מחקר מצא את הבסיס הפיזיולוגי לדיכאון

צוות בטיפולנט

דיכאון הוא אחת המחלות הנפוצות והקשות בחברה המערבית. בין 15 ל-20 אחוזים מהאנשים בחברה המערבית יסבלו במהלך חייהם לפחות פעם אחת מדיכאון קליני (מז'ורי). כמו במחלות והפרעות רבות אחרות, כיום חוקרים מאמינים כי מקורותיו של הדיכאון נובעים משילוב של גורמים גנטיים, פיזיולוגיים וסביבתיים. כלומר, אומנם לאירועים בחיים שלנו יש השפעה גבוהה על הסיכוי ללקות בדיכאון ועל התקופה בה הוא יתרחש, אך גם לגנטיקה ולמבנה המוח שלנו יש השפעה משמעותית על כך.

מחקר חדש שהתפרסם באוקטובר 2016 מביא עמו מסקנות מרתקות וחשובות על הבסיס הפיזיולוגי המוחי של הדיכאון, ומאפשר לנו הצצה למנגנונים המוחיים באמצעותם פועל הדיכאון. במחקר, שהתקיים בשיתוף חוקרים מאוניברסיטאות יוקרה בבריטניה ובסין, השתתפו קרוב לאלף נבדקים שעברו מיפוי מוחי ובדיקת תפקוד מוחי. חצי מהנבדקים אובחנו כחולים בדיכאון וחציים כבריאים, והחוקרים השוו בין הפעילות המוחית ומבנה המוח של חולים בדיכאון לבריאים.

החוקרים מצאו כי דיכאון משפיע על החלק האחראי על קליטה וזיכרון של חיזוקים והנאה בשם הקורטקס האורביטופרונטאלי המידיאלי, כך שהדיכאון מפחית את הפעילות של האזור וכן את הקשר של האזור למנגנוני הזיכרון. כלומר – כאשר אדם שרוי בדיכאון, בין אם זה דיכאון קל או דיכאון קליני, הוא נהנה פחות מדברים מהנים, וחש פחות חיזוקים, אך יתרה מזאת – גם כאשר הוא חווה חוויות חיוביות, הוא ככל הנראה יזכור אותן פחות טוב מאשר אדם שאינו שרוי בדיכאון. כלומר – לסובלים מדיכאון נוצרים פחות זיכרונות חיוביים ושמחים. לאלו שסובלים מדיכאון פסיכוטי, המצב אף הרבה יותר חמור ולכן תהליך הטיפול הינו שונה.

• טיפול בדיכאון, איך לעשות
  את זה נכון?

  
• על הקשר בין דיכאון לחרדה:
  סיבות אפשריות ודרכי טיפול

  
• ארבעה גורמים שמונעים ממך להתגבר על הדיכאון

  

זאת ועוד, ממצא נוסף הוא שדווקא באזור אחר, הקשור לעונשים ולאירועים שגרמו לסבל, הנקרא הקורטקס האורביטופרונטאלי הלטרלי, לא התקיימה הפחתה בפעילות כלל, ואף התקיימה פעילות מוגברת של הקשר בין אזור זה לחלקים אחרים במוח, הקשורים לערך עצמי ולשפה שלנו. החוקרים משערים שההשפעה של הפעילות המוגברת הזו מובילה לתחושת ערך עצמי נמוך, אובדן ואכזבה של הסובלים מדיכאון, כמו גם למחשבות מפורשות שליליות על העצמי שעולות באופן אוטומטי בתדירות גבוהה אצל הסובלים מדיכאון (מחשבות כמו "לעולם לא אצליח", "תמיד אסבול" "איש לא אוהב אותי באמת" וכן הלאה).

החוקרים הראו גם שנבדקים שסבלו מדיכאון אך נטלו טיפול תרופתי, לא סבלו מאותה הפעילות המוגברת של המסלולים המוחיים המחברים בין האזורים הקשורים לעונשים לאזורים הקשורים לתחושת הערך העצמי והשפה.

פרופסור פנג, שהוביל את המחקר, סיפר כי "ממצאי המחקר מאפשרים לנו לדעת מה הם מקורותיו של הדיכאון, ואלו יגרמו לדעתי לפיתוחם המהיר של אפיקים חדשים לטיפול במחלה נוראית זו".

ממצאי המחקר מהווים תמיכה לתיאוריה על הסיבות לדיכאון, הגורסת כי שינויים בעיבוד המוחי של חיזוק ועונש כמו גם מצבי חיים בהם אדם סובל מעונשים רבים ולא מספיק חיזוקים, עלולים להוביל לדיכאון. אחד הטיפולים שנמצאו יעילים ביותר לטיפול בדיכאון ומסתמכים על תיאוריה זו הנו הפעלה התנהגותית – טכניקה טיפולית התנהגותית קצרת מועד שמטרתה ליצור עבור הסובלים מדיכאון יותר חיזוקים.

על פי תוצאות המחקר החדשני של פנג ועמיתיו ניתן לשער שיתפתחו בשנים הקרובות טיפולים נוספים שיתבססו על תיאוריית החיזוק ועונש הקשורים בדיכאון, שיקלו על סבלם של הסובלים מהמחלה.

מקורות

Cheng, W., Rolls, E. T., Qiu, J., Liu, W., Tang, Y., Huang, C. C., ... & Pu, J. (2016). Medial reward and lateral non-reward orbitofrontal cortex circuits change in opposite directions in depression. Brain, aww255‏