30.03.22
צוות בטיפולנט
בישראל, למרבה הצער, תמיד יש מה לראות בחדשות. מעולם לא סבלנו ממחסור באיומים ביטחוניים, מאבקים פוליטיים ומבצעים צבאיים. בהתאם - מהדורות החדשות גדושות בעדכונים מטרידים ומאיימים, ואפליקציות אקטואליה שונות יכולות למצוא בקלות עשרות סיבות לשליחת התראות ייחודיות.
יחד עם זאת, הנטייה להיצמד אל הטלוויזיה, אל ערוצי החדשות ואל העדכונים השוטפים בטלפון הנייד עשויה לפגוע בבריאות הנפשית שלנו. אז מדוע אנו עושים זאת וכיצד זה משפיע על המצב הנפשי שלנו? כל התשובות בכתבה הבאה!
מדוע זה שואב אותנו פנימה?
הנטייה לשבת מול דיווחי החדשות ולעקוב באופן בלתי פוסק אחרי דיווחים של אתרי אקטואליה היא מלכתחילה די מוגברת במדינות כמו ישראל, אך היא גדלה במיוחד במהלך ואחרי אירועים ביטחוניים, פיגועים ומלחמות. כולנו מכירים את התחושה של חוסר יכולת לזוז מן הטלוויזיה, למרות שברור לנו שכבר שמענו כל פרט מידע חיוני ואין שום עדכון חדש.
בפועל, מצבים של מלחמה וחוסר יציבות בטחוני מערערים את תחושת היציבות שלנו כיוון שהם קוראים תיגר על הסדר של חיינו. הם מציפים רמות גבוהות של חוסר ודאות, מעוררים חרדה מן העתיד לבוא, וגורמים לרבים מאיתנו לחוש חוויה חזקה של חוסר שליטה.
אנשים רבים חשים כי ההיצמדות לטלוויזיה מקלה ומרגיעה אותם, מאחר והיא יוצרת בקרבם תחושה של שליטה ובקיאות בנעשה. ההתעדכנות השוטפת בדיווחי החדשות עשויה לתת לנו גם את התחושה שאנחנו עושים משהו אקטיבי מול המצב מעורר האימה, כך שהיא מפחיתה את תחושת חוסר האונים.
מה המחיר של התעדכנות שוטפת במצב הבטחוני?
אם הבנו כי הצפייה בטלוויזיה או הגלילה בנייד מחזקת את תחושת השליטה שלנו, מדוע זה נחשב לבעייתי לפי מומחים לבריאות הנפש?
ובכן, בפועל, תחושת השליטה שההתעדכנות השוטפת בחדשות יוצרת אצלנו היא אשלייתית. במציאות, אצל מרבית האנשים, המעקב אחר דיווחים בלתי פוסקים אשר כוללים ידיעות על אירועי אלימות וטרור, מעלים את מפלס החרדה. ההתעדכנות בחדשות היא אמנם חשובה אך מדובר בשאלה של ויסות.
מחקר שנערך לאחר פיגוע המרתון בבוסטון, בו נפצעו כ-170 איש ונרצחו שלושה בני אדם באמצעות פיצוץ מטעני חבלה, בחן את השפעות החשיפה למדיה לאחר האירוע על הבריאות הנפשית. במחקר נבחנו הרגלי הצפייה של הנבדקים לאחר האירוע ונמצא כי אנשים שצפו בטלוויזיה 6 שעות ומעלה ביום, היו בסיכון גבוה פי 9 לפיתוח סימפטומים של לחץ ביחס לאנשים שצפו בטלוויזיה פחות משעה ביום.
איך נשמור על עצמנו בזמנים של חוסר שקט בטחוני?
כדי לשמור על הבריאות הנפשית שלנו בתקופות של חוסר יציבות בטחונית, ניתן לנקוט במספר פעולות שיעזרו לתחום את החשיפה לגורמים מעוררי מתח, במידת האפשר, ומנגד יתנו מענה חלופי להרגעה:
הגבלת צריכת החדשות לפעם עד פעמיים ביום
זכרו כי בין מהדורות החדשות השעתיות לרוב אין שינוי דרמטי, וכי החשיפה הממושכת לפרטי המצב מגבירה את רמות החרדה. סכמו עם עצמכם נקודה אחת או שתי נקודות במהלך היום בהם אתם צורכים לגבי המצב באופן אקטיבי, והשתדלו למרות הקושי שלא לקרוא על כך בין לבין.
צרכו את המידע שאתם מקבלים ממקורות אמינים ומהימנים
בתקופות של חוסר שקט ולחץ, רמות החרדה הגבוהות עלולות להוביל להצפה במידע פחות מדויק - סוג של "פייק ניוז". הכוונה של מי שמעביר אליכם את המידע בהודעות או ברשתות החברתיות איננה רעה בהכרח, אך לעיתים קרובות עלולים להיות מוצגים פרטי מידע אינם נכונים אשר תורמים לתחושת האימה והחרדה. לכן, כאשר אתם מתעדכנים במצב, הקפידו לעשות זאת מגורמים אמינים ומהימנים.
מצאו רגע אחד בזמן לעצור
לפעמים, במצבי מצוקה ולחץ, אנו מתקשים לקחת רגע ולעצור את המעגל. זה עשוי לקרות בגלל שאנחנו לא שמים לב לכך, או בגלל שאנחנו מרגישים שזה לא הגיוני לעצור ולהתנתק כאשר המצב כל כך קשה. בשני המקרים, אנחנו מסבים לעצמנו נזק ופוגעים ביציבות הנפשית שלנו. לכן, גם אם באופן מלאכותי, חשוב ליצור רגע אחד של עצירה. זה יכול להיות על ידי פעילות גופנית, תרגול מדיטציה, הליכה עם חבר או בן משפחה, או כל פעולה אחרת שמרחיקה אתכם מעט מן העיסוק המעגלי במצב הבטחוני ומאפשרת לכם לחוש חיבור לעצמכם.