מה ניתן ללמוד מניצולי שואה על חוסן נפשי?

ד"ר דרור גולן

כיצד מתמודדים עם טראומה? איך ניתן לשמור על חוסן נפשי גם מול אתגרים בלתי נתפסים? ומה מאפשר לאדם לצמוח מתוך כאב ולבנות חיים משמעותיים? שאלות אלה מעסיקות את האנושות מאז ומתמיד, ונדמה כי התשובות העוצמתיות ביותר, נמצאות בקרב אלה שעברו את החוויות הקשות ביותר – ניצולי השואה.

ניצולי השואה מהווים עדות יוצאת דופן לכוח הרצון האנושי, וליכולת להסתגל ולמצוא משמעות גם לאחר אובדן בלתי נתפס. במציאות הישראלית הנוכחית, שבה רבים מתמודדים עם תחושות של חוסר ודאות, טראומה ומשבר, סיפוריהם מזמינים אותנו ללמוד כיצד ניתן לשמור על חוסן נפשי.

מה המאפיינים של חוסן נפשי?

חוסן נפשי הוא היכולת להסתגל למציאות מאתגרת, להתמודד עם משברים ולמצוא משמעות גם במצבים הקשים ביותר. ניצולי השואה התמודדו עם מציאות בלתי נתפסת – עם אובדן של קרובים ואהובים, טראומה, גירוש ותחושת חוסר אונים קיצונית – אך רבים מהם הצליחו להמשיך הלאה ולבנות לעצמם חיים חדשים. אלו הם כמה גורמים שסייעו להם לשמור על חוסן בתוך המשבר:

• מציאת משמעות: רבים מניצולי השואה מדגישים כי מציאת משמעות היא שאפשרה להם לשרוד ולהמשיך הלאה. ניתן למצוא תחושת משמעות סביב המשפחה, המדינה והקריירה. אולם, נראה כי ככל שהמשמעות מושתתת על ראיית האחר, ועל פעולות המיועדות לעזרה אשר חורגת מגבולות העצמי, כך גדל הרווח הנפשי של האדם עצמו.

• גמישות מחשבתית והסתגלות למציאות: הניצולים הפגינו יכולת הסתגלות יוצאת דופן, אשר מהווה רכיב קריטי בזמנים של חוסר ודאות ומשבר. ככל שאדם מוכן לחשוב מחוץ לדפוסיו הרגילים, ולהיות קשוב לפתרונות לא שגרתיים, כך יהיה לו קל יותר להסתגל למציאות מאתגרת.

• תמיכה קהילתית וקשרים בין-אישיים: קשרים חברתיים ומשפחתיים סיפקו לניצולים עוגן גם בתקופות הקשות ביותר. קשרים אלה יכולים להוות מקור למציאת משמעות בפני עצמם, כמו גם לספק תמיכה, תחושת שייכות והבנה מצד האחר.

• הגברת תחושת השליטה: ניצולי השואה מלמדים אותנו שככל שאדם חווה עצמו כאקטיבי, וכמי שמנהל ומכוון את חייו, כך גוברת יכולתו להתמודד עם אתגרים. מצב של חוסר אונים, בו אין לנו שליטה על המתרחש, עלול להיות מזיק ואף הרסני מבחינה נפשית. לעיתים, די בתחושת שליטה פנימית בלבד כדי להתמודד טוב יותר עם מציאות כואבת. כך, לדוגמה, סיפר ניצול שואה כי כילד ששהה לבד במחבוא, שר לעצמו שירים שאימו הייתה נוהגת לשיר לו. עבורו, השירה הייתה דרך "לקרוא לה שתשמור עליו", וחוויית השליטה הפנימית הזו העניקה לו תחושה שיוכל להתמודד ולשרוד.

• צפו עכשיו: שאלות ותשובות על חוסן נפשי

  
• 6 דרכים בהן תוכלו לסייע לסובלים מפוסט טראומה

  
• תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר? על צמיחה פוסט טראומטית

  

מה ניתן ללמוד מניצולי שואה על ההתמודדות בימינו?

הטלטלה במדינה מאז אירועי ה-7 באוקטובר הובילה רבים לתחושות של אובדן וערעור תחושת הביטחון הבסיסית. במובנים רבים, כולנו נמצאים ב"אקלים טראומטי", שמעלה את הצורך בהתמודדות נפשית נכונה.

התובנות שצברנו בעבודתנו רבת השנים בעמותת "עמך", המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בשורדי שואה ובדור השני, מסייעות לנו גם כעת במתן תמיכה רגשית וטיפולית לאוכלוסיות נוספות שמתמודדות עם טראומה, ועם מגוון קשיים ומצוקות אחרות. במהלך הטיפולים, למדנו מניצולי השואה על מספר גורמים שיכולים לסייע לנו להתמודד עם המשבר והטראומה המתמשכת:

• שיח פתוח ועיבוד החוויה: היכולת להתמודד עם טראומה דורשת הכרה בכאב, על פני הדחקה והתעלמות ממנו. טיפול נפשי, שיח פתוח והתמודדות מודעת מסייעים להפחית את השפעות הטראומה ולבנות עתיד יציב יותר.

• מציאת משמעות בתוך הקושי: המסר המרכזי שאנו שומעים מהניצולים הוא שניתן לצמוח מתוך הכאב, ולמצוא דרך להמשיך הלאה. מציאת משמעות היא כוח מרפא, בין אם בעזרה לאחרים, עשייה קהילתית או גיבוש ערכים שמניעים קדימה. כך, כיום, ניתן לראות אנשים רבים שפועלים עבור מטרה משמעותית עבורם, כמו תמיכה בנפגעי המלחמה והתנדבות, לצד בחירה להשקיע יותר בקריירה, בתחביבים או בחיי המשפחה.

• חיזוק מעגלי התמיכה וחשיבות הקהילה התומכת: בעבודתנו ב"עמך", אנו עדים מדי יום למשמעות האדירה של קהילה תומכת בהתמודדות לאחר מצבי משבר, טראומה ואובדן. במקום שבו אנשים חולקים סיפורים, מחזקים זה את זה ומוצאים אוזן קשבת, נוצרת תחושת שייכות עמוקה שמעניקה כוח להמשיך. ניצולי השואה מלמדים אותנו שהקהילה היא מקור כוח, ולכן כיום ישנה חשיבות עצומה לחיזוק התמיכה המשפחתית, החברתית והמקצועית. בימים של חוסר ודאות וחרדה, חיזוק מעגלי התמיכה סביבנו והידיעה שיש למי לפנות, הם גורם מכריע ביכולת לצמוח מתוך קושי.

מורשת הניצולים – השראה לדורות הבאים

ניצולי השואה אינם רק עדות לעבר – הם גם תזכורת חיה לכוחו של החוסן האנושי, ומקור השראה להתמודדות עם אתגרי ההווה והעתיד. רבים מהניצולים מדגישים כי המסר החשוב ביותר עבורם, הוא לא רק לזכור את אירועי העבר, אלא גם ללמוד כיצד להביט קדימה ולבנות חיים מלאי משמעות. במילים אחרות, במקום שבו יש כאב, קיימת גם אפשרות לצמיחה, ובמקום שבו יש טראומה, יש גם אפשרות לריפוי. בימים אלו, כדאי לנו לעצור ולחשוב, כיצד נוכל ליישם את התובנות הללו בחיינו האישיים והחברתיים? התשובה לשאלה זו יכולה לסייע לנו לא רק לזכור את כאב העבר, אלא גם לבנות עתיד טוב יותר.

על המחבר – ד"ר דרור גולן

ד"ר דרור גולן הוא פסיכולוג קליני בכיר, והמנהל הקליני הארצי של עמותת "עמך".

"עמך", המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בשורדי שואה ובדור השני, מעניקה קרוב ל-40 שנה טיפול נפשי לשורדי שואה ובני משפחותיהם בסניפים הפרושים בכל רחבי הארץ ובבתי המטופלים. עם השנים, הורחבה הפעילות גם לאוכלוסיות נוספות, וביניהם נפגעי טראומה במעגלים השונים, לצד מטופלים אחרים הסובלים ממגוון קשיים ומצוקות. לצד הטיפול הנפשי, העמותה מפעילה מועדונים במודל סוציו-תרפויטי עבור ניצולי השואה ועבור בני הדור השני.