ההשפעות הנפשיות של חיים בארון ויציאה ממנו

צוות בטיפולנט

"יציאה מהארון" הוא מונח שמתייחס לזיהוי ולקבלה עצמית של נטייה מינית או זהות מגדרית וכן לשיתופן עם אחרים. אנחנו נוטים לחשוב על יציאה מהארון כאירוע חד-פעמי, מעין רגע יחיד מכונן, אך למעשה לרוב מדובר על סדרה של תהליכים אשר נמשכים לאורך החיים ומורכבים מהתמודדויות שונות בעלות השפעות נפשיות. בכתבה הבאה נכיר חלק מההשפעות הנפשיות הנפוצות של החיים בארון ותהליכי היציאה ממנו, וכיצד ניתן להיות יותר קשובים לעצמנו סביבם.

מהן ההשפעות הנפשיות של "חיים בתוך הארון"?

המונח "חיים בתוך הארון" כולל בתוכו דרגות שונות של קבלה עצמית ושיתוף עם הסביבה. כך למשל, אדם יכול לצאת בפני חבריו אך להסתיר את זהותו המינית או המגדרית בפני משפחתו, או להסתיר זאת מכל סובביו. במקרים בהם ההסתרה נרחבת ומקיפה, החיים בארון יכולים להיות מלווים בתחושות של עצבות, חוסר שייכות, בושה, שנאה עצמית ולעיתים להוביל להתפתחות או החמרה של תסמיני דיכאון, פגיעה עצמית ואף אובדנות.

חלק מהתחושות האלו יכולות לעלות כתוצאה מהפנמה של סטראוטיפים או דעות שליליות של החברה על הנטייה המינית או הזהות המגדרית שלנו. הפנמה עמוקה כזו יכולה להוביל לדחייה ואף להכחשה של חלק מהותי בזהות, דבר שבתורו מעורר מצוקה נפשית.

גורם אפשרי נוסף למצוקה נוגע לחשש הנלווה לא פעם לחיים בארון, מפני האפשרות שמא "יתפסו אותי" או "יראו עליי". החשש מחשיפה יכול להוביל להתנהגויות שונות כמו הימנעות מסיטואציות רומנטיות ומיניות, או התנהלות המבקשת להסתיר את הזהות המגדרית, ואלה בתורן עלולות לעורר תחושות של חיים בשקר, חוסר מימוש עצמי, ובדידות.

אצל א.נשים על הקשת הטרנסית, בנוסף לגורמים אלו ובהקשר של זהות מגדרית, תיתכן גם מצוקה רגשית רבה סביב חוויית חוסר התאמה בין המגדר לבין המין המולד, אשר מכונה "דיספוריה מגדרית".

חשוב לציין כי מצבים נפשיים אלו יכולים לנכוח גם לאחר יציאה מהארון, אך היעדר התמיכה החברתית והקושי בקבלה עצמית אשר מאפיינים את החיים בארון עלולים להקשות על ההתמודדות עימם.

• על זהות להט"בית ויציאה מהארון

  
• טרנסג'נדר: לא מילה גסה

  
• טיפול לקהילה הטרנסית
  

  

מהן ההשפעות הנפשיות של "יציאה מהארון"?

כאמור, יציאה מהארון אינה אירוע חד פעמי. פעמים רבות היא נעשית בהדרגה, וכן שינויים שונים בחיים, דוגמת מעבר למסגרת חדשה או היכרויות חדשות, יכולים להוביל ליציאות נוספות מהארון, ולהתמודדויות חדשות סביבן. סביב תהליכים אלה עולות שאלות שונות, אשר באופן טבעי יכולות לעורר חששות רבים:

• האם יבינו אותי?

• האם יתייחסו אלי באותו האופן?

• האם ישפטו אותי או יכעסו עליי?

• האם אאבד את העבודה או הבית?

• האם יפגעו בי?

התשובות לשאלות אלה אינן קבועות ותלויות בגורמים שונים כגון נסיבות השיתוף, טיב הקשר עם האנשים הנוכחים ועמדותיהם, אך בכל מקרה יש להן השפעה רבה על המשך תהליך היציאה מהארון.

במקרים בהם חווים תגובות מקבלות ומכילות, ניתן לחוש כבר בטווח המיידי הקלה, אמון בסביבה וחיזוק הערך העצמי. לאורך זמן, תגובות אלו, כמו גם היכולת לשתף אחרים בחלקים כה חשובים בנו שהיו עד כה מוסתרים, מאפשרות להפחית מצוקה נפשית ויכולות לסייע בקבלה ובחמלה עצמית.

מנגד, לעיתים היציאה מהארון מלווה בתגובות שליליות מהסביבה, וביניהן הכחשה, הסתרה, כעס וביקורתיות. תגובות אלו עלולות להחריף את הקשיים הנפשיים שתוארו לעיל ולהפחית את הסיכויים ליציאה נוספת מהארון.

הקהילה הטרנסית חשופה במיוחד לתגובות דחייה ואלימות בתהליכי יציאה מהארון או בתהליכי התאמה מגדרית. בנוסף, השינויים הפיזיים החיצוניים המהווים לעתים חלק מתהליכים אלה, יכולים בעצמם להיות מוקד להתמודדות עצמית לא פשוטה, כמו גם לתגובות לא תומכות מהסביבה. היבטים אלה יכולים להקשות בתהליכי היציאה מהארון ולעורר מצוקה רגשית רבה.

להיות רגישים וקשובים לעצמנו בתהליכי יציאה מהארון

יציאה מהארון היא תהליך מורכב ואינדיבידואלי, ואין "נכון" או "לא נכון" ביחס להחלטה אם לצאת מהארון או להישאר בתוכו. שיקולים שונים משפיעים על ההחלטה, ונובעים מהנסיבות הספציפיות של חיינו.

באופן דומה, גם אם החלטנו לצאת מהארון, ישנן מגוון דרכים לעשות זאת, המשתנות מאדם לאדם כמו גם בין תקופות ומצבים שונים. השיתוף יכול להיעשות בצורה הדרגתית או מהירה, באופן ספונטני או מתוכנן מראש, "אחד על אחד" או בפני קבוצה. אך בכל דרך בה נבחר לצאת מהארון מומלץ לשים לב למיקום ולתזמון, לקחת בחשבון את התוצאות והסיכונים האפשריים ולשאוף לדאוג לביטחוננו.

בהעדר "נוסחה אחידה" אשר מתאימה לכולם, הדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לתת לעצמנו במהלך ההתלבטויות האלו הוא רגישות לקצב, לבחירות ולצרכים הייחודיים שלנו.

בנוסף, טיפול נפשי רגיש ומותאם לקהילה הגאה או באופן ספציפי לקהילה הטרנסית, יכול לסייע בהתמודדות עם ההשפעות הנפשיות של חיים בארון ויציאה ממנו. זאת, באמצעות יצירת מרחב בטוח, מכיל ותומך לשיתוף בהתלבטויות, חששות או קשיים שעולים, ולעיבוד תגובות הסביבה וההתמודדות עימן.

מקורות

www.psychologytoday.com/us/blog/modern-mentality/201806/the-coming-out-cycle

www.psychologytoday.com/us/blog/queer-counselor/202311/how-do-i-come-out-as-trans-or-nonbinary

www.psychologytoday.com/us/blog/communication-success/202005/10-signs-internalized-homophobia-and-gaslighting

Brumbaugh-Johnson, S. M., & Hull, K. E. (2019). Coming out as transgender: Navigating the social implications of a transgender identity. Journal of homosexuality, 66(8), 1148-1177

Denes, A., & Afifi, T. D. (2014). Coming out again: Exploring GLBQ individuals’ communication with their parents after the first coming out. Journal of GLBT Family Studies, 10(3), 298-325

Kade, T. (2021). “Hey, by the way, I’m transgender”: Transgender disclosures as coming out stories in social contexts among trans men. Socius, 1-7

Russell, S. T., & Fish, J. N. (2016). Mental health in lesbian, gay, bisexual, and transgender (LGBT) youth. Annual review of clinical psychology, 12, 465-487

Vaughan, M. D., & Waehler, C. A. (2010). Coming out growth: Conceptualizing and measuring stress-related growth associated with coming out to others as a sexual minority. Journal of Adult Development, 94-109