תפקידו של הטיפול הפסיכולוגי בהתמודדות עם שעמום

איילת שקד שילוני

אמנם תחושת שעמום נתפסת בדרך כלל כחוויה יום-יומית בסיסית ביותר, אך אין זה אומר שלא חשוב לטפל בה. על אף שיתכן שתהיה זו תחושה זמנית בלבד, שאינה בעלת השלכות כבדות משקל, במקרים רבים השעמום הופך למעגל סבוך, המערב תחושות של ריק, תסכול ואף דיכאון. כאשר אנו משועממים סביר להניח שנסבול גם מיכולת ריכוז מוגבלת, חוסר עניין במתרחש סביבנו ותחושות כמו אפטיות, מותשות, עצבנות וחרדה. אלו, עלולים כמובן להוביל לבעיות פסיכולוגיות אחרות ולתנודות משמעויות במצב הרוח ולכן חשוב שנהיה מודעים לכך ונטפל בהתאם. 

העת הנוכחית, בה מגפת הקורונה הכתיבה מספר רב של איסורים והגבלות על שגרת חיינו, העצימה עבור רבים מאיתנו את חוויית השעמום. השהות הממושכת בבית, לצד סגירת המסגרות השונות ומוקדי תרבות הפנאי, הפכו את תחושת השעמום מחוויה חולפת לבעיה של ממש. ובבעיה כזאת - חשוב לטפל. 

הגורמים הנפוצים לשעמום

1. מונוטוניות מחשבתית: פעמים רבות מדמים שעמום לעייפות מנטאלית הנגרמת כתוצאה של חזרתיות וחוסר עניין במטלה שלפנינו. כלומר, זוהי תחושה שעשויה להופיע כאשר אנו נחשפים לחוויות שהולכות וחוזרות על עצמן עד כדי כך שהן הופכות לצפויות.

2. הצורך בחדשנות ובהתחדשות: אנשים עם צורך גדול יותר בחדשנות, ריגוש וגיוון יטו לחוש שעמום בתדירות גבוהה יותר. אנשים אלו לפעמים חשים כי העולם נע לאט מידי עבורם ובאמצעות החיפוש המתמיד אחר ריגושים מחפשים להקל על תחושת השעמום שהם מרגישים.   

3. הפרעות קשב: מחקרים מדברים על קשר ישיר בין תחושת שעמום ובין הפרעות קשב. שכן, הקושי להתרכז במשהו מגדיל משמעותית את הסיכוי שהוא ישעמם אותנו. 

4. מודעות רגשית: בין מודעות עצמית נמוכה ושעמום ישנו קשר עקיף. שכן, חוסר היכולת להכיר במה שגורם לנו להיות שמחים ומאושרים יכול להוביל לשעמום קיומי עמוק. בהעדר חיבור רגשי, אנו לא רק נמנעים מלהציב לעצמנו מטרות וחלומות, אלא גם מתקשים למצוא את הנתיבים הנכונים לנו להמשך הדרך. השילוב של אלה, עשוי בהחלט להוביל לתחושת שעמום קשה וכן גם לבעיות נפשיות אחרות.

5. תחושת חוסר שליטה: אנשים חשים יותר שעמום כאשר הם חשים לכודים ומוגבלים ביכולת שלהם לממש את רצונותיהם ומשאלותיהם. כך למשל, תחושת השעמום שמאפיינת פעמים רבות מתבגרים נובעת בין היתר מתפיסתם כי אין להם שליטה מלאה על מסלול חייהם. 

6. צורך קבוע בגירוי חיצוני: אנשים שאין להם את המשאבים הפנימיים להתמודד עם שעמום בצורה מועילה ובונה יהיו תלויים תמיד בגירויים חיצוניים. ללא פיתוח היכולת שלנו להעסיק את עצמנו יש סיכוי גדול שנרגיש שהעולם החיצוני מאכזב אותנו בכך שאינו יכול אף פעם לספק לנו מספיק עניין, חדשנות וריגוש.

• איך נהפוך לאנשים שתמיד
  רצינו להיות?

  
• תסמונת "אמא משעמם לי": מדוע, וכיצד מתמודדים איתה?

  
• כיצד לשלב חשיבה חיובית
  בחיי היומיום?

  

מה ניתן לעשות עם תחושות של שעמום באמצעות טיפול

לשעמום, מעיק ככל שיהיה, יכולים גם להיות יתרונות. ניתן לראות בשעמום "קול קורא לפעולה" והוא בהחלט יכול לאפשר הזדמנות לחשיבה והתבוננות. 

קיים גם מצב של שעמום בטיפול, כשהמטופל מספר לאחר מספר חודשים על כך שהתחיל להיות משעמם לו. פעמים רבות הוא יבחר לא להגיד זאת ישירות למטפל אך יחוש בכך ויגיד לעצמו ולאנשים שסביבו שחשב שהטיפול מתחיל לעבוד אך בעצם גילה שכבר מיצה את הנושאים העיקריים שהעיקו עליו וכעת מתחיל להשתעמם. אם המטופל מביא את נושא השעמום לטיפול זו עשויה להיות הזדמנות מצוינת לדבר על כך ולנסות לחקור ביחד מה עומד מאחורי התחושה הזו. 

אפשר לנסות לבדוק מה עוד קיים מאחורי השעמום? ממה אנחנו מתעלמים או בורחים? ואולי ממה השעמום מגן עלינו באותו הרגע?

התחושות שמסתתרות מאחורי השעמום

לעיתים רבות שעמום גם משמש, באופן בלתי מודע, מנגנון הגנה מתחושות שקשה לנו יותר להתמודד איתן כגון: חשש, חרדה, כעס, חוסר בטחון, בדידות ועצב.

שעמום וכעס

כשאנחנו מבצעים עבודה שמתסכל אותנו מאוד שאנחנו צריכים לעשות נרגיש לרוב שאנו משועממים. לאחר התבוננות פנימית בתחושה הזו כנראה שנגלה שהשעמום בעצם מהווה כיסוי לתחושת הכעס שאנחנו חשים בגלל שנתנו/נפל עלינו לבצע עבודה כזו שלא רצינו ולא תקדם אותנו. 

שעמום כחוסר בטחון

קרה לכם שהייתם במסיבה ובאיזה שהוא שלב חשתם משועממים ומיד רציתם לעזוב? פעמים רבות הסיבה האמיתית לכך הינה תחושת חוסר בטחון. אנחנו עשויים להיות מוטרדים שמא אנחנו לא משתלבים כמו שחשבנו, שמסתכלים עלינו באור ביקורתי או שפשוט לא מספיק מתעניינים בנו, ומכאן להסיק שהסיטואציה "משעממת" אותנו ולרצות פשוט להימנע ממנה.

שעמום ובדידות

לפעמים נוכל לחוש תחושת שעמום מלא לעשות כלום בבית (כאשר יש לנו את הפוטנציאל לבחור מגוון של דברים לבחור לעשות), אך מה שעומד מאחורי התחושה הזו היא בכלל תחושת בדידות שאנחנו רוצים וצריכים להיות בחברה באותם רגעים.

כאשר מצליחים בטיפול להגיע לתחושות האמיתיות החבויות מאחורי השעמום, וכאשר המטופל ירגיש שמתאפשר לו להביע את מנעד התחושות שלו, ביניהן גם אלו שאינן נעימות, כי המסגרת הטיפולית תוכל להכיל זאת, הטיפול נהפך למדויק יותר, וכתוצאה מכך תחושת השעמום לרב מתפוגגת.

על המטפלת - איילת שקד שילוני

איילת שקד שילוני, עובדת סוציאלית קלינית (MSW), טיפול נפשי במבוגרים שמשלב מרכיבים קוגניטיביים התנהגותיים (CBT) לצד טיפול ממוקד בשיטת emdr. פרטי קשר: נייד - 0526863336