"המוח השני" - מערכת העצבים המורכבת של חיידקי המעיים, והשפעתה על הנפש

סירי קרפנטר

האדם מורכב ברובו מיצורים חד תאיים בכלל, ומחיידקים בפרט. רובם נמצאים במעיים. נמצא כי המוח מתקשר עם חיידקים אלה באמצעות מערכת עצבים מורכבת הנמצאת במעיים, אשר משפיעה עלינו פיזית ונפשית.

החיים מבפנים

לא פעם מתייחסים לסביבת המעיים בתור "מוח שני". מאוד מיליוני נוירונים אשר ממוקמים על דופן המעיים, מייצרים רשת עצבית עצמאית ומתוחכמת, אשר פועלת גם במצבים בהם מתנתק הקשר בינה לבין המוח. כאשר אנו נולדים, סביבת המעי שלו נקייה מחיידקים. לאורך השנים, כל מעי מפתח הרכב ייחודי של חיידקים, מין "טביעת אצבע" חיידקית, שהתמהיל שלה מושפע הן מגורמים גנטיים והן מגורמים סביבתיים. טריליוני החיידקים שמתמקמים במעי הופכים לחלק אינטגרלי וחיוני בגוף. בין היתר הם מווסתים תהליכי עיכול, מייצרים ויטמינים, ותורמים למערכת החיסונית. כמו כן החיידקים בונים את דופן המעי, אשר מגן מפני פולשים חיצוניים. נוכחותם של חיידקי מעי מועילים אף מונעת מחיידקים מזיקים להשתקע ולהתרבות. בנוסף, חיידקי המעי מייצרים חומרים נוירו-כימיים שהמוח משתמש בהם בכדי לווסת תהליכים מנטליים, כמו תהליכי זיכרון, למידה, ותהליכים המשפיעים על מצב הרוח. לדוגמא, 95% מהסרוטונין שבגופנו, חומר נוירו-כימי אשר מינונו קשור למצבים נפשיים כגון דיכאון, מיוצר במעי.

חיידקי המעי והשפעתם על המוח

מחקר אשר התמקד בקשר בין המוח לחיידקי המעי, מצא כי כאשר מזריקים לחולדות חומר אנטיביוטי אשר משנה את מאזן החיידקים במעי, התנהגותן משתנה. במקרה זה החולדות, אשר נמנו על זן המאופיין בביישנות והססנות, הפכו לנועזות וסקרניות. כמו כן נמצא כי האנטיביוטיקה השפיעה על חומרים כימיים במוח, אשר מווסתים מצבי רוח ותהליכי זיכרון. מרגע שהופסק מתן האנטיביוטיקה, חזרו ההתנהגות ומאזני החומרים למצבם המקורי. מחקר נוסף כלל שתי קבוצות של חולדות, קבוצה אחת מזן הססן וביישן, וקבוצה שנייה מזן נועז וחקרן. שתי הקבוצות גודלו בסביבות סטריליות כך שלא התפתחו חיידקי מעיים כלשהם. במסגרת המחקר כל קבוצה של חולדות נחשפה לחיידקי מעיים הנפוצים בקרב חולדות מהזן השני. כתוצאה מכך, כל זן החל להתנהג באופן שאופייני לזן השני. הזן החקרן שנחשף לחיידקי המעי של הזן ההססן, החל לנהוג באופן יותר זהיר, בעוד הזן ההססן שנחשף לחיידקי המעי של הזן הנועז, החל לנהוג באופן יותר חקרני ואמיץ. מחקרים אלו מחזקים את הסברה כי מנטליות של חיה נקבעת גם ע"י חיידקי המעי שלה.

• על הקשר בין בריאות פיזית
  ובריאות נפשית

  
• "ד"ר, כואבת לי הנפש!" – על פסיכולוגיה ברפואת משפחה

  
• האחד בשבילי: כיצד לבחור
  טיפול נפשי?

  

חיידקים מועילים וחיידקים מזיקים

חוקרים אשר ביקשו להעמיק את חקר השפעתם של חיידקי מעיים מועילים לעומת חיידקים מזיקים, מצאו כי בקרב עכברי מעבדה, תוספת של חיידקים מזיקים העלתה את רמות החרדה, בעוד תוספת של חיידקים חיוביים שיפרה את מידת יכולתם להירגע. חוקרים רבים אשר מתמקדים במחלות מעיים כרוניות, בודקים את האפשרות כי טיפול בעזרת חיידקי מעיים מועילים, יסייע לצמצם את מידת הדיכאון והחרדה אשר לא פעם נלווים למחלות אלו. למרות שהמחקרים שתוארו משמעותיים ביותר, הדרך מכאן ועד הבנת התופעה בקרב בני אדם ארוכה. בין היתר, לבני אדם סביבת מעיים הרבה יותר מורכבת, מבחינת כמות החיידקים והאינטראקציות ביניהם, לעומת חולדות.

השפעה דו כיוונית

בדיוק כשם שחיידקי המעי משפיעים על המוח, המוח משפיע גם הוא על חיידקי המעי. לדוגמא, נמצא כי קופים אשר אימהותיהם הופחדו עם רעשים בזמן ההיריון, מפתחים מאזן חיידקי מעי שונה מקופים שאימהותיהם לא הופחדו. כמו כן, מחקר שהתקיים באוסטרליה הראה כי מאזן חיידקי המעי בקרב סטודנטים, משתנה בתקופות בהן הם לומדים לבחינות, כחלק מהשפעת הלחץ על הגוף. בנוסף, מחקרים בחולדות מצאו כי כאשר חולדות נחשפות לסיטואציות מלחיצות, גדלה כמות החיידקים המזיקים בסביבת המעי, והן הופכות לפגיעות יותר לדלקות במעי.

ממחקר ראשוני למסקנות יישומיות

למרות שהבסיס המחקרי ממשיך להבנות, קיים צורך במחקרים רבים נוספים, בייחוד על בני אדם, לפני שניתן יהיה לגזור מסקנות מעשיות. אחד מהמחקרים בתחום, שנערך בבריטניה בשנת 2011, בקרב בני אדם, מצא כי דיאטה של 30 יום, העשירה בחיידקי מעי מועילים (חיידקים פרוביוטיים), סייעה בהורדת רמות החרדה והדיכאון של נבדקים בריאים. נראה כי המעי והמוח בהחלט קשורים זה בזה, וכי גם אם הדרך ארוכה, העמקת המחקר בתחום תניב בהמשך הדרך ממצאים אשר ירחיבו את סט הכלים העומד לרשותם של אנשי המקצוע, בטיפול במגוון הפרעות נפשיות.

מקורות

That gut feeling.  Siri Carpenter, Monitor on Psychology, American Psychological Association, September 2012, pp. 50-55
www.apamonitor-digital.org/apamonitor/201209#pg1