08.05.18
צוות בטיפולנט
אפי בת ה-39 עברה גירושין מורכבים, ובשנה האחרונה נראתה מצוברחת ועייפה. בהתחלה המשפחה והחברים שלה חשבו שזה תואם את המציאות שלה, ושמדובר בתהליכי אבל ופרידה לנוכח האובדנים שחוותה, וחשבו שהיא צריכה 'לקחת את הזמן' ולהסתגל לחיים החדשים שבנתה. מדי פעם אפי אמרה שהיא חושבת שאף אחד לא אוהב אותה, וכולם פטרו זאת בלאחר יד "אנחנו אוהבים אותך. כולנו כאן בשבילך", אבל תחושת חוסר הערך, הייאוש וחווית הבדידות שלה הלכה וגברה, והיא החלה לחשוב שמישהו שכנע את בעלה שייפרד ממנה כדי להזיק לה.
אפי אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי, וקבלה אבחנה של דיכאון מז'ורי בעל מאפיינים פסיכוטיים. במאמר זה נסביר מהו דיכאון מג'ורי, ומה המשמעות הטיפולית כשהוא מלווה במאפיינים פסיכוטיים.
מהו דיכאון מג'ורי?
כאשר מתכוונים לכך שהאדם מאובחן עם דיכאון, לרוב מתכוונים להפרעת דיכאון מג'ורי. הפרעה זו מאופיינת בסימפטומים שנמשכים לפחות שבועיים שבהם האדם מרגיש דכדוך והפחתה במצב רוח ו/או חוסר הנאה מדברים מהם נהנה בעבר. בנוסף, מתקיימים אצלו לפחות חמישה מאפיינים כמו קשיי שינה, שינויים בעוררות ובאנרגיה, קושי להתרכז, שינויים בתיאבון, עיסוק בערך עצמי ירוד ("אני לא שווה!") ואשמה כמעט כל יום, מחשבות על מוות ועל אובדנות.
איך מאבחנים דיכאון מג'ורי?
ראשית חשוב לשלול היבטים רפואיים. זאת מאחר ורוב מאפייני דיכאון יכולים להיגרם גם ממחלות רפואיות שונות או מחסרים תזונתיים מסויימים. שנית כדאי להתייעץ עם איש מקצוע מבריאות הנפש כמו פסיכולוג או פסיכיאטר ולעבור הערכה קלינית אצלו. הערכה זו יכולה להיות מלווה גם בשאלונים לדיווח עצמי, המודדים קיומו של דיכאון ועוצמתו.
מאפיינים פסיכוטיים בדיכאון מג'ורי
במקרים מסויימים, בדרך כלל שעוצמת הדיכאון המג'ורי גבוהה, מופיעות גם הפרעות בחשיבה ובוחן מציאות לא תקין. המאפיינים הפסיכוטיים יכולים למשל לכלול מחשבות שווא בדומה לדוגמא של אפי, שחשבה שרוצים להרעיל אותה. לרוב, מחשבות השווא יהיו בעלות צביון של אשמה או פרנויה (רדיפה). במקרים אלו יאובחן דיכאון מז'ורי בעל מאפיינים פסיכוטיים. 'דיכאון פסיכוטי' אינו אבחנה בפני עצמה במדריך הסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-5), אלא תת קטגוריה בתוך אבחנת הדיכאון המג'ורי.
איך מטפלים ב'דיכאון פסיכוטי'?
דיכאון מז'ורי בעל מאפיינים פסיכוטיים מצריך התייחסות טיפולית שונה. אם בדיכאון מז'ורי לא בהכרח חייבים להתחיל בטיפול תרופתי, בדיכאון פסיכוטי ההתערבות הראשונית היא תרופתית. הטיפול התרופתי צריך לכלול הן נוגדי דיכאון (כמו: פלואוקסטין, פלובוקסאמין או סרטרלין) והן תרופות אנטי פסיכוטיות (כמו: ריספרידון ואולנזפין). פעמים רבות, בשל תופעות הלוואי הפוטנציאליות של התרופות והקושי להתאים את המינון המדוייק, מומלץ לעשות תהליך זה בסביבה אשפוזית. במקרים מסויימים, כשחומרת הדיכאון גבוהה עשויים להמליץ להתחיל את הטיפול בנזעי חשמל כדי לזרז את האפשרות להטבה.
בשלב השני, אחרי שחלפה הפסיכוזה רצוי מאוד לשלב בתוך התוכנית הטיפולית גם שיחות עם איש מקצוע כמו פסיכולוג או פסיכיאטר. בשלב זה ככל הנראה יהיה צורך לעשות עבודה על עיבוד, שראשיתה בהתייחסות לאפיזודה הפסיכוטית. חשוב לתת פסיכואדוקציה על היווצרות פסיכוזה, שככל הנראה מדובר בשילוב בין פגיעות גנטית (לדיכאון ולפסיכוזה) בשילוב של כמות גדולה של קורטיזול - הורמון לחץ - שמעורב בדיכאון. כמו כן, להתייחס לתפיסת המחלה של המטופל, וליזום התערבויות להפחתת הסטיגמה והבושה תוך העצמה ופיתוח חמלה עצמית.
בהמשך, רצוי שהטיפול ידגיש היבטים של תמיכה, יכולת להיעזר בסביבה, שיקום היחסים הבינאישיים והיחסים עם המציאות והאמון בעצמם תוך בניית נרטיב מכוון תקווה. מאחר הפרעה זו משבשת את רצף החיים והתפקוד חשוב להתייחס גם להיבטים של שיקום ושילוב בקהילה בהמשך.
