16.08.24
צוות בטיפולנט
התחושה כי אנחנו לבד בעולם, עלולה להיות מעיקה ומכאיבה ולהתעורר לעתים גם כאשר אנו מחזיקים במעגל חברתי עשיר. תחושה זו, כלומר החוויה הסובייקטיבית של חסך באחרים קרובים, היא חוויה נפשית מוכרת, המוגדרת במחקר הפסיכולוגי כבדידות. בכתבה הבאה ננסה להבין מהי בדידות וכיצד היא משפיעה עלינו, מדוע אנחנו מרגישים אותה, וכיצד ניתן להתמודד עמה.
מהי בדידות וכיצד היא משפיעה עלינו?
מקובל להתייחס לבדידות כחוויה רגשית שלילית הנובעת מהפער בין הרצון במערכות יחסים חברתיות לבין הקשרים הקיימים בפועל. זאת, בין אם מבחינת כמות הקשרים (למשל, תחושה כי אין מספיק חברים), ובין אם איכותם (קשרים הנחווים כמרוחקים יותר מהרצוי). הגדרה זו מבחינה למעשה בין בידוד אובייקטיבי, לבין חוויה סובייקטיבית של בדידות. כלומר, אדם יכול להיות לבד אך לא לחוש בדידות, או לחלופין להיות מוקף בחברים ולהרגיש בודד.
מחקרים מראים כי בדידות היא חוויה אוניברסלית ושכיחה מאוד. כך למשל, בסקרים שנערכו בארצות הברית ובישראל בשנים האחרונות, 20-30% מהמשתתפים דיווחו על תחושת בדידות לעתים קרובות ואף על בסיס שבועי.
כמו כן, עולה מהמחקר כי חוויה כרונית של בדידות עלולה לפגוע בבריאות הנפשית והפיזית שלנו. מבחינה פיזית, סטרס כרוני הנלווה לבדידות, עלול לגרום לתהליכים דלקתיים בגוף, הקשורים בתורם במחלות שונות.
מבחינה נפשית, מחקרים מראים כי בדידות מגדילה את הסיכון לדיכאון כמעט פי שניים וקשורה גם לתחושת חרדה. יש שהציעו כי חרדה (ובייחוד חרדה חברתית), משפיעה על תחושת הבדידות, אשר בתורה גורמת לדיכאון. בנוסף, בדידות קשורה לאנרגיה נמוכה, תשישות ותפקוד ירוד במהלך שעות היום, וכן לשינה לא איכותית המלווה ביקיצות מרובות במהלך הלילה.
מדוע אנחנו חווים בדידות?
אחת התיאוריות למקורות הבדידות מתייחסת לתפקיד האבולוציוני שלה. משחר ההיסטוריה, שרדנו ושגשגנו דרך התקבצות יחד, זוגות, משפחות ושבטים, כדי לספק הגנה הדדית. כאב הבדידות היווה תמרור אזהרה, שהזכיר לנו את הסכנה להישאר לבד, וגרם לנו לפעול על מנת לחבור לאחרים. לפי תיאוריה זו, אנחנו חשים בדידות גם כיום משום שההישרדות שלנו כמין אנושי עדיין תלויה ביכולת ליצור קשר עם אחרים.
הסבר אחר קושר בין חווית בדידות מתמשכת בבגרות לחוסר סיפוק מיטבי של צרכי התינוק בראשית החיים (למשל, כאשר תינוק בוכה, אך לא נענה פעם אחר פעם). במצב זה, במקום התנסויות מספקות ובטוחות עם האחר, התינוק חווה התנסויות מפחידות ומעוררות חרדה. לאורך זמן, עלול להיווצר "מעגל קסמים שלילי" בו הילד מרגיש בלתי ניתן לאהבה, מה שבתורו מקשה עליו ליצור קשר עם אחרים וחוזר חלילה.
לפי מחקרים, מצבי חיים מסוימים מעלים את הסבירות לחוש בדידות. אימהות טריות, גרושים ואלמנים, בעלי מגבלה פיזית וכן אנשים המתגוררים לבד או בעלי רשת חברתית מצומצמת, נוטים לחוות רמות בדידות גבוהות יותר.
כיצד ניתן להקל על בדידות?
חווית הבדידות נוטה לייצר תחושה "שככה זה", כלומר, שהמצב החברתי הלא מספק שלנו והבדידות הנגזרת ממנו, אינם בשליטתנו. אך למרבה השמחה, ישנם דברים שאנחנו יכולים לעשות על מנת לשפר תחושה זו. לסיום, קיבצנו עבורכם כמה מהם:
• קחו חיית מחמד: קשר עם חיית מחמד עשוי להקל על תחושות של בדידות, מכיוון שהוא מספק במידה מסוימת את הצורך האנושי בהתקשרות ושייכות. בנוסף, סיבוב עם הכלב בגינה הקרובה לבית עשוי לייצר הזדמנויות למפגש עם אנשים חדשים, או לכל הפחות – הזדמנות להתאווררות ולטיול.
• השתדלו להימנע מהימנעות: זהו את הסיטואציות בהן אתם נמנעים מאינטראקציות חברתיות מתוך הנחה ש"גם ככה זה לא יוביל לשום מקום", ונסו להרחיב את טווח ההתנסויות שלכם. זה יכול להיות לא פשוט, אך קיים גם סיכוי שתגלו שאחרים מתעניינים בכם ורוצים בחברתכם.
• השתתפו בקבוצות חברתיות: מחקרים מצאו כי השתתפות באינטראקציה קבוצתית היא בעלת יעילות גבוהה להפחתת בדידות. פנו לקבוצה לחיזוק מיומנויות חברתיות או קבוצה חברתית אשר עוסקת בתחומי העניין שלכם. כך תוכלו לתרגל מיומנויות בזמן אמת, לפתח קשרים חדשים, וללמוד איך להעמיק קיימים.
• פנו לטיפול נפשי: לעתים, הבדידות מעוררת מצוקה אשר קשה להתמודד איתה לבד. כמו-כן, פעמים רבות היא מופיעה כחלק ממכלול של תחושות וקשיים. במקרים אלה, פסיכותרפיה יכולה לסייע הן בהפחתת המצוקה הכללית והן בהקלה על חווית הבדידות תוך התמקדות במגוון היבטים ספציפיים כחיזוק היכולת ליצירת קשר, שיפור מיומנויות חברתיות, עיבוד חוויות עבר אשר משפיעות על תחושת הבדידות בהווה ועוד.
מקורות
מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג. (2006). פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית. תל-אביב: תולעת ספרים
Cacioppo, J. T., Cacioppo, S., & Boomsma, D. I. (2014). Evolutionary mechanisms for loneliness. Cognition & emotion, 28(1), 3-21
Kretzler, B., König, H. H., & Hajek, A. (2022). Pet ownership, loneliness, and social isolation: a systematic review. Social psychiatry and psychiatric epidemiology, 57(10), 1935-1957
Mann, F., Wang, J., Pearce, E., Ma, R., Schlief, M., Lloyd-Evans, B., Ikhtabi. S. & Johnson, S. (2022). Loneliness and the onset of new mental health problems in the general population. Social psychiatry and psychiatric epidemiology, 57(11), 2161-2178
Mushtaq, R., Shoib, S., Shah, T., & Mushtaq, S. (2014). Relationship between loneliness, psychiatric disorders and physical health? A review on the psychological aspects of loneliness. Journal of clinical and diagnostic research, 8(9), WE01
https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2023/298/11_23_298b.pdf
https://www.psychiatry.org/News-room/News-Releases/New-APA-Poll-One-in-Three-Americans-Feels-Lonely-E
https://www.psychiatry.org/news-room/apa-blogs/how-to-reduce-loneliness
