21.01.21
צוות בטיפולנט
"חופשת לידה? כן, שמעתי פעם על אגדה כזאת..." מגחכות לא פעם אימהות טריות בתגובה לשאלה איך עוברת עליהן חופשת הלידה. בניגוד לשמה, חופשת לידה היא לא בדיוק נופש חמישה כוכבים: את עוד מתאוששת מכאבי הלידה, עדיין לא הספקת להכיר ממש את האופי והצרכים היחודיים של הקטנצ'יק שהצטרף למשפחה, הקרובים לא מפסיקים להתקשר ולבקש לבוא ואת מרגישה שכל יום מביא איתו אתגרים חדשים.
במילים אחרות, בשנים האחרונות הולך ונשבר מיתוס חופשת הלידה ״השלווה והקלה״ בה האם הקורנת מטיילת עם תינוק מתוק ורגוע. אם כן, מהם התהליכים הפסיכולוגיים האופייניים לתקופת חופשת הלידה? מהם הקשיים העשויים להתעורר בך במהלך תקופה זו? וגם – איך תוכלי לתכנן ולנהל את חופשת הלידה שמתאימה לך?
סודות מחופשת הלידה
בשנות ה-40 פרסם התיאורטיקן והאנליטיקאי דונלד ויניקוט סדרת ספרים ומאמרים אשר שינו את פני השדה הפסיכולוגי וחלחלו עם הזמן גם אל הקהל הרחב. ויניקוט טען כי מרבית האימהות מפתחות באופן טבעי לאחר הלידה "מצב פסיכולוגי מיוחד" אותו הוא כינה "מושקעות אימהית ראשונית", המאופיין בהתכווננות טוטלית ואינטנסיבית לצורכי התינוק, אשר מאפשר את התפתחותו הנורמלית.
מצב פסיכולוגי זה דועך באופן טבעי בחודשים שלאחר הלידה, ומאפשר לאם להתחיל לגרות ולקדם את התפתחותו של התינוק לעבר ביסוס נפרדות, הרחבת עצמאותו והתמודדותו עם תסכולים טבעיים. במובנים רבים, ויניקוט צדק בטענתו לגבי הטבעיות בה האם הטרייה משקיעה בתינוקה. חוסר האונים וצרכיו הבלתי מתפשרים של התינוק מעוררים במרבית האימהות צורך טבעי להיענות לצרכיו של התינוק בהקדם האפשרי: לגשת אליו עם כל סימן של אי נוחות ולנסות לגלות בקדחתנות מה מציק לו, ולהיענות לצרכיו באופן כמה שיותר מיידי.
אלא שהיום, יותר ויותר נשים מוצאות את הצורך להשתקע כל כולן בטיפול בתינוק רך, כצורך שלא תמיד קל לעמוד בו.
חופשת הלידה, כפי שלא תמיד מספרים לנו מראש, היא תקופה לא פשוטה מבחינה רגשית ופיסית. הגוף עדיין מתאושש מהלידה, ההנקה עוד לא ממש מסתדרת, ההורמונים משתוללים ומעצימים את החוויה הרגשית, התינוק וצרכיו עדיין לא ברורים לנו ומעל כל זה מרחפות מעלינו דודות ואימהות שלא מפסיקות לשאול: "נו...? התאהבת בו ישר? נכון שהוא תינוק מקסים?".
במילים אחרות, הלחץ הסביבתי להתאהבות בתינוק ולהנאה צרופה מ"חופשת" הלידה עמו, עשויים לדחוק אותנו להכחשה של הקשיים, הכאבים ותהליכי ההסתגלות הטבעיים. כפועל יוצא, אימהות רבות חוות בתקופה זו רגשות אשמה ופגיעה בדימוי של עצמן כאימהות טובות. במקרים קיצוניים תחושות אלו יכולות להתפתח לכדי דיכאון אחרי לידה ובמקרים קיצוניים פחות – "רק" להפוך את חופשת הלידה לחוויה רגשית מלחיצה ומעיקה.
מעבר לכך, חופשת הלידה מבודדת את האם הטרייה מהמשאבים הסביבתיים המספקים לה בחיי היום יום תחושת שייכות, ערך עצמי, חווית הצלחה, סיפוק ועניין. חיי הקריירה וחיי החברה עומדים כיום במרכז עולמן של מרבית הנשים הצעירות, וניתוק מהיבטים אלו במהלך חופשת הלידה מביא לא פעם לניתוק גם מתחושות חיוביות ומתחושות עניין והנאה מהחיים.
במקביל, ובפרט כאשר מדובר בילד ראשון, מערכת היחסים הזוגית נדרשת להתארגנות מחודשת לתא המשפחתי המורחב. השינויים הכרוכים בהתארגנות זו לא תמיד פשוטים: הבילויים הזוגיים, ההשקעה ההדדית זה בזה והשוויוניות הם רק חלק מההיבטים הזוגיים המשתנים עם ההורות, בפרט בחודשים הראשונים שלאחר הלידה. תהליכים אלו מלווים בחלק מהמקרים בטלטלה של הקשר הזוגי.
חופשת לידה: המדריך לאם הטרייה
החוויות הרגשיות אשר יתעוררו בנו סביב חופשת הלידה והטיפול בתינוק צעיר אינן מצויות בשליטתנו. אימהות היא חוויה עוצמתית אשר נוגעת ומפעילה כל אישה באופן אחר. זאת, בהתאם לאופייה, סגנון חייה, חוויותיה כתינוקת וכילדה ואופיו של התינוק הספציפי שלה.
החוויה האופיינית של חוסר השליטה מקשה מאוד לצפות מראש האם חופשת הלידה תהיה תקופה מאתגרת אך מספקת, קשה ומעמיסה, מהנה, או כל אלו יחד. במובן זה, קשה גם להיערך ולתכנן את חופשת הלידה מראש, מאחר ולא קל לצפות לכמה עזרה ומפגשים חברתיים תזדקקי, האם תהיי נינוחה או תחווי רמות לחץ וחרדה גבוהות, האם תרצי להניק וכן הלאה.
לצד חוסר הוודאות וחוסר השליטה המאפיינים את חופשת הלידה, חשוב לזכור כי מה שכן נמצא בידינו הוא היכולת להתבונן, לעבד ולווסת את הרגשות המתעוררים בנו סביב המפגש עם התינוק הצעיר. יש ביכולתנו להפוך מפגש זה לנקודת מוצא ללמידה, התפתחות וצמיחה אישית.
• אל חופשת הלידה כדאי להגיע עם ראש פתוח ונכונות להתגמשות: הכיני הן את עצמך והן את הסובבים אותך לכך שאינך יודעת כיצד תרגישי, מה תצטרכי ומה לא יתאים לך. נסי לסכם מראש עם האנשים הקרובים לך "חוזה" פתוח וגמיש סביב ביקורים, עזרה, מעורבות וכן הלאה. אל תמהרי להניח שאת מהאימהות ה"זורמות" ולפרגן לבן זוגך נסיעת עבודה ממושכת מיד לאחר הלידה, ואל תבטיחי לאמך שתבלו את חופשת הלידה צמודות זו לזו. זאת, מהסיבה הפשוטה שאת באמת לא יודעת בשלב זה מה יהיה נכון עבורך.
• אפשרי לעצמך חופש לחשוב ולהרגיש: הניחי מראש שחופשת הלידה תלווה גם ברגשות של תסכול, עייפות, אכזבה וכן הלאה, ותני מקום לרגשות אלו הן בתוכך והן מול אנשים אחרים. גם אם את מצפה לחוסר הבנה של הקשיים לאור מיתוס האימהות המאושרת, סביר להניח שתופתעי לגלות שחלק גדול מהתחושות והקשיים שתחווי משותפים לנשים רבות.
• התבונני בדברים ונסי להבין אותם: בין אם מדובר בקשיים מינוריים ובין אם מדובר בקשיים משמעותיים, החוויות שאת חווה בינך לבינך, עם תינוקך ועם בן זוגך שהפך לאב טרי, הן חוויות המספרות על עולמך הפנימי. לכן, הן יכולות ללמד אותך לא מעט על עצמך ולסייע לך להתמודד עם קשיים וקונפליקטים שישפיעו עלייך כאם. נסי לשאול את עצמך מדוע את מרגישה כפי שאת מרגישה, להתבונן בתחושות שמתעוררות בך לנוכח חוויות הוריות שונות ולהתבונן כיצד את מגיבה רגשית לאירועים ואינטראקציות הנוגעים לתינוק.
חשוב לציין כי התבוננות פנימית זו היא לא תמיד חוויה פשוטה. לא פעם ההורות הטרייה "מגרדת" צלקות ופצעי עבר אשר המגע עמם יכול להיות קשה ומכאיב. במצבים אלו ובמצבים בהם הכניסה להורות מלווה במצוקה רגשית משמעותית, מומלץ לפנות אל טיפול פסיכולוגי אשר יסייע בעיבוד הקשיים, הבנתם לעומק ושיפור יכולת ההתמודדות עמם.