היי שמי איילת. נשואה ואמא לשניים. עובדת סוציאלית בעלת תואר שני - MSW, פסיכותרפיסטית עם התמחות בטיפול התנהגותי קוגנטיבי (CBT), מנחת קבוצות ומטפלת Emdr מוסמכת למצבי טראומה וחרדה.
השיטות בהן אני מתמחה ועובדת בקליניקה שלי: CBT ו-EMDR, הן שיטות טיפול שנבדקו, נחקרו והוכחו כיעילות מאד בשיפור משמעותי של איכות החיים של המטופלים.
אני מתמחה בטיפולים פרטניים, קבוצתיים וטיפולי און ליין. מטפלת במתבגרים ומבוגרים.
בעלת נסיון עשיר בעבודה עם נוער ומבוגרים בנושאים של חרדות, משברים טראומות, קשיים במערכות יחסים ועוד. בנוסף אני בעלת נסיון רב בעבודה עם עוברי חוק בעבירות מגוונות.
אני מאמינה בקשר הבין אישי בין המטופל למטפל וכי זהו היסוד הבסיסי לטיפול מוצלח (:
במהלך השנים עבדתי עם אוכלוסיות מגוונות במשרות ציבוריות כמו ילדים, נוער, מכורים, עוברי חוק ועוד, הגעתי לתפקידים בכירים והרגשתי שאני מתרחקת מהייעוד שלי. לכן החלטתי לוותר על הביטחון שבתפקיד ויצאתי לעצמאות כדי להתקרב חזרה למה שאני באמת אוהבת לעשות וזה לטפל באנשים. ובינואר 2015 פתחתי את הקליניקה הפרטית שלי.
היום אני בעלת קליניקה מקסימה בזיכרון יעקב שהיא הגשמת חלום מבחינתי.
אשמח לעזור גם לכם, איילת
קצת על הגישות הטיפוליות שלי:
EMDR - שיטת טיפול מוכחת מחקרית שעובדים איתה בכל העולם באמצעות תזוזת עיניים. שיטה זו עוזרת בעיבוד אירועים טראומטיים שקרו לנו במהלך החיים באמצעות הרחקה של תמונות קשות ועיבוד מחדש שלהם. זה יכול להיות ארוע מן העבר הרחוק או אירוע שקרה ממש לאחרונה. מאד יעיל גם בעבודה על שינוי דפוסים שאינם מועילים עבורנו יותר, ובשינוי חשיבה שלילית.
הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי CBT
CBT הינו טיפול ממוקד וקצר מועד שמתמקד בסימפטומים של הבעיה ומתאים להתמודדויות וקשיים שהרבה מאיתנו חווים בחיים כגון: בעיות חרדה (חרדה חברתית, חרדת בחינות, חרדת בריאות ועוד), התקפי חרדה, OCD, פוביות, דיכאון, ניהול כעסים, קבלת החלטות, בעיות חברתיות, כישורי חיים, הפרעות אכילה, שינוי הרגלים, מצבי משבר ועוד..
הניסיון שלי מהקליניקה מראה כי כבר לאחר זמן קצר יחסית, כמובן בהתאם לקצב האישי של כל מטופל, המטופלים מעידים על שיפור בסימפטומים מהם סובלים.
***************
"רוב הפחדים שאיתם אנו מתמודדים אינם ממשיים, הם רק מחשבה"...(מתוך: Points of you)
עבודה סוציאלית תואר ראשון - מכללת תל חי
עבודה סוציאלית תואר שני - אוניברסיטת חיפה
הנחיית קבוצות - אוניברסיטת חיפה
פסיכותרפיה של טיפול קוגנטיבי התנהגותי - CBT (מוכר באיט"ה)
טיפול Emdr - שלב 2 (מוסמכת)
טיפול בעברייני מין - אוניברסיטת בר אילן
יש לי נסיון של מעל 25 שנה בעבודה עם אוכלוסיות מגוונת הכוללת משפחות, ילדים ונוער, מכורים, עבודה אבחונית ושיקומית עם עוברי חוק בבתי הכלא ועבודה ניהולית ופיקוחית.
מ 2015 אני עובדת באופן פרטי בקליניקה שלי בזכרון יעקב עם נוער ומבוגרים. מתמחה בחרדות וטראומות.
מטפלת CBT ו EMDR.
כתבה על OCD בקישור הבא:
https://www.tzomet-ran.co.il/experts/36596
כתבה על חרדה:
התקף חרדה הוא אירוע המלווה בתחושות קשות. התקף כזה יכול להגיע באופן פתאומי ללא סיבה נראית לעין, או כתגובה לטריגר מסוים. החרדה קשורה לעתים לפוביה מסוימת, ובמקרה כזה מושא הפוביה, עכביש למשל, הוא זה שיעורר את התקף החרדה על תגובותיו הקשות. אבל לא תמיד ניתן לשים את האצבע על הגורם להתקף. לפעמים אדם מתעורר בבוקר ופשוט מתחיל את היום עם התקף חרדה.
סימפטומים
הסימפטומים של התקף חרדה עשויים להשתנות מאדם לאדם, אבל חלק מהתחושות משותפות לכל מי שחווה התקפים אלה. בין התחושות המאפיינות התקף חרדה: דופק מהיר, הזעת יתר, תחושות של נימול בידיים, כאבים ומועקה בבטן, קשיי נשימה, וסחרחורות. התקף חרדה מוגדר כאשר האדם מרגיש לפחות ארבעה מהסימפטומים שלעיל.
עכשיו, אולי תגידו: "הי! זה בדיוק מה שקרה לי אתמול! כמעט נכנסתי ברכב שלפניי ברמזור, נכנסתי ללחץ נוראי והרגשתי דפיקות לב חזקות וסחרחורת, אפילו כמעט הקאתי. כנראה שהיה לי התקף חרדה! ובכן, לא בטוח בכלל. אנשים הסובלים מהתקף חרדה, חווים את כל התחושות שפוקדות אותם בעת ההתקף כדבר נוראי ומתרגמים תחושות כסכנה מידית וממשית.
ההבדל בין תגובת סטרס רגילה, שיכולה להתבטא באותם סימפטומים, לתגובה שהופכת להתקף חרדה נמצא למעשה בפרשנות של האדם לאותה חוויה. בעוד שאדם שאינו סובל מהפרעה כזו, עלול לחוש את הפחד אך הוא יתגבר על כך ולא ייחס לדבר חשיבות עם חלוף האירוע המלחיץ, האדם החרד יפרש את האירוע כהתקף חרדה ויחשוש מעצם התרחשותו והישנותו. אנשים הסובלים מהתקף חרדה מעניקים לתחושות אלה משמעות הרת אסון ואף סבורים שהם עלולים למות.
הטריפל של הטבע – להילחם, לברוח או לקפוא
מאחר שהאבולוציה טרם עשתה עדכון תוכנה להמצאה המופלאה הנקראת "יצור חי", הגוף – הן האנושי והן זה של בעלי החיים – נשאר לעת עתה בגרסתו הקודמת ומתוכנת עדיין כמו בימי קדם. כשהוא חש בסכנה, הגוף שואף להציל את עצמו והמערכת הסימפתטית שלו מתעוררת. עוררות זו גורמת לתופעות כמו בחילה, קשיים בנשימה, הזעה, שלשול – זה מצב שלושת האפים (FFF – Fight, Flight or Freeze) – לחימה, בריחה או קיפאון.
כלומר, התגובות של הגוף מיועדות לעורר את הגוף בשעת סכנה, כך שהיצור החי יוכל למלט את עצמו מהסכנה מולה הוא ניצב, שאם לא כן – ייכחד. השיבוש במערכת זו גורם לה להתעורר גם כשאין באמת מצב סכנה והוא הגורם ל'אזעקת השווא' הגורמת להתקף החרדה.
מנטרלים את אזעקות השווא
איילת בראל זומר – פסיכותרפיסטית עם התמחות בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT), מנחת קבוצות ומטפלת Emdr למצבי טראומה וחרדה, מסבירה על דרכי הטיפול בהתקפי חרדה:
"בתחילת הטיפול אני מסבירה למטופל איך ומדוע מתרחש התקף חרדה; מדוע הגוף מגיב כפי שהוא מגיב. אני מסבירה לו שגם כשהוא חש כל כך מאוים, הוא לא באמת נתון בסכנה, ושזה לא יותר מהפירוש שהוא מעניק לתגובות הפיזיולוגיות של הגוף. אני מלמדת את המטופל שלאנשים עם חרדות ישנה רגישות יתר; לאחר החוויה הראשונה של התקף חרדה המתפרש כאיום על החיים, ישנה נטייה לחשוש מאירועים חוזרים שכאלה שמתבטאת ברגישות לכל תחושה פיזית המזכירה את האירוע הראשון. כחלק מהבנת מנגנון הפעולה של הגוף, אנו אף מזהים את הדברים מהם המטופל נמנע כשהוא מנסה לא לחוות שוב תחושות אלה.
במישור הקוגניטיבי, אני מלמדת את המטופלים לאמץ דפוסים של גמישות מחשבתית – כיצד ניתן לפרש סיטואציות מוכרות בדרכים נוספות. כך אנו מגמישים ומאתגרים את האמונות, המחשבות והפירושים בכל מיני דרכים.
במקרים מסוימים, אנו מצליחים לזהות את הגורם להתקפי החרדה ואז נבין מדוע הוא מאיים על המטופל, אבל גם כאשר הגורם נותר עלום, תמיד ניתן לעבוד על הסימפטומים עצמם.
במישור ההתנהגותי אנחנו עובדים על חשיפה, הדרגתית מאד, של המטופל לגורמי החרדה שלו או לסיטואציות מהן הוא נמנע כדי לא לחוות את החרדה. כך לדוגמה, אם המטופל חרד משימוש במעלית, בתחילת התהליך ההתנהגותי רק נדבר על כניסה למעלית, או נצפה בסרטון בו רואים אדם עולה במעלית. כך, לאט לאט נעלה את רמת הקושי של התעמתות עם החרדה, עד שנגיע לעשיית הדבר עצמו. בתחילה, המטופל יחוש עלייה ברמת החרדה אבל אז תתרחש הביטואציה (התרגלות) והחרדה תרד.
הסיבה שהטיפול יעיל כל כך היא פשוטה. מי שחווה את החרדות פוחד בעיקר מהתחושות שהן מעוררות. ברגע שהמטופל מבין את מה שמתרחש אצלו בגוף, תוך שהוא מערער על המחשבות והפירושים שלו לגבי החרדה ומתרגל חשיפות, הוא יכול להפסיק לחשוש מהתקפי החרדה ואנחנו רואים כיצד הם מתפוגגים ונחלשים.
מבחינתי, טיפול הוא מוצלח ברגע שמצבי ההימנעות פוחתים ונחלשים ואיכות החיים משתפרת משמעותית".
איילת בראל זומר, פסיכותרפיסטית ועובדת סוציאלית, מטפלת התנהגותית קוגנטיבית (cbt) ומנחת קבוצות.
טלפון: 050-8210113
