11.06.14
צוות בטיפולנט
נתחיל מהשורה התחתונה: כולנו משקרים מדי פעם. חלקנו יותר וחלקנו פחות, חלקנו לאנשים הקרובים לנו וחלקנו רק "שקרים לבנים" למעגל הרחוק אבל בסופו של דבר - כולנו משקרים מפעם לפעם ובכתבה זו נסקור את הגורמים השונים לכך שאנחנו משקרים.
היכולת הקוגניטיבית של פינוקיו: מה מאפשר לנו לשקר?
למרבה הצער, האפשרות לשקר מובנת מאליה עבורנו, המבוגרים. השאלה שאנו שואלים את עצמנו אינה "האם אפשר לשקר" אלא "האם כדאי לשקר" מאחר ואנו ערים לכך שהאפשרות לשקר תמיד קיימת. הבנה זו אינה מובנת מאליה אלא מתבססת בגיל הרך, בסביבות גיל ארבע, כאשר כישוריו הקוגניטיביים והרגשיים של הפעוט משתכללים ומאפשרים לו להכיר בכך שתודעתו נפרדת מזו של אחרים. כלומר, עד לגיל הרך ההפרדה בין העצמי לאחר אינה ברורה והילד אינו ער לכך שמה שהוא יודע לא בהכרח ידוע לאחר. כך, למשל, ילדים צעירים יניחו כי אדם אחר יודע מה עשו כשהיו לבד בחדר ומה יש בכיסם גם מבלי שיראו לו את החפץ. הבחנה זו בין העצמי לאחר מביאה להכרה באפשרות לשקר, כאשר היכולת להשתמש בשקרים הולכת ומשתכללת עם התפתחות השפה והקוגניציה: שקריו הראשונים של הילד יאופיינו בחוסר תחכום ("לא לקחתי") בעוד שבשלבים מאוחרים יותר יתאפשרו גם המצאת סיפורים חליפיים ובניית "אליבי".
שקרים של שימפנזים: הישרדות חברתית
אחד ההסברים לשימוש של בני האדם בשקרים הוא הסבר אבולוציוני המדגיש את האופן בו שקרים מסייעים לנו מבחינה חברתית. קל להתחבר להסבר זה מבחינה אינטואיטיבית: שקרים מסייעים לנו להימנע מכעס ועונש (בין אם מדובר בגניבת שוקולד ובין אם מדובר בפיברוק אישור מחלה אחרי הברזה מהמשרד), מונעים מאיתנו לפגוע ביחסים חברתיים חשובים ("זה ממש טעים, חותנת!") ומאפשרים לנו להתמקם בעמדה חברתית מוצלחת ("אני כבר לא סופר עם כמה בחורות הייתי!"). על פי גישה זו, הזירה החברתית היא ה"ג'ונגל" המורכב ביותר של העולם המודרני: ג'ונגל בו האפשרות להעמיד פנים, לשקר ולזהות שקרים חיונית להישרדות החברתית שלנו, המהווה את הציר המרכזי של חיינו.
מראה, מראה שעל הקיר, תגידי שאני היפה בעיר! שקרים לשמירת הערך העצמי
אחד הגורמים הנפוצים לשקרים הוא הניסיון לשמור על ערכנו העצמי ולהגן על עצמנו מפני פגיעה בו. בין אם אנחנו ילדים ובין אם אנחנו מבוגרים, רובינו איננו אוהבים לשמוע דברי ביקורת ונזיפה ולהרגיש אשמה, בושה או חרטה, והשימוש בשקרים מאפשר לנו להימנע מתחושות אלו לא פעם. בהתאם, אנשים המתמודדים עם דימוי עצמי נמוך או כאלו שרגישים במיוחד לאופן בו אחרים יתפסו אותם, עשויים להרבות לשקר בכדי למנוע חשיפה של כישלונות ופגמים: אנשים אלו יתקשו בדרך כלל לקחת אחריות על שגיאותיהם ומגבלותיהם ו"יסובבו" את המציאות כך שאלו לא יחשפו או יוצגו באור חיובי יותר.
אני משקר משמע אני מוגן: שקרים כהגנה מפני חודרנות
סוג מסוים של שקרים, האופייני במיוחד לילדים ומתבגרים אך עשוי לשמש גם חלק מהבוגרים, הוא שקרים המהווים הגנה מפני חודרנות של אנשים אחרים. כאשר האדם חש (בצדק או שלא בצדק) כי במסגרת קשרים בין אישיים אין לו אפשרות לשמור על האוטונומיה האישית שלו ולפעול באופן הנאמן לתחושותיו וצרכיו - יתחילו להופיע שקרים. לעיתים, שקרים אלו אשר מכוונים להסתיר מפני הצד השני היבטים אוטונומיים ופרטיים של הנפש, עשויים להיראות למתבונן מהצד כחסרי טעם: למה לשקר לגבי העובדה שאכלתי פרוסת עוגה? מה הטעם לטעון שהבוס דרש ממני להישאר שעה נוספת במקום להגיד שרציתי לחזור הביתה ברגל ולא באוטובוס? בפועל, שקרים אלו אינם חסרי טעם אלא מסייעים לאדם למנוע מעורבות יתר וחדירה לפרטיותו.
כל האמת על ההתמודדות עם השקר
מרבית האנשים חיים בשלום עם העובדה שהם משקרים מדי פעם, אך נטייה קבועה וחוזרת לשימוש בשקרים עשויה להטריד הן את האדם עצמו והן את סביבתו. כאשר האדם עצמו הוא שמוטרד מהעובדה שהוא מרבה לשקר, או שהוא חש כי הוא אינו מצליח לשלוט בנטייתו לשקר, מומלץ לפנות אל טיפול פסיכולוגי שיאפשר הבנה מעמיקה יותר של מקור השקרים ורכישת אסטרטגיות התמודדות יעילות יותר עם נטייה זו. במקרים (השכיחים יותר) בהם סביבתו של האדם המשקר היא שמוטרדת מהמצב, חשוב מאוד לנסות להבין את מקור השקרים והגורם להם, ולפעול בהתאם.
במידה ומדובר בשקרים של ילד או מתבגר, חשוב מאוד לזהות האם ולמי הילד משקר: האם הוא משקר רק לאביו ורק כאשר הוא מקבל ציון גרוע, או שהשקר הוא אסטרטגיית התמודדות קבועה? האם הילד משקר כדי להסתיר קשיים חברתיים בהם הוא מתבייש או כדי להסתיר גניבות או שימוש בגראס? האם הילד משקר סביב נושאים פעוטים (מה שיכול להצביע על ניסיון לבסס אוטונומיה ונפרדות מההורה) או סביב נושאים מהותיים? בהתאם, מומלץ לבחון האם מדובר בבעיה על רגע רגשי (עבריינות, דימוי עצמי נמוך, פרפקציוניזם) או תגובה מובנת של הילד/מתבגר לסביבה חודרנית, תובענית או ביקורתית יתר על המידה.
במידה ומדובר בשקרים בין אנשים בוגרים, ובפרט בין בני זוג, חשוב לנסות להבין גם כן את השימוש שנעשה בשקרים. בחלק מהמקרים, שקרים יכוונו להסתרת התנהגויות בעייתיות (התמכרות להימורים, בגידה) ובמקרים אחרים שקרים יכולים להעיד על קשיים בתקשורת הזוגית, חוסר אמון, ניסיון לשליטה ותמרון בן הזוג השני. בחלק מהמקרים ליבון משותף של הגורמים לפנייה לשקרים יביא לפתיחת אפיקי תקשורת טובים יותר. כאשר ההכרה בבעיה אינה מביאה לשינוי ניתן לפנות אל טיפול זוגי. במידה והצד המשקר אינו מוטרד מהמצב - מומלץ שהצד החווה את השקרנות יפנה אל טיפול פסיכולוגי פרטנני שיסייע לו להבין את המצב, להציב גבולות ולהביא לשינוי בדפוס הקשר.