10.05.24
צוות בטיפולנט
מדי שנה, יום הזיכרון לחללי צה"ל מעלה את המודעות לכאב האובדן איתו מתמודדות המשפחות השכולות על בסיס יומי. בעוד שכאבם של הורים שכולים זוכה להכרה והבנה, רק בשנים האחרונות התפתחה מודעות להתמודדות הייחודית הניצבת בפני אחי ואחיות הנופלים. כשילדים או בני נוער מאבדים אח או אחות הם מאבדים קשר קרוב ומיוחד, ומעבר לכך – את האיזון המשפחתי שהתקיים לפני האובדן. מה התגובות של הילד והמשפחה לאובדן, וכיצד ניתן לתמוך בילדים ולסייע להם? על כך בכתבה הבאה.
מהן התגובות הרגשיות של ילדים לאובדן אח או אחות?
אובדן אח הוא אחד השינויים המטלטלים אשר ילד או ילדה יכולים לחוות והוא יכול לעורר תגובות שונות. נסיבות המוות, מידת הקירבה לנפטר ואופי הילד משפיעים על אופן ההתמודדות – אך כיוון שמדובר בילד שנמצא בעיצומו של תהליך התפתחותי, ישנה השפעה משמעותית גם לגיל האובדן.
כאשר מדובר בילדים צעירים, הגיל יכול להשפיע על ההתמודדות בשתי דרכים מרכזיות:
1. התפתחות תפיסת המוות: ההבנה של מושג המוות מתגבשת במהלך הילדות. ילדים עשויים להתחיל להתעניין במוות בסביבות גיל שלוש, אך רק בסביבות גיל עשר מתגבשת תפיסה מציאותית יותר שלו. התמודדות עם מוות לפני הבנה מלאה של משמעותו, משפיעה על תגובות הילדים לאובדן.
כך למשל, עקב קושי להבין יחסי סיבתיות, עלולה להתעורר בילד אשמה על מות האח ("אם הייתי ילד טוב, זה לא היה קורה"). מכיוון אחר, בשל קושי לתפוס כי המוות הוא בלתי הפיך, הילד יכול להמשיך לצפות לאח או לאחות שיחזרו, דבר המשפיע על הפנמת האובדן.
2. קושי בביטוי רגשי: ילדים מתקשים לבטא את רגשותיהם בצורה מילולית, דבר שעלול להקשות עליהם בתהליך עיבוד האובדן ולהוביל לביטויו בדרכים עקיפות, אשר לא תמיד קל לזהות כאבל. כך, ילד שמתקשה לבטא את מצוקתו יכול להביע את עצמו באמצעות הפרעות התנהגות או דווקא דרך ניסיון להיות "ילד טוב" ולהצטיין בלימודים בדומה לאח שאיבד.
באופן כללי, אבל יכול להתבטא גם דרך תסמינים פסיכוסומטיים, דיכאוניים, ואף אובדנות. תסמינים אלו יכולים להתרחש בקביעות או לקראת אירועים מסוימים המדגישים את האובדן כימי הולדת, ימי זיכרון ויום השנה לנפילת האח.
ומה בנוגע לבני הנוער? גיל ההתבגרות מתאפיין בשאיפה לעצמאות ובעיצוב הזהות מול בני אותו הגיל. התמודדות עם אובדן עלולה לסתור את התהליך הטבעי שבו המתבגרים נמצאים, שכן הם נאלצים להסתגל לתווית 'האח השכול' דווקא בתקופה בה הם מעוניינים להיות דומים ככל האפשר לבני גילם. לכן, לצד התסמינים המתוארים, הם עלולים לחוש חוסר נוחות מול תחושת הייחודיות או הרחמים המופנים כלפיהם וקושי לקבל עזרה.
אובדן אח או אחות בהקשר המשפחתי
אובדן אח מאלץ את הילדים הנותרים להיפרד מאדם אשר מילא תפקיד משמעותי ביותר בחייהם. קשר בין אחים הוא ההזדמנות הראשונה להתנסות ביחסים בין-אישיים במקום בטוח, בתוך המשפחה. אח הוא גם חבר, דמות נערצת, מתחרה או בן ברית – והאובדן מותיר חלל משמעותי בחייו של הילד, וצורך להסתגל מחדש.
לעיתים, נלווה לאובדן האח גם חווית אובדן או שבר סביב תפיסת ההורים. הילד, אשר היה רגיל לתפוס את ההורה כדמות חזקה ומגוננת, עד כעת לחוסר האונים שלו ולצורך שלו בניחומים ובתמיכה. השינוי בתפיסת ההורה יכול בתורו להשפיע על תחושת הביטחון של הילד ועל המידה שבה הוא מצליח להיעזר בסובביו.
העובדה כי בני המשפחה כולה חווים את האובדן, כמו גם דרכי ההתמודדות השונות שלהם, משפיעות על מה שהילד מאפשר לעצמו להרגיש ולבטא. כך למשל, הילד עלול להרגיש כי תחושותיו לא לגיטימיות, ושעליו להסתיר אותן כדי "להיות חזק״ בשביל ההורים או האחים הקטנים. חוויה נפוצה אחרת, היא תחושת אשמה על כך שהוא עדיין מסוגל לשמוח, למרות האבל השורר בבית.
מה יכול לעזור לילד שאיבד אח או אחות?
חוויית האובדן בשלב כה משמעותי בחיים היא מורכבת, ואין דרך אחת "נכונה" לתמוך בילדים אשר איבדו אח או אחות. עם זאת, כמה עקרונות מרכזיים יכולים להקל על ההתמודדות:
* התאימו את המענה לשלב ההתפתחותי: חשוב לזכור כי צרכי הילדים תלויים גם בשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים. ילדים קטנים למשל, מתבטאים דרך משחק ודמיון. לכן, במקום לנסות לדבר איתם בישירות על התחושות, ניתן ליזום משחק משותף, שיאפשר להם להביע את הקושי.
כשמדובר במתבגרים, חשוב שתהליכי האבל לא ימנעו את התהליך הטבעי שבו הם נמצאים, לגיבוש אישיותם ועצמאותם מהמשפחה. לכן, כדאי ליצור איזון – לתת להם פרטיות ולאפשר להם לבלות עם בני גילם, תוך יצירת מרחב מקבל ובטוח לרגשותיהם גם בבית.
* צרו מקום לשיח רגשי: חשוב לתת לילד לגיטימציה להביע מגוון רגשות סביב האובדן, ולא רק צער וכאב. אף כי שיח רגשי סביב האובדן עלול להכאיב, חשוב לנסות לדבר את הקושי, ולהעביר את המסר שמותר ורצוי לדבר עליו.
* פנו לטיפול כשצריך: לעיתים, מתוך ניסיון להתאים את המענה לצרכי הילד או הילדה, נרגיש כי הם זקוקים לתמיכה נוספת. אם האח השכול מתקשה לתפקד, מביע את מצוקתו בדרכים הפוגעות בו ובקשריו או סובל ממצוקה קשה ומתמשכת, כדאי לפנות לגורמים טיפוליים. טיפול רגשי לילדים, הדרכת הורים או טיפול משפחתי, יכולים להוות את המענה הטיפולי המתאים.
מקורות
אורבך, י. (1987). ילדים שאינם רוצים לחיות. הוצאת אוניברסיטת בר אילן
Alvis, L., Zhang, N., Sandler, I. N., & Kaplow, J. B. (2023). Developmental manifestations of grief in children and adolescents: Caregivers as key grief facilitators
Journal of Child & Adolescent Trauma, 16(2), 447-457.Davis, K. (2024, May 8). When Children Lose a Loved One. Psychology Today. https://www.psychologytoday.com/us/blog/parenting-matters/202405/when-children-lose-a-loved-one
Shaw, S. F., Stabb, S. D., & Cox, D. (Eds.). (2001). Clinical Notebook: Adolescent Sibling Death and the Grieving Family. The Family Psychologist, 17(3)
Willis, C. A. (2002). The grieving process in children: Strategies for understanding, educating, and reconciling children's perceptions of death. Early Childhood Education Journal, 29(4), 221-226