרידות כמו כאבי בטן, כאבי ראש או פגיעה בתפקוד המיני. מעבר לכך, יש הרבה אנשים שמעדיפים לנסות להימנע מטיפול תרופתי מסיבות מגוונות, כך למשל, כי הם לא מעוניינים להכניס לגוף כימיקליים או כי הם חוששים מההשלכות של נטילת כדורים. 

• טיפול בדיכאון, איך עושים את זה?

  
• כל האמת על טיפולים תרופתיים

  
• מדוע גברים לא פונים לטיפול נפשי?

  

מה ניתן לעשות במקרים בהם האופציה התרופתית לא מספיק עוזרת או פשוט לא מתאימה לנו? 

לצד הטיפול התרופתי, קיימים כמובן אפיקי טיפול אחרים, שביכולתם להפחית את עוצמת הדיכאון - טיפול פסיכולוגי בשיחות הוא דוגמא לכך, ודוגמא מרכזית נוספת הוא טיפול באמצעות פלצבו. כן כן, קראתם נכון - טיפול באמצעות כדורי פלצבו, כדורים שאינם מכילים חומר ביולוגי פעיל אבל מגייסים בדרך מופלאה את מנגנוני הריפוי העצמי של המוח. כבר כמה עשורים שאנו יודעים להגיד בבטחה שאפקט פלצבו הוא משמעותי ביותר בטיפול בדיכאון - עד כדי כך שארגון הבריאות האמריקאי (FDA) מחייב את חברות התרופות לבדוק את היעילות של כל תרופה אנטי-דיכאונית חדשה מול כדורי פלצבו. למעשה, במסגרת מחקרים קליניים רבים, נמצא שהיעילות של כדורי פלצבו מגיעה ל-80% מהיעילות של תרופות אנטי-דיכאוניות. כל זה טוב ויפה, אך מתקיים בהינתן שהאדם משוכנע שהוא מקבל תרופה ולא יודע שהוא מקבל כדור פלצבו. השימוש הרפואי בפלצבו עדיין אסור מבחינה אתית כיוון שהוא דורש להסתיר מהמטופל את העובדה שהוא מקבל כדור ללא מרכיב ביולוגי פעיל. אך מה לגבי מצב בו המטופל יודע שהוא מקבל פלצבו? האם גם אז תהיה יעילות בהפחתת תסמיני דיכאון? את השאלה הזאת שאלנו יחד עם פרופסור טד קפצ'וק מאוניברסיטת הרווארד וחוקרים נוספים, ולהערכתנו גם כאן אנחנו צפויים לגלות שההשפעה המיטיבה קיימת. 

איך ייתכן שטיפול בכדורי פלצבו עובד גם כשהמטופל יודע שהוא לא נוטל תרופה נגד דיכאון?! 

למרות התמיהה שהדבר עלול לעורר, מחקרים שנעשו בשנים האחרונות, מראים שבמחלות כמו תסמונת המעי הרגיז, כאבי גב, כאבי ראש כרוניים, ואפילו הפרעות קשב וריכוז (ADHD), מתן של כדורי פלצבו בידיעת המטופל נמצא יעיל. קיימים מספר הסברים אפשריים לתופעה, כאשר המרכזיים שבהם מתייחסים ליכולות הריפוי העצמוניות של המח. ממספר מחקרי הדמיה-מוחית, עולה שנטילת פלצבו כטיפול בדיכאון מחוללת שינויים מבניים במוח, כמו גם שינויים בריכוז של חומרים מיטיבים במערכת העצבים המרכזית. הסבר נוסף מתבסס על קיומה של התניה קלאסית: ככל שזה נוגע לכדורים - אנחנו רגילים כל חיינו שבליעה של כדור (אקמול, אנטיביוטיקה - כל כדור) מביאה להטבה מסוימת במצבנו, ולומדים במשך השנים שכדור מוביל לריפוי או לפחות להקלה בסבל. יוצא מכך שכאנשים מבוגרים, נטילת הכדור הופכת בפני עצמה למעשה טיפולי, ותביא להטבה במצב הדיכאוני של המטופל, גם אם הוא יודע שהכדור הינו פלצבו בלבד. 

לסיכום, יש מקום לאופטימיות. נראה כי יש יסוד להאמין שאנשים המתמודדים עם דיכאון מסוגלים לעזור לעצמם גם מעבר לתרופות - קיימים בתוכנו כוחות ריפוי, שלחלקם איננו מודעים אפילו, ואנחנו ממליצים לכל מי שסובל מדיכאון, ועדיין לא מעוניין בתרופות, לחקור את היכולת שלו לעזור לעצמו.

בימים אלו מתקיים מחקר ראשון מסוגו, הבודק את אפשרות הטיפול בדיכאון באמצעות מתן כדורי פלצבו בידיעת המטופל. המחקר משותף לחוקרים מאונברסיטת הרווארד וחוקרים מאוניברסיטת תל-אביב, והוא מתקיים במעבדה לחקר הרגשות והקוגניציה במרכז לבריאות הנפש שלוותה בהוד השרון. 

למעוניינים להשתתף, ניתן ליצור קשר עם:

1. דר' אורי ניצן (חוקר מעבדה ומנהל המחלקה לטיפול בדיכאון) - [email protected]

2. גל כרמלי (עוזרת מחקר במעבדה) - טלפון: 09-7478644 (ימים א-ה בשעות 8:00-16:00) מייל: [email protected]

על הכותבים - דר' אורי ניצן וגל כרמלי

דר' אורי ניצן - מנהל המחלקה לטיפול בדיכאון ומשברי חיים, המרכז לבריאות הנפש שלוותה והפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב.

גל כרמלי - M.A בפסיכולוגיה קלינית, עוזרת מחקר במעבדה למחקר קוגניטיבי ורגשי, מרכז לבריאות הנפש "שלוותה"