מוּבחנוּת: היכולת שתשדרג לכם את החיים הזוגיים

ד"ר עשהאל רומנלי

השהייה בסגרים בתקופת הקורונה עם אשתי ושני ילדיי במשך שבועות בחנה את היכולות האישיות והזוגיות שלי. חודשים ארוכים עברנו יחד התקפי חרדה, עימותים, עליות, ירידות, מסיבות ריקודים ביתיות, חוסר הבנות, קרעים ותיקונים. בזמנים כאלה אני נשען על התיאוריות, הכישורים והטכניקות שלמדתי ופיתחתי בתור מטפל זוגי. מתוך כל הכישורים שלמדתי יש אחד שבולט במיוחד: מוּבחנוּת.

מושג זה שינה את חיי הנישואין שלי, את דרך הטיפול שלי, ואת הדרך שבה אני מנסה להיות במערכות היחסים השונות בחיי. בסגרים האחרונים, היכולת שלי להפעיל מובחנות הייתה קריטית לשפיות ולתפקוד האישיים שלי, וגם לתחזוק זוגיות שהיא (ברובה) פתוחה, קלילה ואינטימית עם אשתי, אבל יכולת זאת היא חשובה למדי גם בימי שגרה. אז איך נראה קשר עם מובחנות נמוכה, מה המעלות של מובחנות גבוהה, ואיך אפשר לעבוד על זה?

מה היא מובחנות?

מובחנות מתייחסת לתהליך מעולם הביולוגיה שבו תאים נעשים מובחנים ומקבלים תפקיד מוגדר באופן טבעי תוך כדי שהם מתפתחים. בהשאלה, תהליך זה מאפיין את התפתחותנו הטבעית כבני אדם: תוך כדי שאנחנו מתפתחים, אנחנו נעשים מובחנים פיזית, אך גם פסיכולוגית ורגשית, ממשפחת המקור שלנו. את רמת המובחנות שלנו אנו יורשים מהורינו וממשפחת המקור. ילדים משחזרים את רמת המובחנות של הוריהם או רמה נמוכה יותר, כי זה מה שהם מכירים וחווים כ"נורמלי".

רמת המובחנות שלנו היא בעלת משמעות ביחסים עם אחרים. באופן כללי, בכל קשר קרוב, ישנם שני כוחות המושכים אותנו בכיוונים שונים:

1) שייכות/ היקשרות: המשיכה להיות נאהב וקרוב לאחר. כאן נבחר לצמצם את העדפותינו האישיות או לטשטש את האופי שלנו כדי שבני הזוג יאהבו אותנו.

2) אוטונומיה/ אינדיבידואליות: המשיכה להיות אני עצמי. זה מי שאני ומי שלא אוהב את זה – שיקפוץ לי.

על רקע זה, מובחנות היא היכולת לאזן בין אוטונומיה לבין שייכות כך שזה לא מצב של 'או-או׳'. ככל שאדם נעשה מובחן, כך הפער בין שני הכוחות האלה קטן. למעשה, זוהי היכולת להישאר מחובר למחשבות, לערכים ולרגשות שלנו וגם להרגיש קרובים לאדם אחר, במיוחד כשאותו אדם מאד יקר לנו. אפשר להגדיר מובחנות בתור "קירבה שהיא לא תגובתית" או כפי שאני נוטה לומר למטופלים שלי: היכולת להיות "גדולים וגם קרובים". לעומת זאת, אנשים עם מובחנות נמוכה בדרך כלל ימצאו את עצמם פועלים מתוך אחד הכוחות. מציאות של "או זה או זה". או שאני גדול (ולבד) או שאני ביחד איתך (ומקטין את עצמי). רובנו נמצאים איפשהו על הרצף של רמת מובחנות.

• הכאב שלך הוא לא אחריותי: 6 צעדים ליציאה מזוגיות סימביוטית

  
• פחד מאינטימיות ומחויבות: ממה
  הוא נובע והאם יש סיכוי לשינוי?

  
• איך לשמור על הניצוץ במערכת
  היחסים שלכם?

  

מובחנות ובחירת בני זוג

בדרך כלל אנחנו נוטים לקוטב אחד (אוטונומיה או היקשרות), אבל יש גם אנשים שמתנדנדים בין שניהם. אנחנו נוטים לבחור פרטנרים (בני זוג, חברים, עמיתים בעבודה) בעלי רמה דומה של מובחנות, כלומר א.נשים שדומים לנו ביכולת (או חוסר יכולת) להכיל קירבה יחד עם אותנטיות.

הצירוף של נטיית המוּבחנוּת של כל אחד מבני הזוג ישפיע על הדינמיקה של הזוגיות. כך למשל, שני בני זוג שנוטים לשייכות ייצרו לרוב זוגיות סימביוטית (מעורבלת וחסרת גבולות), ושני בני זוג שנוטים לאוטונומיה ייצרו לעיתים קרובות זוגיות נפיצה בה שניהם נלחמים על עמדת ההנהגה והכח. הדינמיקה הנפוצה ביותר היא זו בה אחד מבני הזוג נוטה יותר לאוטונומיה והשני לשייכות. לפעמים התפקידים קבועים, ולעיתים בני הזוג מחליפים ביניהם בקטבים. 

מה המאפיינים של זוגיות עם מובחנות נמוכה?

זוגיות עם מובחנות נמוכה יכולה לבוא לידי ביטוי בכל מיני דרכים, בהתאם לנטיית כל אחד מן הצדדים ולשילוב ביניהם. להלן כמה מהמרכזיות ביניהן:

* קרירות והימנעות מעימותים (סימביוזה חסרת שונות): כאשר שני בני הזוג לא מסוגלים לתת מקום לחילוקי דעות או לשוני ביניהם. דינמיקה זו מובילה לרוב לריחוק, אפאטיות, ולשעמום.

* מריבה תמידית (דינמיקה סימביוטית-עוינת): שבה שני בני הזוג אינם מצליחים למצוא דרך לגשר על הפערים. דינמיקה זו תאופיין לעיתים בהיעלבויות תדירות, דרמות, ריבים והשלמות. דינמיקה זו מובילה לקשרים נפיצים ולעיתים אלימים.

* ניתוקים: כאשר בני משפחה נמנעים מלדבר אחד עם השני במשך חודשים, שנים, או אפילו עשורים. לדוגמה, אחאים שלא מדברים שנים, או ניתוק בין בת זוג להוריה. נתקים אלה מראים על חוסר יכולת להיות אותנטי וקרוב עם אנשים ששונים ממני.

* תגובתיות גבוהה: בני זוג הנוטים לקוטב השייכות חווים מיזוג רגשי, שבו צד אחד אינו מצליח להכיל את רגשותיו ויוצר טריגר לצד השני ולהפך. במשך הזמן נוצר מצב שבו כל צד מרגיש אחראי לרגשות הצד השני, האינטימיות הופכת לחוויה מציפה, ואז שני בני הזוג נמנעים מלשתף רגשות על ידי יצירת ריחוק או מריבות תמידיות.

למה להעלות מובחנות?

כאמור, מובחנות נמוכה בזוגיות מביאה עמה קשיים שונים. ואילו העלאת רמת המובחנות יכולה לשפר את מערכות היחסים בחיינו בכמה דרכים:

* חופש אישי בזוגיות: ככל שנהיה יותר מובחנים, כך נחווה יותר חופש וקלילות בקשרינו. נוכל להביע חלקים רבים יותר שלנו, בצורה גמישה וספונטנית.

* העשרת האינטימיות הזוגית: העלאת המובחנות מאפשרת לקשר הזוגי להיות פתוח ומקבל יותר. נוכל ליהנות מזוגיות שבה אפשר "לבוא כמו שאנחנו", ושבה אפילו החלקים הפחות יפים שלנו מתקבלים בברכה. כתוצאה מכך נרגיש יותר אהובים ואטרקטיביים.

* חיזוק המובחנות של ילדינו: אנו "דוגמני הבית" למובחנות עבור ילדינו. כשאנו מעלים את רמת המובחנות, אנו מאפשרים להם נקודת פתיחה מובחנת יותר שממנה הם יוכלו לפתח קשרים בוגרים ומודעים יותר.

* שיפור הקשרים הבין-אישיים בחיינו: מכיוון שבאופן טבעי נמשוך אנשים באותה רמת מובחנות, אם נעלה את רמת המובחנות שלנו נתחיל למשוך אלינו בני זוג, חברים ועמיתים לעבודה, שהם בוגרים, מווּסתים ואותנטיים יותר.

איך מעלים מובחנות?

לא מעלים מובחנות בעזרת התבודדות או ניתוק אלא בתוך מערכת יחסים אינטימית. אלה 4 נקודות האיזון אשר מציע המטפל הזוגי דיוויד שנרש היכולות לעזור לנו להעלות מובחנות:

1. גבשו תחושת עצמי גמישה ויציבה: 'דע את עצמך'. היו מחוברים למי שאתם/ן, דעו מהם החולשות והחוזקות שלכם. קחו אחריות: הכירו ונסו לאהוב את חלקי העצמי השונים שלכם, החיוביים והשליליים גם יחד. כך תהיו פחות תלויים ומזועזעים ממשובי בני זוגכם/ן.

2. הישארו מקורקעים ליד בן/בת זוגכם/ן: היכולת להישאר מקורקעים ורגועים, גם כשבן או בת הזוג חווה טריגר, בחרדות או בהצפה רגשית, היא קריטית להעלאת מובחנות. העלאת המובחנות מאפשרת לנו לשמוע ולהפנים את הביקורת, התסכול, הבדידות, הייאוש והכאב של אהובנו, בלי להיות מוצפים או תגובתיים. הרחבתי על כך במאמר קודם.

3. שמרו על ראש שקט ולב רגוע: היכולת שלנו להרגיע ולווסת את עצמנו היא קריטית מבחינת מובחנות כי היא מאפשרת לנו להישאר לא רק מקורקעים, אלא גם קשובים לאמת ולערכים שלנו (אוטונומיה) מבלי צורך להתרחק מאהובנו. ויסות זה אפשרי לחיזוק דרך מודעות, מדיטציה או טיפול.

4. סגלו שרידות משמעותית: קשר אינטימי ארוך-טווח מלא באופן טבעי בשסעים ותיקונים בלתי נמנעים. כל אותם מריבות, חוסר הבנות, ייאוש, אהבה, עליות ומורדות – הם כולם חלק בלתי נפרד מהמסע לקראת קשר מובחן ועמוק יותר. על רקע זה, תרגלו אורך רוח, סקרנות וסבלנות לאורך הריבים הבלתי נמנעים שיגיעו. הזכירו לעצמכם שזהו חלק מהמסע לעבר זוגיות טובה ומובחנת יותר שתעזור לכם לממש את עצמכם בעולם. חשוב לציין, ששרידות זו כוללת את היכולת לזהות מצבים חריגים, לא מקובלים או אלימים שדורש ממכם לסיים את הקשר.

"הדרך היחידה לעקוף היא לעבור דרך" (רוברט פרוסט)

שנרש מדמה את הקשר הזוגי ל"כבשן", מקום לוהט שבו האדם נע כל הזמן בין מגמת עלייה, פריחה, וכישלון, מרחב בו אנו מתים ונולדים מחדש, ממציאים את עצמנו מחדש ומתפתחים. הדרך היחידה לצמוח היא להתמודד עם העימותים הבלתי נמנעים. היכולת לעשות זאת משתפרת באמצעות העלאת רמת המובחנות.

בשבילי העלאת המובחנות היא מטרה בחיים, מגדלור המדריך אותי להיות נאמן יותר לעצמי תוך כדי התקרבות לאחר. באופן אישי, אני יכול להעיד שמובחנות עזרה לי להתחזק בנישואין שלי גם בתקופת הקורונה ואני מאמין שמובחנות תעזור גם לכם או לכן להתפתח לקראת חופש אישי וזוגי (גם אם אתם שוב בבידוד בבית).

זיכרו כי אין צורך לבחור בין להיות אני ולבין קרוב. אפשר גם וגם. לעולם לא מאוחר מידי להתקדם לכיוון חופש אישי וזוגי.

על הכותב – ד"ר עשהאל רומנלי

מטפל ומדריך זוגי ומשפחתי מוסמך, ומנהל שותף של המרחב הפוטנציאלי להעשרת יחסים.

https://www.potentialstate.co.il

מקורות

מגד, א. (2017). טיפול זוגי מבוסס מובחנות. הוצאת מגד.

.Bowen, M. (1993). Family therapy in clinical practice. Jason Aronson

Bromberg, P. M. (1996). Standing in the spaces: The multiplicity of self and the psychoanalytic relationship. Contemporary psychoanalysis, 32(4), 509-535

Gergen, K. J. (1999). An invitation to social construction. Sage

Schnarch, D. M. (1991). Constructing the sexual crucible: An integration of sexual and marital therapy. WW Norton & Company

Schnarsh, D. (1997). Passionate marriage: Keeping love and intimacy alive in committed relationship. Owl books