זקנה חיונית - התמודדות עם שינויי הגיל השלישי

24.09.20

צוות בטיפולנט

"גם סבתא הייתה פעם ילדה? לא יכול להיות!" - הצהרה שאולי יצא לכם לשמוע מצד נכדים צעירים המתוודעים לעובדה שסבא וסבתא לא נולדו זקנים. רובנו, לאורך ילדותנו, התבגרותנו ובגרותנו, מתקשים להאמין כי חוקי ההזדקנות חלים גם עלינו, זה מרגיש כה רחוק. עם זאת, בשלב מסוים אנו נאלצים להודות שהנה הם כאן - שינויים פיסיים ונפשיים איתם עלינו להתמודד בכדי להפוך גם את שנות ההזדקנות לשנים מספקות ומשמעותיות.

הזדקנות טובה - יש דבר כזה?

"אדם זקן - מה יש לו בחייו?" שואל המשורר דוד אבידן בשירו 'אדם זקן', ונראה כי התשובה לשאלה זו הולכת ומשתנה עם השנים. בעבר, נטתה הפסיכולוגיה לראות את תקופת הילדות כתקופה בה מתרחשת ההתפתחות הנפשית המשמעותית ביותר. בהמשך, הצביעו תיאורטיקנים כמו אריקסון ויונג על כך שהתפתחות אישית מתרחשת לאורך כל החיים: יונג הדגיש את משמעותו הקרבה של גיל המעבר ואילו אריקסון הניח כי בכל שלב משלבי החיים מתמודד האדם עם קונפליקט התפתחותי.

גישתו של אריקסון הולמת את התפיסה המקובלת היום, על פיה גם בגיל הזקנה מתפתח האדם וניצב בפני משימות התפתחותיות שונות. בהתאם לגישה זו, מבחינים אנשי מקצוע בין זקנה המלווה בבריאות נפשית לזקנה שאינה מלווה בה. כאשר נראה כי הזדקנות המלווה בבריאות נפשית קשורה בהתמודדות מיטיבה עם השינויים הרבים המתרחשים בזקנה - הן שינויים חיצוניים וסביבתיים (פטירת בן זוג, מעבר לבית אבות וכן הלאה) והן שינויים פנימיים (פיסיולוגיים ופסיכולוגיים גם יחד).

FaceApp: מראה מראה שעל הקיר

אחת התופעות המסקרנות בכל הנוגע להתמודדות עם זקנה הייתה ההצלחה המסחררת של אפליקציית 'FaceApp' אשר מבצעת טרנספורמציה לתמונות פנים ומאפשרת לראות כיצד אדם יראה כאשר יזדקן. התוצר? מציאותי במיוחד ואולי גם לא פחות מכך - מעט מפרגן. אז פנינו לפסיכולוגית הקלינית ד"ר שרון זיו ביימן בניסיון לברר מדוע האפליקציה הפכה ללהיט גועש במיוחד ברשתות בתקופה האחרונה.

לדברי ד"ר זיו ביימן, הדרך שלנו להתמודד עם סיטואציות מעוררות חרדה, כמו הזדקנות והתמודדות עם שינויים, היא לנסות לייצר שליטה ולדעת למה לצפות. כך, האפליקציה המשעשעת, מאפשרת למשתמשים טיול מדומה במנהרת הזמן ומגבירה תחושה כי ניתן לנבא מה יהיה, לשלוט במצב הלא מוכר ואולי לחוש כי הוא לא כל כך מאיים. הרי שכל דבר שאנו יכולים לדמיין אותו מפחיד אותנו מעט פחות.

מעבר לכך, התמונות ה'עתידיות" שלנו מגלות עד כמה אנו דומים להורינו או סבותינו וסבינו, ולכן אנו חשים חיבור מוגבר לשרשרת הדורות המשפחתית. בסוף ומעל לכל, נדמה כי הפלטפורמה מייצרת עוד סיבה טובה להתעסק בעצמנו ונראה כי ברוח התקופה שהדבר תורם לפופולריות שלה לא פחות.

מעיין הנעורים

כמעט בכל תרבות קיימים משלים ואגדות-עם אודות גיבורים אשר זכו או ניסו להשיג נעורי נצח - גוף בריא שאינו מתעייף, מזדקן או משתנה. בדומה לכך, בתקופתנו, עושות חברות הקוסמטיקה, המזון והתרופות כל שביכולתן כדי להאריך את "נעורי הגוף". ואכן, אחד השינויים המשמעותיים איתם אנו נאלצים להתמודד בתקופת הבגרות המאוחרת הוא השתנותו של הגוף, אך מה הם השינויים הללו ומה השפעותיהם?

שינויים פיסיולוגיים בזקנה

השתנות זו מתבטאת בירידה ברגישות החושית (ליקויי שמיעה וראייה, תחושה כי האוכל תפל, ירידה ברגישות לכאב), שינויים גופניים חיצוניים (קמטים, רפיון וכד') ופגיעות מוגברת למחלות גופניות.

כפי שניתן לשער, ההתמודדות עם "בגידתו" של הגוף בנו היא התמודדות מורכבת. לעיתים, מתעוררת באדם המזדקן תחושה של "ראש צעיר בגוף זקן", המביאה לתסכול מהמגבלות שיוצרים כאבים ומחלות. במקביל, מגבירים השינויים הגופניים את המודעות לגיל ולסופיות החיים, וכאילו לא די בכך - הדגש העצום ששמה החברה המערבית על הופעה חיצונית מגביר גם הוא את הלחץ והמצוקה הנובעים מההשתנות. על אף הרגשות השליליים הנלווים לשינויים הגופניים, מדובר גם בשינויים בעלי משמעות חיובית: ההתבוננות בשינוי מביאה חלק מהאנשים להתייחס באופן אוהד, מטפח ובריא יותר לגופם. כמו כן, ההתבוננות בשינוי הגופני מקדמת את תהליכי הקבלה וההתמודדות עם שלב החיים המבוגר שהוא בסופו של דבר חלק טבעי ממעגל החיים.

היבט מרכזי נוסף של השינוי הגופני הוא התחום המיני. על פי מספר מחקרים שנערכו בתחום, נמצא כי אנשים רבים אינם מאמינים כי חיי מין מוסיפים להתקיים בבגרות המאוחרת. אלא שבפועל, לצד שינויים שאכן קורים בפעילות המינית, נמצא כי אמונה זו לא נכונה במלואה. רק רבע מהגברים בגילאי 66-70 אינם מקיימים יחסי מין, כמחציתם מקיימים יחסי מין פעם בחודש, רבע מהם - פעם בשבוע וכ-2% פעמיים בשבוע. אצל נשים, לעומת זאת, נמצא נמצא כי שלוש מכל ארבע אינן מקיימות יחסי מין, 16% קיימו יחסי מין פעם בחודש ו-10% - פעם בשבוע. באופן כללי, נמצא כי דפוס הפעילות המינית בבגרות המאוחרת מהווה המשך לדפוס המיניות בגילאים מוקדמים יותר: אנשים שנהנו ממין לאורך כל חייהם ימשיכו ליהנות ממנו גם בבגרותם המאוחרת. עם זאת, תדירות יחסי המין בקרב מבוגרים שבריאותם לקויה היא יחסית נמוכה וכ-15% מהגברים בגיל 70 (לעומת 5% בגיל המעבר) סובלים מאימפוטנציה.

אז תזכיר לי על מה דיברנו?

הצייר טיציאן צייר את אחת מיצירותיו המפורסמות ביותר בגיל 98; גתה סיים לכתב את יצירת המופת 'פאוסט' בגיל 82; וארתור רובינשטיין ניגן בצורה מופלאה בגיל 89. כפי שניתן לראות, אילו היו ה"קשישים" מפסיקים מפעילותם, היו אובדים חלק מההישגים הגדולים ביותר של האנושות. עם זאת, ישנם אכן מספר שינויים החלים בתפקוד המנטלי. אנשים כמובן נבדלים זה מזה בעוצמת השינויים, השפעתם התפקודית והרגשית והעיתוי בו הם חלים.

שינויים בתחום הקוגניטיבי

• אינטליגנציה: בעבר נהוג היה לחשוב כי רמת האינטליגנציה פוחתת עם הגיל, אך הנחה זו אינה מקובלת כיום. חלק מן הכישורים (כושר ביטוי, למשל) אינם נפגעים כלל, וחלקם אינם נפגעים אך נזקקים לזמן ביצוע ממושך יותר (כמו שליפה מהזכרון של פרטים מסוימים). שימור האינטליגנציה קשור גם בגורמים חיצוניים. כך למשל, אדם אשר מקפיד לשמור על "כושר אינטלקטואלי" גבוה (באמצעות קריאה ולימוד) ישמר את כישוריו באופן מלא יותר, במיוחד בהשוואה לאדם אשר חשיפתו לגירויים סביבתיים פוחתת באופן משמעותי (עקב חולי, בידוד וכד').

לצד זאת, אנשים מבוגרים כן נוטים "להיצמד" יותר לפתרונות מוכרים ולא לחפש דרכי התמודדות מקוריות וחדשות עם משימות ודילמות, ולעיתים ביצועיהם נמוכים יותר כאשר יש צורך בכושר תפיסתי או שימוש בזיכרון. כמו כן, מעל גיל 65 נוטה קצב הלמידה של מידע חדש להיות איטי יותר.

• זיכרון: אחת האמונות המקובלות לגבי הזקנה היא מלווה באובדן הזיכרון, ואכן, למעלה מ-65% מהקשישים מדווחים על קשיי זיכרון.

• יצירתיות: בעבר האמינו כי היצירתיות פוחתת בזקנה, אך ממצא זה נכון רק בחלקו ומשתנה בין תחומים. במדעי הרוח, למשל, נוטה היצירתיות להישמר גם בגילאים המאוחרים ואילו במדעים מדויקים לעיתים קרובות מסתמנת ירידה מתונה במידת היצירתיות. במקביל לכך, חשוב לזכור כי יש אנשים המגלים את יצירתיותם רק בזקנה, לאחר שהשתחררו מנורמות ומחויבויות חברתיות.

• תפקוד ויזו-מוטורי: הכוונה בתפקוד ויזו-מוטורי היא לפעולות הדורשות תיאום בין החושים לפעולת השרירים, כמו למשל פעולת הנהיגה (ראיית הולך רגל ולחיצה על הבלם, לדוגמה). בזקנה, מואטת פעולתה של מערכת העצבים וכתוצאה מכך - גם מהירות התגובה הויזו-מוטורית.

"קשה ללמד כלב זקן תרגילים חדשים"

אכן, קשה ללמד כלב זקן תרגילים חדשים לעיתים, כפי שטוען הפתגם העממי הותיק. מדובר באחד המיתוסים המקושרים ביותר לזקנה אשר מתייחס לחוסר יכולתו של הקשיש לשנות את עמדותיו והתנהגותו. ישנו גרעין מסוים של אמת במיתוס זה, אך השינויים הפסיכולוגיים והאישיותיים בהם מלווה ההזדקנות מורכבים יותר מכך.

שינויים בתחום הפסיכולוגי

השינוי המרכזי המתרחש בהזדקנות הוא שינוי בתפיסת העולם - האופן בו מתייחס האדם לעצמו ולסביבתו. נטייה זו מתבטאת בשני היבטים מרכזיים: שינוי בנטייה לפעילות ומעורבות בסביבה ובנטייה להתכנסות פנימה. הנטייה להתכנסות פנימה מתבטאת בהגברת העיסוק בעולם הפנימי (מחשבות, רגשות). נטייה זו קשורה, כנראה, הן להפחתת הצורך בהתמודדות עם העולם החיצוני (קריירה, מימוש עצמי) והן לצורך בעריכת חשבון נפש וקבלת החיים שהיו עד כה. העיסוק בעולם הפנימי עשוי להביא לגילוי תכונות, משמעויות ותחומי עניין חדשים (אומנות, רצון להשקיע במשפחה וכד'). יחד עם זאת, במידה ועיסוק זה הוא בעל גוון שלילי עלולות להתעורר תחושות החמצה, אשמה, דכדוך ועיסוק עצמי מוגזם, הבא על חשבון התייחסות לאנשים אחרים.

שינוי נוסף המלווה את ההזדקנות הוא נטייה מוגברת לנוקשות ושמרנות. קשישים רבים מתקשים להתרגל לשינויים לעת זקנה והם מעוררים בהם חרדה. לכן, הם נצמדים לדפוסים והתנהגויות מוכרות (כך, למשל, ניתן להבין את התעקשותם של קשישים רבים שלא להכניס הביתה מכשירי חשמל חדשים). בנוסף לשינויים אלו, נמצא כי הזקנה מלווה בירידה בערך העצמי ובאנרגיה הנפשית. שינוי זה קשור, כנראה, בשינויים החלים במוקדים המרכזיים עליהם אנו מבססים את הערכתנו העצמית (שינויים גופניים, פרישה מהעבודה). יחד עם זאת, במחקר שבדק את שביעות הרצון בחיים נמצא כי דירוגם הממוצע של הקשישים היה שווה לדירוגם של המבוגרים. ירידה בשביעות הרצון נמצאה רק בקבוצת הגיל שבין 61-70, ב"תקופת המעבר" להזדקנות.

חשוב לציין כי הבריאות הנפשית ותחושת הרווחה בגיל השלישי מושפעים מגורמים רבים ושונים, על חלקם בכוחנו לשלוט. נפרט כעת מספר גורמים המקדמים את הבריאות הנפשית בזקנה עליהם כדאי במיוחד להקפיד.

גורמים המקדמים בריאות נפשית בזקנה

באופן טבעי, קשורה הבריאות הנפשית בזקנה לגורמים אישיותיים קודמים ולמצב בריאותי, משפחתי, חברתי וכן הלאה. עם זאת, מעבר לגורמים אלו, נמצאו 6 היבטים מרכזיים הקשורים בבריאות נפשית:

1. קבלה עצמית: מרכיב מרכזי הקשור בהגשמה עצמית, יכולת תפקודית ויחס חיובי ומקבל של האדם כלפי עצמו וכלפי החיים שחי.

2. קשרים חברתיים חיוביים: קיומה של מערכת יחסים יציבה, חמה וטובה עם אדם אחד נוסף לפחות (ילד, בן זוג, חברה וכד') היא גורם חשוב בבריאות הנפשית. ככל שישנם יותר קשרים משמעותיים כאלו, הדבר משפיע יותר על הבריאות הנפשית.

3. אוטונומיה: תחושה של עצמאות רגשית, המתבטאת בשליטה עצמית בהתנהגות, היעדר כניעה ללחצים סביבתיים ויכולת לקבל החלטות הנוגעות לאדם עצמו מביאות לתחושת אוטונומיה. תחושה זו עלולה להתערער עקב ירידה תפקודית, אך חשוב להותיר לאדם הזקן יכולת בחירה של פעילויות פנאי, מקום מגורים וכדומה.

4. שליטה בסביבה: יכולת האדם לבחור או ליצור סביבה המתאימה לצרכיו הפיסיים, הנפשיים והחברתיים, במידת האפשר, גם היא תורמת לבריאות הנפשית.

5. מטרות חיים: לאורך כל החיים המטרות שאנו מציבים בפני עצמנו הן בעלות משמעות רבה, וההתמודדות איתן עשויה להביא לתחושות סיפוק ומשמעות. בזקנה, מטרות אלו קצרות וממוקדות יותר, אך עצם קיומן מביא לשביעות רצון וסיפוק.

6. התפתחות אישית: גם בזקנה זקוק האדם לתחושת התפתחות אישית ותנועה לעבר מימוש עצמי. התפתחות זו עשויה לנבוע מרכישת ידע או מיומנות חדשה, השקעת זמן בתחביב או במערכות יחסים עם יקירים ובני משפחה.

לסיכום

כאשר אחד מששת הגורמים המצוינים לעיל נפגע באופן משמעותי, עשויים להתעורר קשיים והפרעות רגשיות בזקנה. אנשים מבוגרים רבים חשים כי אין טעם לחתור לשינוי, עקב גילם המתקדם. עם זאת, חשוב להזכיר כי בתקופות של משבר או קושי, ובמיוחד אל מול שלל השינויים עמם יש להתמודד בגיל השלישי, פעמים רבות עשוי טיפול פסיכולוגי להביא להטבה במצב הנפשי. במסגרת טיפול ניתן להביא לזיהוי טוב יותר של מוקדי הקושי, לעורר מוטיבציה להתמודדות מאתגרת ולאימוץ של אסטרטגיות התמודדות חדשות.

אתר הגיל השלישי: www.gilhazahav.co.il

אתר אשל - אגודה לשירותים לאדם הזקן: www.eshelnet.org.il

צמתים - מכון ייעוץ לאוכלוסיה המבוגרת ולמשפחה הרב דורית: www.tzmatim.co.il