05.02.18
צוות בטיפולנט
הפרעות חרדה הינן הפרעות בעלות מאפיינים של פחד מופרז, שיש לו ביטוי התנהגותי. בעוד פחד הינו תגובה רגשית טבעית לאיום אקוטי ממשי או נתפס, החרדה סובבת סביב פחד ממה שעלול לקרות בעתיד, והיא מגלמת בתוכה היבטים פיזיולוגיים, קוגניטיביים והתנהגותיים נלמדים. למשל, בעוד שפחד לרוב מאופיין עם שינויים מיידיים במערכת העצבית האוטונומית והפעלת תגובה הישרדותית (כמו למשל "הלחם או ברח"), בהפרעת חרדה מתקיים כבר דפוס אופייני של דריכות קוגניטיבית ופיזיולוגיות כמו למשל התכוננות לקראת סכנה ומתח שרירי.
אילו חרדות יש?
ישנן מגוון של הפרעות חרדה לפי המדריך הסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-5) כגון: חרדה בהיפרדות, חרדה חברתית, הפרעת פאניקה, הפרעת חרדה מוכללת, אגרופוביה ועוד. החרדה למעשה יכולה להיות סביב אובייקט או מצב מסוים, ואז להקרא "פוביה" (כמו למשל פוביית מעליות או נחשים), או להיות סביב מגוון מצבים כמו בהפרעת חרדה מוכללת. התקפי פאניקה מאופיינים בעוררות גופנית מאוד עוצמתית, המלווים בסימפטומים גופניים כמו דפיקות לב חזקות, הזעה, סחרחורת, פחד למות או להשתגע ועוד. כאשר החרדה היא מהישנות התקפי הפאניקה עלולה להיווצר הפרעת פאניקה.
מה יוצר ומשמר הפרעות חרדה?
כמובן שישנם הסברים מגוונים להתפתחות הפרעת חרדה הן ביולוגיים והן סביבתיים. אחד ההסברים הכי נפוצים היום להיווצרות ושימור הפרעות חרדה, הוא באמצעות הפריזמה הקוגניטיבית ההתנהגותית. דהיינו, שסכמות ודפוסי חשיבה נקשרים עם הרגשות והתנהגות. למשל, אם אדם חש לא בטוח בעצמו בהתמודדות עם אתגר מסוים, למשל – להיבחן, הוא עלול להתחיל להימנע מסיטואציות של בחינה, או מסיטואציות שמזכירות לו את האפשרות להבחן, ואז מתחילה הימנעות. אותו אדם עלול להימנע מללמוד למבחן – דבר שיקשה עליו לעבור את המבחן. באופן של היזון חוזר – הציון הנמוך בשל היעדר הלמידה יגרום לחיזוק התפיסה כי האדם לא יכול להתמודד עם סיטואציה של מבחן, ויקבע לו את התפיסה שהוא פשוט לא טוב בזה. התפיסה הזו וגם הציון בפועל יגרמו לו לחוש רע לגבי עצמו, והוא יפתח תפיסות שליליות, שיכולות לשמש גורם מעכב גם בהתמודדות עם חרדה ועם אתגרים אחרים.
איך להתמודד עם חרדה?
ישנן כמה דרכים של טיפול בחרדות, אך הטיפול המומלץ ביותר לחרדה הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי, ובו המטופל עובד על דפוסי החשיבה וההתנהגות שלו, נחשף למה שמפחיד אותו, לומד לשאת את החרדה, ולא להימנע ממנה, עד שער לכך שהחרדה כשלעצמה אינה מסוכנת. דרך ניסויים התנהגותיים והתנסות בעולם, המטופל לומד שהתפיסות שלו על עצמו והעולם הן רק תפיסות, והן ניתנות להגמשה ושינוי. כמו גם, לומד להתמודד אחרת עם מצבים, מפחית הימנעות, מתנסה במצבים חדשים, ולומד כלים לויסות עצמי.
האם יש קשר בין דיכאון וחרדה?
על אף שדיכאון וחרדה הן הפרעות נפרדות, פעמים רבות הסובלים מחרדה עלולים לסבול גם מדיכאון. אם נחזור לאותו אדם עם חרדת מבחנים, נוכל לומר כי ככל שהחרדה גבוהה, וההימנעות נשמרת, עלולה להתפתח אצלו סכמה של בושה או פגימות או תפיסה עצמית שלילית שהוא לא מצליח. ציוניו לא גבוהים, וזה עלול לחסום אותו מלהתקדם בחייו. מעבר לכך, עצם קיום הקושי וחוסר האונים בהתמודדות עימו יכול לגרום לו לתפוס את עצמו באופן שלילי עד הידרדרות במצב הרוח. לכן, חשוב מאוד לטפל בחרדה, ולסייע לאדם שמתמודד עמה לגלות ולחוש את כוחות ההתמודדות שלו.
